10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"
אין תקציר עריכה
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||פסחים ו א|פסחים ב ב|חמץ ומצה ג ח|אורח חיים תמו א-ג}} | {{מקורות||פסחים ו א|פסחים ב ב|חמץ ומצה ג ח|אורח חיים תמו א-ג}} | ||
המוצא חמץ ביום טוב של פסח או בחול המועד, איך מבערו, ואם יש הבדל בין ביטל את החמץ קודם הפסח או לא ביטל. | |||
==סוגית הגמרא ושיטות הראשונים== | ==סוגית הגמרא ושיטות הראשונים== | ||
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=6&format=pdf (פסחים ו א)] מביאה את דברי רב יהודה בשם רב שהמוצא חמץ ביום טוב, צריך לכפות עליו את הכלי. ומוסיף ואומר שאם הוא של הקדש, אינו צריך לפי שאנשים בדלים ממנו. | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=6&format=pdf (פסחים ו א)] מביאה את דברי רב יהודה בשם רב שהמוצא חמץ ביום טוב, צריך לכפות עליו את הכלי. ומוסיף ואומר שאם הוא של הקדש, אינו צריך לפי שאנשים בדלים ממנו. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===שיטת הסוברים שמדובר באדם שביטל את החמץ=== | ===שיטת הסוברים שמדובר באדם שביטל את החמץ=== | ||
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה כופה)] מעמיד את דברי רב באדם שביטל את החמץ וממילא כבר לא רובץ עליו איסור תורה, וכיון שאסור לטלטל את החמץ משום מוקצה יכול רק לכפות עליו כלי שלא יבוא לאוכלו. רש"י לא גילה דעתו להדיא מה הדין כאשר לא ביטל את חמצו מבעוד יום, וביום טוב מצא חמץ, האם מותר לו לטלטלו ולשורפו או לאו. מסתימת דבריו משמע שאם לא ביטל מותר לו לטלטלו, אך לא ניתן לדייק לענין שריפה אם התירו לו גם לשורפו או לאו, ונחלקו המפרשים בדבריו [[#ביאור שיטת רש"י|כדלהלן]]. | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה כופה)] מעמיד את דברי רב באדם שביטל את החמץ וממילא כבר לא רובץ עליו איסור תורה, וכיון שאסור לטלטל את החמץ משום מוקצה יכול רק לכפות עליו כלי שלא יבוא לאוכלו. רש"י לא גילה דעתו להדיא מה הדין כאשר לא ביטל את חמצו מבעוד יום, וביום טוב מצא חמץ, האם מותר לו לטלטלו ולשורפו או לאו. מסתימת דבריו משמע שאם לא ביטל מותר לו לטלטלו, אך לא ניתן לדייק לענין שריפה אם התירו לו גם לשורפו או לאו, ונחלקו המפרשים בדבריו [[#ביאור שיטת רש"י|כדלהלן]]. | ||
.<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ב ב ד"ה המוצא) העמיד גם הוא כדברי רש"י שמדובר באדם שביטל, ולכן אף שאינו יכול לטלטלו משום מוקצה, אינו עובר על בל ימצא. והוסיף הר"ן שאף לשורפו אסור (כוונתו כנראה לשורפו במקומו מבלי לטלטלו), והגם שקיימא לן ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]], מכל מקום בעינן קצת צורך יום טוב, וכאן אין שום צורך לפי שכבר יצא ידי חובתו בביטול. מדוייק בדברי הר"ן שאדם שלא ביטל את חמצו מבעוד יום ורובץ עליו איסור תורה, מותר לו לשורפו ביום טוב, ואולי אף לטלטלו. וכן הוא במפורש ב'''חידושי הר"ן''' (ה ב ד"ה וש"מ) שמצות הבערה הוי צורך יום טוב. וכן היא שיטת '''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ג ט) בשם '''ריב"א''', וכן כתב ה'''אור זרוע''' (ב פסחים רנו ד"ה המוצא), שאם לא ביטלו מותר לשורפו מן התורה הואיל והוא קצת צורך יום טוב, וכן דעת ה'''סמ"ג''' (עשין לט ד"ה אמר רב יהודה), וה'''ריב"ש''' בתשובה (תא). | .<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ב ב ד"ה המוצא) העמיד גם הוא כדברי רש"י שמדובר באדם שביטל, ולכן אף שאינו יכול לטלטלו משום מוקצה, אינו עובר על בל ימצא. והוסיף הר"ן שאף לשורפו אסור (כוונתו כנראה לשורפו במקומו מבלי לטלטלו), והגם שקיימא לן ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]], מכל מקום בעינן קצת צורך יום טוב, וכאן אין שום צורך לפי שכבר יצא ידי חובתו בביטול. מדוייק בדברי הר"ן שאדם שלא ביטל את חמצו מבעוד יום ורובץ עליו איסור תורה, מותר לו לשורפו ביום טוב, ואולי אף לטלטלו. וכן הוא במפורש ב'''חידושי הר"ן''' (ה ב ד"ה וש"מ) שמצות הבערה הוי צורך יום טוב. וכן היא שיטת '''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ג ט) בשם '''ריב"א''', וכן כתב ה'''אור זרוע''' (ב פסחים רנו ד"ה המוצא), שאם לא ביטלו מותר לשורפו מן התורה הואיל והוא קצת צורך יום טוב, וכן דעת ה'''סמ"ג''' (עשין לט ד"ה אמר רב יהודה), וה'''אגודה''' (פסחים א ו), וה'''ריב"ש''' בתשובה (תא). | ||
<BR/>כשיטה זו כתב במפורש הטור (אורח חיים תמו) בשם אחיו '''רבנו יחיאל''' שאם לא ביטל את החמץ מבעוד יום, יוציאנו וישרפנו ביום טוב שלא יעבור עליו במזיד, ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]]. וכן כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=55&hilite= (א עא)] בשם רבו '''רבנו יצחק''' (קרקושא) שמותר לשורפו מטעם 'מתוך שהותרה'. והרשב"א הסכים לדבריו והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (שבת ב א) שמתיר להצית את האור במדורת חמץ, ואף אם נאמר ששם מדובר שהדליק מערב יום טוב, מכל מקום קיימא לן שכל ששריפתו אסורה ביום טוב, אסור להדליק אף מערב יום טוב, ואם כן מוכח דבחמץ שרי. אמנם ה'''גר"א''' (ארוח חיים תמו ד"ה גם) דחה ראיה זו, וכתב שהירושלמי איירי דווקא בשהצית מערב יום טוב. וכן כתב ה'''פרי חדש''' (תמו א ד"ה ולי נראה) לדחות, שלמ"ד לא אמרינן הואיל והותרה, ביום טוב אסור ובערב יום טוב מותר. | <BR/>כשיטה זו כתב במפורש הטור (אורח חיים תמו) בשם אחיו '''רבנו יחיאל''' שאם לא ביטל את החמץ מבעוד יום, יוציאנו וישרפנו ביום טוב שלא יעבור עליו במזיד, ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]]. וכן כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=55&hilite= (א עא)] בשם רבו '''רבנו יצחק''' (קרקושא) שמותר לשורפו מטעם 'מתוך שהותרה'. והרשב"א הסכים לדבריו והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (שבת ב א) שמתיר להצית את האור במדורת חמץ, ואף אם נאמר ששם מדובר שהדליק מערב יום טוב, מכל מקום קיימא לן שכל ששריפתו אסורה ביום טוב, אסור להדליק אף מערב יום טוב, ואם כן מוכח דבחמץ שרי. אמנם ה'''גר"א''' (ארוח חיים תמו ד"ה גם) דחה ראיה זו, וכתב שהירושלמי איירי דווקא בשהצית מערב יום טוב. וכן כתב ה'''פרי חדש''' (תמו א ד"ה ולי נראה) לדחות, שלמ"ד לא אמרינן הואיל והותרה, ביום טוב אסור ובערב יום טוב מותר. | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
כתב ה'''אורחות חיים''' לוניל (חמץ ומצה כח) שכל האיסור הוא דווקא ביום טוב ראשון, אבל ביום טוב שני של גלויות שהוא מדרבנן, מותר לטלטלו או לזרקו או לשורפו, ואפילו ביטל את החמץ קודם הפסח, והעתיקו ה'''בית יוסף''' (תמו ד"ה כתב בארחות חיים), והביאו להלכה ב'''שלחן ערוך''' (ב) בשם יש מי שאומר, ובלא חולק. | כתב ה'''אורחות חיים''' לוניל (חמץ ומצה כח) שכל האיסור הוא דווקא ביום טוב ראשון, אבל ביום טוב שני של גלויות שהוא מדרבנן, מותר לטלטלו או לזרקו או לשורפו, ואפילו ביטל את החמץ קודם הפסח, והעתיקו ה'''בית יוסף''' (תמו ד"ה כתב בארחות חיים), והביאו להלכה ב'''שלחן ערוך''' (ב) בשם יש מי שאומר, ובלא חולק. | ||
<BR/>אבל ה'''דרכי משה''' (א) דייק מדברי הטור, שדווקא בחול המועד מותר לשורפו, אבל ביום טוב, אפילו יום טוב שני אסור. אמנם בשלחן ערוך ה'''רמ"א''' לא השיג. | <BR/>אבל ה'''דרכי משה''' (א) דייק מדברי הטור, שדווקא בחול המועד מותר לשורפו, אבל ביום טוב, אפילו יום טוב שני אסור. אמנם בשלחן ערוך ה'''רמ"א''' לא השיג. | ||
<BR/>גם ה'''בית חדש''' בשו"ת (ישנות קכד ד"ה וכן פירשו) כתב לחלוק על הב"י והאורחות חיים, שאין להקל ביום טוב שני כל שאין מצוה בשריפתו, וגם דייק כן מדברי ה'''מרדכי''' (פסחים א תקלג) שכתב בתחילה שכופה עליו כלי עד מוצאי יום טוב ראשון, ומשמע לכאורה שביו"ט שני מותר לשורפו, אבל לאחר מכן כתב 'כדי לשורפה בחול המועד' משמע להדיא שאין לשרוף אלא בחול המועד, ולא אמר יום טוב ראשון אלא לאפוקי יום טוב האחרון. | |||
ה'''מגן אברהם''' (ד) העיר על דברי השו"ע שאף שמעיקר הדין מותר, מ"מ נכון שלא לשורפו אלא להשליכו לים. גם ה'''טורי זהב''' העלה להלכה שאין לשרוף ביום טוב שני, אלא רק לטלטלו ולאבדו בים וכד', ולסמוך על הדיעות ש[[אחר שעה שישית השבתתו בכל דבר]]. | ה'''מגן אברהם''' (ד) העיר על דברי השו"ע שאף שמעיקר הדין מותר, מ"מ נכון שלא לשורפו אלא להשליכו לים. גם ה'''טורי זהב''' העלה להלכה שאין לשרוף ביום טוב שני, אלא רק לטלטלו ולאבדו בים וכד', ולסמוך על הדיעות ש[[אחר שעה שישית השבתתו בכל דבר]]. | ||
| שורה 120: | שורה 121: | ||
==המוצא חמץ ברשות הרבים== | ==המוצא חמץ ברשות הרבים== | ||
כתב ה'''ריב"ש''' בתשובה (תא) שחמץ ברשות הרבים הרי הוא כהפקר ואסור לטלטלו, שהרי יזכה בו בהגבהתו, ויעבור עליו בבל יראה ובל ימצא. ודבריו אמורים בין בחול במועד בין בשבת וביום טוב. והוסיף, שאף אם אינו הפקר או לא יתכוון לזכות בו, מ"מ אסור מדרבנן ליטלו שמא יבוא לאוכלו. והביאו דבריו ה'''בית יוסף''' (תמו ד"ה וז"ל הריב"ש) וה'''ביאור הלכה''' (תמו ד"ה בביתו). | כתב ה'''ריב"ש''' בתשובה (תא) שחמץ ברשות הרבים הרי הוא כהפקר ואסור לטלטלו, שהרי יזכה בו בהגבהתו, ויעבור עליו בבל יראה ובל ימצא. ודבריו אמורים בין בחול במועד בין בשבת וביום טוב. והוסיף, שאף אם אינו הפקר או לא יתכוון לזכות בו, מ"מ אסור מדרבנן ליטלו שמא יבוא לאוכלו. והביאו דבריו ה'''בית יוסף''' (תמו ד"ה וז"ל הריב"ש) וה'''ביאור הלכה''' (תמו ד"ה בביתו). | ||
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | |||
* [http://beinenu.com/lessons/%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%97%D7%9E%D7%A5-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%95-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%95%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%97%D7%9E%D7%A5-%D7%9B%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%95-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%92 מי שמוצא חמץ בביתו בפסח ועשה מכירת חמץ כדין, האם יבערנו] - הרב אברהם הרציג, ערוץ [http://beinenu.com/ בינינו]. | |||
* [http://ph.yhb.org.il/04-05-06/ ביעור חמץ שנמצא אחר תחילת זמן האיסור] - הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חמץ]] | ||
[[קטגוריה:יום טוב]] | [[קטגוריה:יום טוב]] | ||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||