10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת המרדכי
| שורה 62: | שורה 62: | ||
<BR/> ולפי"ז כוונת המרדכי היא לחומרא, וכדעת האור זרוע, לאסור מלאכה גם בתפילה בטעות, לאותם שהתפללו. וכן כתב אליה רבה (ל) בשם '''מהר"ם טיקטין''' (הוא חידושי אנשי שם הנ"ל) והכריח כן ממה שאיתא באותו מעשה שלא התפללו ערבית, הא משמע שאם התפללו היו אסורים אף אותם שלא התפללו דקבלה בטעות שמה קבלה. וכתב שכן משמע ברוקח שלמד מהאי מעשה שקבלה בטעות הויא קבלה (ודלא כהדרישה הנ"ל) ובשבלי הלקט. וכן צידד ה'''מגן אברהם''' (כו) כמהרמ"ט בהבנת המרדכי. | <BR/> ולפי"ז כוונת המרדכי היא לחומרא, וכדעת האור זרוע, לאסור מלאכה גם בתפילה בטעות, לאותם שהתפללו. וכן כתב אליה רבה (ל) בשם '''מהר"ם טיקטין''' (הוא חידושי אנשי שם הנ"ל) והכריח כן ממה שאיתא באותו מעשה שלא התפללו ערבית, הא משמע שאם התפללו היו אסורים אף אותם שלא התפללו דקבלה בטעות שמה קבלה. וכתב שכן משמע ברוקח שלמד מהאי מעשה שקבלה בטעות הויא קבלה (ודלא כהדרישה הנ"ל) ובשבלי הלקט. וכן צידד ה'''מגן אברהם''' (כו) כמהרמ"ט בהבנת המרדכי. | ||
וב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה ויש אומרים) גם כן מפרש בדעת המרדכי לחומרא דקבלה בטעות שמה קבלה, אבל זהו רק בהדלקת הנר, מה שאין כן בתפילה כיון שתפילה בטעות אינה כלום, וממילא גם הקבלה אינה כלום. ולפי"ז מה שהיה בהאי עובדא דהגאונים שלא התפללו ערבית, אינו בדווקא, דהוא הדין אפילו היו מתפללים ערבית, היו מותרים אותם שלא הדליקו נרות. ע"ש בדבריו שדייק כן | וב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה ויש אומרים) גם כן מפרש בדעת המרדכי לחומרא דקבלה בטעות שמה קבלה, אבל זהו רק בהדלקת הנר, מה שאין כן בתפילה כיון שתפילה בטעות אינה כלום, וממילא גם הקבלה אינה כלום. ולפי"ז מה שהיה בהאי עובדא דהגאונים שלא התפללו ערבית, אינו בדווקא, דהוא הדין אפילו היו מתפללים ערבית, היו מותרים אותם שלא הדליקו נרות. ע"ש בדבריו שדייק כן מלשון השלחן ערוך, אבל לא מבואר מפרש כן בלשון המרדכי. | ||
<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה ויש אומרים) הביא דברי הגר"א הללו, וכתב שלפי"ז אם קיבלו שבת ע"י אמירת 'מזמור שיר ליום השבת', או שאר קבלה בעל פה, דינו כמו בהדלקה דאסורים במלאכה. | |||
==שלחן ערוך ואחרונים== | ==שלחן ערוך ואחרונים== | ||