הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 666 בתים ,  22:47, 19 במאי 2025
שורה 78: שורה 78:
גם מובא בספר '''תשובות בהנהגות''' (ב קנב ט) שאין להניח את עמוד צורת הפתח מעל תל המתלקט. ולמד זאת מתוך דברי ה'''מקור חיים''' מליסא {{היברובוקס|30645|143|תיקוני עירובין ד"ה עוד ראיתי שתוחבין}} שכתב שאין להניח את העמוד בתוך רשות היחיד שהוא מוקף מד' מחיצות, שכל המוקף כמאן דמליא דמי, והלחי צריך להיות בחוץ בשביל היכר. וכתב בתשובות והנהגות שתל המתלקט דינו כמוקף במחיצות.
גם מובא בספר '''תשובות בהנהגות''' (ב קנב ט) שאין להניח את עמוד צורת הפתח מעל תל המתלקט. ולמד זאת מתוך דברי ה'''מקור חיים''' מליסא {{היברובוקס|30645|143|תיקוני עירובין ד"ה עוד ראיתי שתוחבין}} שכתב שאין להניח את העמוד בתוך רשות היחיד שהוא מוקף מד' מחיצות, שכל המוקף כמאן דמליא דמי, והלחי צריך להיות בחוץ בשביל היכר. וכתב בתשובות והנהגות שתל המתלקט דינו כמוקף במחיצות.


אבל בשו"ת '''הר צבי''' (ב כג) כתב לדון לאסור מצד שמחיצת התל בין הקנה לבין חלל המבוי ושכן ה'''גרא"י קוק''' חוכך להחמיר, אבל למעשה הרב פרנק התיר זאת, כיוון שדווקא לפנים מן המחיצה אוסרים ששם לא ניכר ואין הקנה נראה כלל, אבל בתל המתלקט אף שהקנה עומד על המחיצה, הרי הוא גלוי ניכר שיש כאן צורת הפתח.
אבל בשו"ת '''דברי מלכיאל''' (ג י) כתב שאפשר להניח את הקנה של צורת הפתח על גבי תל המתלקט, והרי זה כמו קנה על קנה, אף שהתל עב יותר, מותר. ואמנם הוא חוכך להחמיר במקרה שמניח על גבי תל שיש בגובהו ד' אמות, משום שהוי כרשות בפני עצמה ואינו ניכר שהוא מצד צורת הפתח אלא מצד מחיצה, וכשם שפוסלים לחי רחב ד' אמות. אבל למעשה מתיר גם את זה, לפי שעדיין יש היכר בקנה אף שעומד על התל.
 
גם בשו"ת '''הר צבי''' (ב כג) מתיר, אף שבתחילה כתב לדון לאסור מצד שמחיצת התל בין הקנה לבין חלל המבוי ושכן ה'''גרא"י קוק''' חוכך להחמיר, אבל למעשה הרב פרנק התיר זאת, כיוון שדווקא לפנים מן המחיצה אוסרים ששם לא ניכר ואין הקנה נראה כלל, אבל בתל המתלקט אף שהקנה עומד על המחיצה, הרי הוא גלוי ניכר שיש כאן צורת הפתח.


== האם תל המתלקט מועיל לדופן סוכה ==
== האם תל המתלקט מועיל לדופן סוכה ==

תפריט ניווט