10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
האם ובאיזה מצבים תל יכול להיחשב כרשות היחיד או כמחיצה לטלטל בתוכו בשבת. | האם ובאיזה מצבים תל יכול להיחשב כרשות היחיד או כמחיצה לטלטל בתוכו בשבת. | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
ב'''ערובין''' (ק א) הגמרא מביאה דברי רב יהודה בשם רב שתל המתלקט עשרה מתוך ארבעה וזרק ונח על גביו חייב. כלומר הוא מהווה רשות היחיד בפני עצמו, ולכן אם זרק מרשות הרבים על גבי התל, שהוא רשות היחיד, חייב. | |||
<BR/>הגמרא מביאה סיוע לדברי רב אלו מהברייתא המובאת גם ב'''תוספתא'' (?) שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה. | <BR/>הגמרא מביאה סיוע לדברי רב אלו מהברייתא המובאת גם ב'''תוספתא'' (?) שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה. | ||
=== | === היכן נחשב רשות היחיד === | ||
מדברי '''רש"י''' (ד"ה תל המתלקט) מבואר שצריך שהתל יהיה בשיפוע כך שבתוך אמות יגיע לגובה של עשרה טפחים, ואז רואים כאילו הוא זקוף כולו. אמנם עדיין אינו נחשב רשות היחיד אלא במקום גובהו. אך אם היה מגיע לעשרה טפחים מתוך יותר מד' אמות, אינו נחשב רשות היחיד, כיוון שניחא תשמישתיה להילוך, והרי הוא כרשות הרבים. | מדברי '''רש"י''' (ד"ה תל המתלקט) מבואר שצריך שהתל יהיה בשיפוע כך שבתוך אמות יגיע לגובה של עשרה טפחים, ואז רואים כאילו הוא זקוף כולו. אמנם עדיין אינו נחשב רשות היחיד אלא במקום גובהו. אך אם היה מגיע לעשרה טפחים מתוך יותר מד' אמות, אינו נחשב רשות היחיד, כיוון שניחא תשמישתיה להילוך, והרי הוא כרשות הרבים. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ה'''רמב"ם''' (שבת יד טז]] ציטט להלכה את דברי רב יהודה בשם רב, וקצת משמע מדבריו שהתל הוי רשות היחיד בכולו, כלומר גם איפה שמתחיל לעלות ולא הגיע לגובה י' טפחים. וכן למד ה'''מהרש"ל''' בדעתו. | ה'''רמב"ם''' (שבת יד טז]] ציטט להלכה את דברי רב יהודה בשם רב, וקצת משמע מדבריו שהתל הוי רשות היחיד בכולו, כלומר גם איפה שמתחיל לעלות ולא הגיע לגובה י' טפחים. וכן למד ה'''מהרש"ל''' בדעתו. | ||
=== אופן חישוב התל === | |||
ב'''שו"ת מהרלב"ח''' (יט) הביא שלוש אפשרויות לחישוב הד' אמות של התל. | |||
=== האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע === | === האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע === | ||
הגמרא לא ציינה את הגובה הנצרך המדרון שבפתח המבוי, אך בתוספתא מובא השיעור שהזכיר רב, שיהא עשרה טפחים מתוך ארבע אמות. | הגמרא לא ציינה את הגובה הנצרך המדרון שבפתח המבוי, אך בתוספתא מובא השיעור שהזכיר רב, שיהא עשרה טפחים מתוך ארבע אמות. | ||