הבדלים בין גרסאות בדף "מקום הדלקת נר חנוכה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,504 בתים ,  14:36, 1 בינואר 2025
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
{{מקורות||{{גמרא|שבת|כא|ב|שבת כ"א ע"ב|בכותרת=כן}}||{{רמבם|מגילה וחנוכה|ד|ז|הל' מגילה וחנוכה פ"ד ה"ז-ה"ח|בכותרת=כן}}|{{שו"ע|או"ח|תרע"א|או"ח תרע"א ה'-ז'|בכותרת=כן}}}}
{{מקורות||{{גמרא|שבת|כא|ב|שבת כ"א ע"ב|בכותרת=כן}}||{{רמבם|מגילה וחנוכה|ד|ז|הל' מגילה וחנוכה פ"ד ה"ז-ה"ח|בכותרת=כן}}|{{שו"ע|או"ח|תרע"א|או"ח תרע"א ה'-ז'|בכותרת=כן}}}}
המקום בו צריך להניח נר חנוכה לכתחילה ובדיעבד.
המקום בו צריך להיות מונח נר חנוכה בשעת ההדלקה, ובאיזה מקומות יש חובה להדליק.


== סוגיות הגמרא ==
== סוגיות הגמרא ==
=== הברייתות ===
=== המקורות בגמרא ===
ה'''ברייתא''' (שבת כא ב) מביאה שלוש אפשרויות למקום הדלקת נר חנוכה - לכתחילה צריך להניחה על פתח ביתו מבחוץ.  
ה'''ברייתא''' (שבת כא ב) מביאה שלוש אפשרויות למקום הדלקת נר חנוכה - לכתחילה צריך להניחה על פתח ביתו מבחוץ.  
<BR/>אם היה דר בעלייה, כלומר שביתו לא פתוח לא חצר, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.  
<BR/>אם היה דר בעלייה, כלומר שביתו לא פתוח לא חצר, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.  
שורה 18: שורה 18:
עוד אומרת הגמרא שם שנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה, כדין סוכה ומבוי שפסולים למעלה מעשרים אמה.
עוד אומרת הגמרא שם שנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה, כדין סוכה ומבוי שפסולים למעלה מעשרים אמה.


== שיטות הראשונים ==
=== שיטת רש"י ===
=== שיטת רש"י ===
'''רש"י''' (כא ב ד"ה מבחוץ) מסביר שמה שאמרה הגמרא שצריך להניחו על פתח ביתו מבחוץ, אין הכוונה לרשות הרבים, אלא בחצרו, והטעם שצריך להניחו מבחוץ סמוך לרשות הרבים ולא בתוך הבית הוא משום פרסומי ניסא.<BR/>
'''רש"י''' (כא ב ד"ה מבחוץ) מסביר שמה שאמרה הגמרא שצריך להניחו על פתח ביתו מבחוץ, אין הכוונה לרשות הרבים, אלא בחצרו, והטעם שצריך להניחו מבחוץ סמוך לרשות הרבים ולא בתוך הבית הוא משום פרסומי ניסא.<BR/>
ובהמשך על דברי רבה שאמר שצריך להניחה בטפח הסמוך לפתח, כותב רש"י (כב א ד"ה מצוה להניחה) שכשמניחו בחצר ברשות הרבים, יש להניחו בטפח הסמוך לפתח, לפי שאם מרחיקו מן הפתח יותר, אינו ניכר שהוא הניחו שם.
משמע מדברי רש"י שאין להניח את הנר ברשות הרבים אלא בחצר עצמה.
<BR/>משמע מדבריו שאפשר להניח את הנר ברשות הרבים, אלא שצריך שלא יהיה רחוק מן פתח החצר טפח, שאם לא כן, לא יהיה ניכר שהוא שייך לבעל הבית.  


'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Shabbat.21b.8.1|כ"א: ד"ה מבחוץ}} סובר שמדובר על בית שאין לו חצר, ולכן כשהגמרא אומרת "על פתח ביתו מבחוץ" - הכוונה לרשות הרבים, '''וצריך להדליק ברשות הרבים'''.
בהמשך על דברי רבה שאמר שצריך להניחה בטפח הסמוך לפתח, כותב רש"י (כב א ד"ה מצוה להניחה) שכשמניחו בחצר או ברשות הרבים, יש להניחו בטפח הסמוך לפתח, לפי שאם מרחיקו מן הפתח יותר, אינו ניכר שהוא הניחו שם.
<BR/>מדבריו אלה משמע שאפשר להניח את הנר ברשות הרבים, אלא שצריך שלא יהיה רחוק מפתח החצר טפח, שאם לא כן, לא יהיה ניכר שהוא שייך לבעל הבית.
 
ה'''אור זרוע''' (ב שכג ב-ד) העתיק כלשון רש"י.
==== השיטות השונות בדעת רש"י ====
ה'''רשב"א''' הבין בדעת רש"י שאין להניח את הנר ברשות הרבים כלל אלא רק בתוך החצר (ולא התייחס לדברי רש"י בדף כב. שמשמע שמותר ברה"ר). <BR/>והקשה על זה מהגמרא דגמל וחנווני שם מפורש שהמניח נר ברשות הרבים פטור מפני שמניח ברשות, כלומר שמותר להניח ברשות הרבים.
<BR/>כן הקשה גם ב'''פסקי רי"ד''' (כא א) ומתוך כך דחה דברי רש"י.
<BR/>ב'''תוספות הרא"ש''' (ד"ה מצוה) תירץ קושיה זו על רש"י, שבבא קמא איירי בחנות בלי חצר, שהפתח פתוח לרשות הרבים, ובכך מודה רש"י שמדליק ברשות הרבים. וכן כתב לתרץ '''חידושי הר"ן''' (ד"ה נר חנוכה) בשם תוספות.
 
לעומת זאת ה'''ריטב"א''' (ד"ה מצוה) פירש בדעת רש"י שאין כוונתו לאסור ברשות הרבים, שהרי מוכח ממתני' דגמל שהיה מנהגם להדליק ברשות הרבים, וגם רש"י פירש כן לקמן (כב.) אלא כוונתו שאין חייב להניח ברשות הרבים ממש, אלא יכול להניח בחצרו סמוך לרשות הרבים, באופן שיכירו ויראו בני רשות הרבים ויהיה בכך פרסום הנס.
והוסיף שכן כתב רש"י בבבא קמא (כב א ד"ה בנר) שמצוה להניחה ברשות הרבים.
<BR/>כעין זה ב'''רבנו ירוחם''' (תולדות אדם וחוה ט א) שכתב בדעת רש"י שמבחוץ הכוונה לפתח החיצון הסמוך לרשות הרבים, אלא שהנרות מבפנים.
 
ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה ויש שפירש בשעת) הביא כעין ראיה לשיטת רש"י שאין להדליק ברשות הרבים, מהגמרא בפרק כירה ששואלת האם מותר לטלטל נר חנוכה מפני חברי בשבת, משמע שאין בו אלא איסור דרבנן של טלטול, ואם הוא ברשות הרבים פשיטא שאסור מדאורייתא, משום איסור הכנסה מרשות לרשות.
 
=== שיטת רוב הראשונים ===
'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Shabbat.21b.8.1|כ"א ב ד"ה מבחוץ}} פירשו את הברייתא שמדובר על בית שאין לו חצר, ולכן על פתח ביתו מבחוץ, הכוונה לרשות הרבים. אבל אם יש חצר, סוברים התוספות שיש להניח את הנר בפתח החצר מבחוץ, כלומר ברשות הרבים.
<BR/>והביאו תוספות שתי ראיות לדבר. ראיה ראשונה מ[[חצר שיש לה שני פתחים]] שאומרת הגמרא שצריך להדליק שתי נרות, ואם כן מוכח שצריך להדליק בחצר, שאם בפתח הבית, מה אכפת לן מהפתחים של חצר. וראיה שניה מהגמרא שאומרת ש[[נר שיש לו שתי פיות]] עולה לשני בני אדם, ולכאורה היכי משכחת לה ששני בני אדם ידליקו במקום אחד, על כורחך בפתח החצר, שאם נאמר שמדובר בפתחי הבתים, הרי כל אחד [[צריך להדליק בשמאל הפתח]], ואם כן רחוקים הם זה מזה.
 
כשיטה זו סובר גם ה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה מצוה).


=== פסיקת הלכה ===
=== פסיקת הלכה ===

תפריט ניווט