10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת רש"י
| שורה 22: | שורה 22: | ||
להלן יתבארו שיטות הראשונים על פי ההבנות השונות בדברי רבא. | להלן יתבארו שיטות הראשונים על פי ההבנות השונות בדברי רבא. | ||
==שיטת רש"י== | ==שיטת רש"י ורוב הראשונים== | ||
'''רש"י''' (ד"ה לא שנו) כתב שדברי רבא מתייחסים לסיפא של המשנה, כלומר על בן כרך שהלך לעיר, שאם בליל י"ד נשאר בעיר, נתחייב בקריאה לפי זמנם, וזהו נקרא פרוז בן יומו, ורק אם חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו כמקומו. | '''רש"י''' (ד"ה לא שנו) כתב שדברי רבא מתייחסים לסיפא של המשנה, כלומר על בן כרך שהלך לעיר, שאם בליל י"ד נשאר בעיר, נתחייב בקריאה לפי זמנם, וזהו נקרא פרוז בן יומו, ורק אם חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו כמקומו. | ||
<BR/>וכן הדין (ד"ה אבל) לבן עיר שהלך לכרך שדינו נקבע בליל ט"ו, שאם הוא חוזר לעירו קודם עלות השחר של ליל ט"ו הרי הוא כבני עירו, וצריך לקרוא לבדו בכרך, אך אם נשאר הוא בליל ט"ו בכרך, מתחייב הוא בקריאה לפי זמנם, והוא הנקרא מוקף בן יומו. | <BR/>וכן הדין (ד"ה אבל) לבן עיר שהלך לכרך שדינו נקבע בליל ט"ו, שאם הוא חוזר לעירו קודם עלות השחר של ליל ט"ו הרי הוא כבני עירו, וצריך לקרוא לבדו בכרך, אך אם נשאר הוא בליל ט"ו בכרך, מתחייב הוא בקריאה לפי זמנם, והוא הנקרא מוקף בן יומו. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
יוצא לשיטה זו שזמן הקריאה נקבע לכל אחד לא לפי מקום מגוריו, אלא לפי זמן קריאת המקום שבו הוא שוהה בעלות השחר של יום חיוב הקריאה. שאם הוא בעיר בעלות השחר של י"ד הרי נתחייב כעיר, ואם הוא בכרך בעלות השחר של ט"ו נתחייב ככרך, כך שיוצא שתיתכן אפשרות עקרונית להתחייב פעמיים בקריאת המגילה, או לעקור מעצמו חיוב קריאתה, ויתבאר להלן. | יוצא לשיטה זו שזמן הקריאה נקבע לכל אחד לא לפי מקום מגוריו, אלא לפי זמן קריאת המקום שבו הוא שוהה בעלות השחר של יום חיוב הקריאה. שאם הוא בעיר בעלות השחר של י"ד הרי נתחייב כעיר, ואם הוא בכרך בעלות השחר של ט"ו נתחייב ככרך, כך שיוצא שתיתכן אפשרות עקרונית להתחייב פעמיים בקריאת המגילה, או לעקור מעצמו חיוב קריאתה, ויתבאר להלן. | ||
כשיטה זו הלכו רוב הראשונים, הלא הם ה'''רשב"א''' (ד"ה אמר רבה), ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רבא), ה'''מאירי''' () | כשיטה זו הלכו רוב הראשונים, הלא הם ה'''רשב"א''' (ד"ה אמר רבה), ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רבא), ה'''ר"ן''' (יט א ד"ה הכי איתא, בדפי הרי"ף ו א), ה'''מאירי''' (ד"ה המשנה הרביעית), '''ר' יהונתן''' (ד"ה בן עיר), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה בן עיר). | ||
הקשה ה'''פני יהושע''' (יט א ד"ה אמר רבא) שלשיטה זו אינם מובנים דברי הגמרא שלמדה בסברה מפרוז בן יומו למוקף בן יומו, שהרי פרוז בן יומו שנתחייב מכח מה ששהה ביום י"ד בעיר, זה מפני שחל עליו החיוב בי"ד, אבל איך נלמד מזה למוקף בן יומו שהוא פטור מהקריאה בי"ד, והרי בי"ד בבוקר עדיין לא חל עליו שם מוקף להתחייב בקריאת המגילה בט"ו, וא"כ מנ"ל להפקיע ממנו את חיובו שלו בי"ד. | |||
==שיטת הרי"ף והרמב"ם== | ==שיטת הרי"ף והרמב"ם== | ||
ה'''רי"ף''' (ו א) ציטט דברי רבא אלא שאמר 'לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד', אלא שהוסיף הרי"ף 'ונתעכב ולא חזר'. ובפשטות דברי הרי"ף סובלים את כל הפירושים, וכפי שנפרש במשנה כן יש לפרש גם ברי"ף. | ה'''רי"ף''' (ו א) ציטט דברי רבא אלא שאמר 'לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד', אלא שהוסיף הרי"ף 'ונתעכב ולא חזר'. ובפשטות דברי הרי"ף סובלים את כל הפירושים, וכפי שנפרש במשנה כן יש לפרש גם ברי"ף. | ||