10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 33: | שורה 33: | ||
יוצא לשיטה זו שזמן הקריאה נקבע לכל אחד לא לפי מקום מגוריו, אלא לפי זמן קריאת המקום שבו הוא שוהה בעלות השחר של יום חיוב הקריאה. שאם הוא בעיר בעלות השחר של י"ד הרי נתחייב כעיר, ואם הוא בכרך בעלות השחר של ט"ו נתחייב ככרך, כך שיוצא שתיתכן אפשרות עקרונית להתחייב פעמיים בקריאת המגילה, או לעקור מעצמו חיוב קריאתה, ויתבאר להלן. | יוצא לשיטה זו שזמן הקריאה נקבע לכל אחד לא לפי מקום מגוריו, אלא לפי זמן קריאת המקום שבו הוא שוהה בעלות השחר של יום חיוב הקריאה. שאם הוא בעיר בעלות השחר של י"ד הרי נתחייב כעיר, ואם הוא בכרך בעלות השחר של ט"ו נתחייב ככרך, כך שיוצא שתיתכן אפשרות עקרונית להתחייב פעמיים בקריאת המגילה, או לעקור מעצמו חיוב קריאתה, ויתבאר להלן. | ||
כשיטה זו הלכו רוב הראשונים, הלא הם ה'''רשב"א''' (ד"ה אמר רבה), ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רבא), ה'''מאירי''' () | |||
==שיטת הרי"ף והרמב"ם== | ==שיטת הרי"ף והרמב"ם== | ||
ה'''רי"ף''' (ו א) ציטט דברי רבא אלא שאמר 'לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד', אלא שהוסיף הרי"ף 'ונתעכב ולא חזר'. ובפשטות דברי הרי"ף סובלים את כל הפירושים, וכפי שנפרש במשנה כן יש לפרש גם ברי"ף. | ה'''רי"ף''' (ו א) ציטט דברי רבא אלא שאמר 'לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד', אלא שהוסיף הרי"ף 'ונתעכב ולא חזר'. ובפשטות דברי הרי"ף סובלים את כל הפירושים, וכפי שנפרש במשנה כן יש לפרש גם ברי"ף. | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
אמנם באמת רוב הראשונים לא למדו כן בדברי הרי"ף. | אמנם באמת רוב הראשונים לא למדו כן בדברי הרי"ף. | ||
<BR/>ה'''רמב"ן''' במלחמות וה'''ר"ן''' (ו א) הסביר בדעת הרי"ף כפירוש רש"י, שרבא קאי על בן כרך שהלך לעיר, אלא ששונה הרי"ף מרש"י בכך שתלה את הדבר בדעת האדם ולא בהיכן שהוא שוהה בפועל. כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לשוב קודם ליל י"ד לכרכו, אף אם לבסוף נתעכב בעיר, קורא בט"ו, לפי שנתעכב שם שלא לדעת. אך אם דעתו היתה להתעכב שם עד יום י"ד, נעשה פרוז בן יומו וקורא עמהם בי"ד. וכן הדין לבן עיר שהלך לכרך שדינו תלוי בליל ט"ו, לפי היכן שדעתו להיות באותו זמן. וכתבו שמה שכתב הרי"ף בתחילת דבריו 'בן עיר שהלך לכרך' אין זה אלא ציטוט מהמשנה, אך אין כוונתו לומר שדברי רבא שאי על זה. | <BR/>ה'''רמב"ן''' במלחמות וה'''ר"ן''' (ו א) הסביר בדעת הרי"ף כפירוש רש"י, שרבא קאי על בן כרך שהלך לעיר, אלא ששונה הרי"ף מרש"י בכך שתלה את הדבר בדעת האדם ולא בהיכן שהוא שוהה בפועל. כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לשוב קודם ליל י"ד לכרכו, אף אם לבסוף נתעכב בעיר, קורא בט"ו, לפי שנתעכב שם שלא לדעת. אך אם דעתו היתה להתעכב שם עד יום י"ד, נעשה פרוז בן יומו וקורא עמהם בי"ד. וכן הדין לבן עיר שהלך לכרך שדינו תלוי בליל ט"ו, לפי היכן שדעתו להיות באותו זמן. וכתבו שמה שכתב הרי"ף בתחילת דבריו 'בן עיר שהלך לכרך' אין זה אלא ציטוט מהמשנה, אך אין כוונתו לומר שדברי רבא שאי על זה. | ||
<BR/>וב'''ריטב"א''' (יט א ד"ה כתוב בהלכות) גם כן פירש כדברי הרמב"ן, אלא שכתב שלא ייתכן לתלות את הדבר בדעתו, אלא תלוי רק במקום ששוהה בו, בין אם הוא נתעכב שם באונס ובין אם מרצונו, אלא מפרש בדברי הרי"ף דאם דעתו לחזור קודם ליל י"ד, אע"פ שנתעכב שם עד קודם עלות השחר, והם קוראים את המגילה, אינו צריך לקרוא עמהם, כיון שסוף סוף חוזר קודם עלות השחר של יום י"ד. | |||
<BR/>אמנם יש להעיר על דבריו שיוצא שאם בדעתו של אדם לחזור במהלך הלילה למקומו בכרך, אין הוא צריך לקרוא בעיר את המגילה בערב י"ד, אך אם אירע ונתעכב עד הבוקר, נתברר למפרע שהיה חייב לקרוא עמהם בערב, ויש בזה מן התימה. | |||
פירוש נוסף בדעת הרי"ף כתב ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור (ו א), שדברי רבא מוסבים גם על הרישא וגם על הסיפא, שלכולם בין לבני העיר ובין לבני הכרך, זמנם נקבע בי"ד באדר, לפי דעת האדם היכן רצונו להיות. לכן בן כרך שהלך לעיר ודעתו לצאת משהם קודם ליל י"ד, אף אם נתעכב באונס, דינו לקרוא בט"ו כאנשי מקומו, ואם היה בדעתו לצאת בי"ד בבוקר, נתחייב בקריאת י"ד כפרוז בן יומו, לפי שבזמן החיוב, שהוא י"ד, דעתו היתה להיות בעיר. וכן בבן עיר שהלך לכרך, אם דעתו לחזור לעיר בליל י"ד קודם שהאיר מזרח, אף שלבסוף נתעכב בכרך ולא חזר, הרי הוא קורא בכרך בי"ד כבני עירו, אך אם דעתו להישאר בליל י"ד בכרך, פקע ממנו חיוב בני עירו ונתחייב בקריאת ט"ו. והוסיף הראב"ד שאף צריך להתעכב ולקרות עמהם, לפי שנעשה מוקף. | |||
==שיטת הרא"ש== | ==שיטת הרא"ש== | ||