10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שכר שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הבלעה
(←הבלעה) |
|||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
על דברי ה'''גמרא''' (כתובות סד א) שאמרה שמוסיפין לאיש המורד באשתו ג' טרפעיקין על כתובתה, חצי טרפעיק לכל יום, ועל שבת אין מוסיפים משום דמחזי כשכר שבת, הקשה ה'''ר"ן''' על דפי הרי"ף (כתובות כז ב ד"ה ירושלמי) למה מיחזי כשכר שבת, והרי בהבלעה מותר. ותירץ שאין זו הבלעה לפי שמוסיפים לכל יום ויום חצי טרפעיק, ואם יתפייס באמצע השבוע, אינם מצטרפים ימי השבוע זה עם זה. ודברי הר"ן הללו לקוחים מן ה'''תוספות''' (כתובות סד ב ד"ה מיחזי). | על דברי ה'''גמרא''' (כתובות סד א) שאמרה שמוסיפין לאיש המורד באשתו ג' טרפעיקין על כתובתה, חצי טרפעיק לכל יום, ועל שבת אין מוסיפים משום דמחזי כשכר שבת, הקשה ה'''ר"ן''' על דפי הרי"ף (כתובות כז ב ד"ה ירושלמי) למה מיחזי כשכר שבת, והרי בהבלעה מותר. ותירץ שאין זו הבלעה לפי שמוסיפים לכל יום ויום חצי טרפעיק, ואם יתפייס באמצע השבוע, אינם מצטרפים ימי השבוע זה עם זה. ודברי הר"ן הללו לקוחים מן ה'''תוספות''' (כתובות סד ב ד"ה מיחזי). | ||
<BR/>ועל פי דברי הר"ן אלו פירש ה'''מגן אברהם''' (ז) את דברי ה'''רמ"א''' (ד) שאם משכיר את הפועל לחודש, אבל נותן לו שכר לפי יום באופן שיכול הוא לחזור בו באמצע החודש ולקבל את השכר רק עבור הימים שעברו, ה"ז שכר שבת ואסור. וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יח-יט). | <BR/>ועל פי דברי הר"ן אלו פירש ה'''מגן אברהם''' (ז) את דברי ה'''רמ"א''' (ד) שאם משכיר את הפועל לחודש, אבל נותן לו שכר לפי יום באופן שיכול הוא לחזור בו באמצע החודש ולקבל את השכר רק עבור הימים שעברו, ה"ז שכר שבת ואסור. וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יח-יט). | ||
<BR/>אולם דברי רמ"א אלו לקוחים מ'''בדק הבית''' בבית יוסף שמקורו מ'''שבלי הלקט''' (קיג), ושם כתב שאם השכיר לחדש ואמר כך וכך תתן לי בחדש שיבא כך וכך ליום, כשכיר שבת הוי ואסור, אבל אם אמר לחדש סתם נוטל שכרו של שבת. ולא הזכיר כלל ענין החזרה, אלא הכל תלוי בלשונו בשעת השכירות אם מזכיר 'כך וכך ליום' או לא. וכן ביאר דבריו ה'''אליה רבה''' (יד), וכתב שאינו ענין כלל למה שכתב הר"ן. | <BR/>אולם דברי רמ"א אלו לקוחים מ'''בדק הבית''' בבית יוסף שמקורו מ'''שבלי הלקט''' (קיג), ושם כתב שאם השכיר לחדש ואמר כך וכך תתן לי בחדש שיבא כך וכך ליום, כשכיר שבת הוי ואסור, אבל אם אמר לחדש סתם נוטל שכרו של שבת. ולא הזכיר כלל ענין החזרה, אלא הכל תלוי בלשונו בשעת השכירות אם מזכיר 'כך וכך ליום' או לא. וכן ביאר דבריו ה'''אליה רבה''' (יד), וכתב שאינו ענין כלל למה שכתב הר"ן {{ראה עוד|שכר שבת|הבלעה}}. | ||
כתב ב'''שו"ת מהרש"ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48130&st=&pgnum=111&hilite= (סה)] שאם שוכר שומר לכל יום ויום, וגם לשבת, לאחר מכן נותן את שכר כל הימים יחד, פשוט שאין זה נחשב הבלעה, וכתב שכן הוא גם ב'''שו"ת מהר"ם שי"ק''' (צו) ובשו"ת '''תשורת ש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1485&st=&pgnum=322&hilite= (תקיט)]. אלא שהקשה על זה ממש"כ הר"ן (עבודה זרה ) הובא להלכה ב'''רמ"א''' (רמה א) ש[[ישראל שיש לו שותפות עם גוי]] בתנור, אם הגוי אופה על דעת עצמו בשבת, מותר לישראל אחר כך לחלוק השכר שווה בשווה, אף שנוטל שכר שבת, ובלבד שיהיה זה בהבלעה. וקשה דמה בכך שנותן לו השכר מעורב עם ימות החול, והרי השכר הוא עבור יום השבת. וכתב שם לחלק שלא אסרו חז"ל אלא שכר שהוא מקבל עבור זמן השבת, שיש צורך לעשיית פעולה זו בשבת, כגון שמירה וכד', אבל אם עושה מלאכה שאין משמעות לכך שהיא נעשית בשבת, וגם אינם מזכירים הימים כלל, אלא הלוקח משלם לפי קיבולת העבודה, אף שהיא נעשתה בשבת, אין זה חשוב שכר שבת אם היא מובלעת בשכר שאר הימים. ומ"מ סיים שם דבעינן גם שלא תהיה המלאכה מלאכת גופו של ישראל, שאם שכרו להניח לו חפצים וכד', והניחם בשבת, אין ראיה להתיר שתועיל בזה הבלעה. | כתב ב'''שו"ת מהרש"ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48130&st=&pgnum=111&hilite= (סה)] שאם שוכר שומר לכל יום ויום, וגם לשבת, לאחר מכן נותן את שכר כל הימים יחד, פשוט שאין זה נחשב הבלעה, וכתב שכן הוא גם ב'''שו"ת מהר"ם שי"ק''' (צו) ובשו"ת '''תשורת ש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1485&st=&pgnum=322&hilite= (תקיט)]. אלא שהקשה על זה ממש"כ הר"ן (עבודה זרה ) הובא להלכה ב'''רמ"א''' (רמה א) ש[[ישראל שיש לו שותפות עם גוי]] בתנור, אם הגוי אופה על דעת עצמו בשבת, מותר לישראל אחר כך לחלוק השכר שווה בשווה, אף שנוטל שכר שבת, ובלבד שיהיה זה בהבלעה. וקשה דמה בכך שנותן לו השכר מעורב עם ימות החול, והרי השכר הוא עבור יום השבת. וכתב שם לחלק שלא אסרו חז"ל אלא שכר שהוא מקבל עבור זמן השבת, שיש צורך לעשיית פעולה זו בשבת, כגון שמירה וכד', אבל אם עושה מלאכה שאין משמעות לכך שהיא נעשית בשבת, וגם אינם מזכירים הימים כלל, אלא הלוקח משלם לפי קיבולת העבודה, אף שהיא נעשתה בשבת, אין זה חשוב שכר שבת אם היא מובלעת בשכר שאר הימים. ומ"מ סיים שם דבעינן גם שלא תהיה המלאכה מלאכת גופו של ישראל, שאם שכרו להניח לו חפצים וכד', והניחם בשבת, אין ראיה להתיר שתועיל בזה הבלעה. | ||
===הבלעה בזמן=== | ===הבלעה בזמן=== | ||
==נכרי== | ==נכרי== | ||
==איסור הזכרת שכר השבת בפירוש== | ==איסור הזכרת שכר השבת בפירוש== | ||