10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שכר שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 23: | שורה 23: | ||
<BR/>וב'''ערך ש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8539&st=&pgnum=166 (ד)] תירץ בכוונת הטור, דכיון שהוא צורך מצווה [שמירת פרה אדומה ותינוקות שלא יטמאו] יש להתיר לנותן אם אי אפשר בענין אחר, אלא שהמקבל אסור אף לצורך מצוה. וראה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1882&st=&pgnum=84&hilite= (י סד)] | <BR/>וב'''ערך ש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8539&st=&pgnum=166 (ד)] תירץ בכוונת הטור, דכיון שהוא צורך מצווה [שמירת פרה אדומה ותינוקות שלא יטמאו] יש להתיר לנותן אם אי אפשר בענין אחר, אלא שהמקבל אסור אף לצורך מצוה. וראה בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1882&st=&pgnum=84&hilite= (י סד)] | ||
שדחה דבריו. גם ב'''משנה ברורה''' (טו) למד דכוונת הטור לומר שאפילו רוצה המשכיר ליתן לו שכר, אסור לו ליקח, אך לא הזכיר בזה צורך מצוה. <BR/> | שדחה דבריו. גם ב'''משנה ברורה''' (טו) למד דכוונת הטור לומר שאפילו רוצה המשכיר ליתן לו שכר, אסור לו ליקח, אך לא הזכיר בזה צורך מצוה. <BR/> | ||
ובשו"ת '''משנה הלכות''' שם הביא מדברי ה'''טור''' עצמו (אורח חיים תקפה) שציטט את הברייתא ככל הראשונים ואעפ"כ סובר שהאיסור הוא על המקבל. וראה שם שהוכיח כן מדברי הברייתא, שלשון 'אין נותנין' מוכיח שמצד דיני הממון מגיע לו תשלום, אלא דאסור הוא לקבל מפני שכר שבת ולכן אין נותנין לו, וזהו חידוש הברייתא, שמטעם זה אינו חייב באחריות, אף שמצד דיני ממונות יש כאן חיוב תשלום. | ובשו"ת '''משנה הלכות''' שם הביא מדברי ה'''טור''' עצמו (אורח חיים תקפה) שציטט את הברייתא ככל הראשונים ואעפ"כ סובר שהאיסור הוא על המקבל. וראה שם שהוכיח כן מדברי הברייתא, שלשון 'אין נותנין' מוכיח שמצד דיני הממון מגיע לו תשלום, אלא דאסור הוא לקבל מפני שכר שבת ולכן אין נותנין לו, וזהו חידוש הברייתא, שמטעם זה אינו חייב באחריות, אף שמצד דיני ממונות יש כאן חיוב תשלום. ודברים דומים לזה כתב ה'''רי"מ שטרן''' בקובץ מבית לוי (תשרי תשנח ב לא). | ||
==הבלעה== | ==הבלעה== | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
<BR/>מבואר מדברי הברייתא, שיסוד היתר ההבלעה תלוי בסיכום שמסכמים ביניהם קודם העבודה. שאם הוא שכיר יום, אף שנותן לו את כל השכר ביחד ואינו מפרש לו שכר השבת, אינו נחשב להבלעה ואסור, משום שנותן לו שכר על מה ששמר בשבת. אבל אם הוא שכיר לפרק זמן שכולל בתוכו גם את יום השבת, הרי שהשכר שנותן לו עבור יום השבת, מובלע הוא בשכר שאר הימים ומותר. | <BR/>מבואר מדברי הברייתא, שיסוד היתר ההבלעה תלוי בסיכום שמסכמים ביניהם קודם העבודה. שאם הוא שכיר יום, אף שנותן לו את כל השכר ביחד ואינו מפרש לו שכר השבת, אינו נחשב להבלעה ואסור, משום שנותן לו שכר על מה ששמר בשבת. אבל אם הוא שכיר לפרק זמן שכולל בתוכו גם את יום השבת, הרי שהשכר שנותן לו עבור יום השבת, מובלע הוא בשכר שאר הימים ומותר. | ||
על דברי ה'''גמרא''' (כתובות סד א) שאמרה שמוסיפין לאיש המורד באשתו ג' טרפעיקין על כתובתה, חצי טרפעיק לכל יום, ועל שבת אין מוסיפים משום דמחזי כשכר שבת, הקשה ה'''ר"ן''' על דפי הרי"ף (כתובות כז ב ד"ה ירושלמי) למה מיחזי כשכר שבת, והרי בהבלעה מותר. ותירץ שאין זו הבלעה לפי שמוסיפים לכל יום ויום חצי טרפעיק, ואם יתפייס באמצע השבוע, אינם מצטרפים ימי השבוע זה עם זה. | על דברי ה'''גמרא''' (כתובות סד א) שאמרה שמוסיפין לאיש המורד באשתו ג' טרפעיקין על כתובתה, חצי טרפעיק לכל יום, ועל שבת אין מוסיפים משום דמחזי כשכר שבת, הקשה ה'''ר"ן''' על דפי הרי"ף (כתובות כז ב ד"ה ירושלמי) למה מיחזי כשכר שבת, והרי בהבלעה מותר. ותירץ שאין זו הבלעה לפי שמוסיפים לכל יום ויום חצי טרפעיק, ואם יתפייס באמצע השבוע, אינם מצטרפים ימי השבוע זה עם זה. ודברי הר"ן הללו לקוחים מן ה'''תוספות''' (כתובות סד ב ד"ה מיחזי). | ||
<BR/>ועל פי דברי הר"ן אלו פירש ה'''מגן אברהם''' (ז) את דברי ה'''רמ"א''' (ד) שאם משכיר את הפועל לחודש, אבל נותן לו שכר לפי יום באופן שיכול הוא לחזור בו באמצע החודש ולקבל את השכר רק עבור הימים שעברו, ה"ז שכר שבת ואסור. וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יח-יט) | <BR/>ועל פי דברי הר"ן אלו פירש ה'''מגן אברהם''' (ז) את דברי ה'''רמ"א''' (ד) שאם משכיר את הפועל לחודש, אבל נותן לו שכר לפי יום באופן שיכול הוא לחזור בו באמצע החודש ולקבל את השכר רק עבור הימים שעברו, ה"ז שכר שבת ואסור. וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יח-יט). | ||
<BR/>אולם דברי רמ"א אלו לקוחים מ'''בדק הבית''' בבית יוסף שמקורו מ'''שבלי הלקט''' (קיג), ושם כתב שאם השכיר לחדש ואמר כך וכך תתן לי בחדש שיבא כך וכך ליום, כשכיר שבת הוי ואסור, אבל אם אמר לחדש סתם נוטל שכרו של שבת. ולא הזכיר כלל ענין החזרה, אלא הכל תלוי בלשונו בשעת השכירות אם מזכיר 'כך וכך ליום' או לא. וכן ביאר דבריו ה'''אליה רבה''' (יד), וכתב שאינו ענין כלל למה שכתב הר"ן. | |||
כתב ב'''שו"ת מהרש"ג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48130&st=&pgnum=111&hilite= (סה)] שאם שוכר שומר לכל יום ויום, וגם לשבת, לאחר מכן נותן את שכר כל הימים יחד, פשוט שאין זה נחשב הבלעה, וכתב שכן הוא גם ב'''שו"ת מהר"ם שי"ק''' (צו) ובשו"ת '''תשורת ש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1485&st=&pgnum=322&hilite= (תקיט)]. אלא שהקשה על זה ממש"כ הר"ן (עבודה זרה ) הובא להלכה ב'''רמ"א''' (רמה א) ש[[ישראל שיש לו שותפות עם גוי]] בתנור, אם הגוי אופה על דעת עצמו בשבת, מותר לישראל אחר כך לחלוק השכר שווה בשווה, אף שנוטל שכר שבת, ובלבד שיהיה זה בהבלעה. וקשה דמה בכך שנותן לו השכר מעורב עם ימות החול, והרי השכר הוא עבור יום השבת. וכתב שם לחלק שלא אסרו חז"ל אלא שכר שהוא מקבל עבור זמן השבת, שיש צורך לעשיית פעולה זו בשבת, כגון שמירה וכד', אבל אם עושה מלאכה שאין משמעות לכך שהיא נעשית בשבת, וגם אינם מזכירים הימים כלל, אלא הלוקח משלם לפי קיבולת העבודה, אף שהיא נעשתה בשבת, אין זה חשוב שכר שבת אם היא מובלעת בשכר שאר הימים. ומ"מ סיים שם דבעינן גם שלא תהיה המלאכה מלאכת גופו של ישראל, שאם שכרו להניח לו חפצים וכד', והניחם בשבת, אין ראיה להתיר שתועיל בזה הבלעה. | |||
===הבלעה בזמן=== | ===הבלעה בזמן=== | ||
==נכרי== | ==נכרי== | ||