10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "להיכנס שני פתחים בבית הכנסת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | {{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | ||
{{מקורות||ברכות ח א|ברכות ה א|תפילה ח ב|אורח חיים צ כ}} | {{מקורות||ברכות ח א|ברכות ה א|תפילה ח ב|אורח חיים צ כ}} | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא והירושלמי == | ||
על הפסוק: "אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי", | על הפסוק: "אשרי אדם שומע לי, לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי" (משלי ח לד), דורש רב חסדא ב'''גמרא''' (ברכות ח א), שצריך אדם להיכנס שיעור שני פתחים בבית הכנסת ואחר כך להתפלל. | ||
''' | ב'''ירושלמי''' (ברכות ה א) הנוסח מעט שונה, דאיתא שם בשם רב חסדא שהנכנס לבית הכנסת להתפלל צריך להיכנס לפנים משני דלתות. וזה משמע קצת כשיטת רש"י ודעימיה. | ||
=== פירושי הראשונים === | |||
'''רש"י''' (ד"ה שיעור) מסביר שהכוונה שלא ישב סמוך לפתח כמי שמזומן לצאת. | |||
וכן מפרשים '''רבנו יונה''', ה'''רא"ש''' (א ז) בשם הירושלמי, וה'''נמקי יוסף''' (ד א). | |||
לעומת זאת ה'''תוספות''' (מובא בהגהות הב"ח ה) מתקשים בדבר, איך ייתכן לדרוש כן, שהרי סוף סוף יושב הוא בבית הכנסת, ועוד שלפעמים בית הכנסת קטן ויש ציבור גדול ומוכרחים לשבת בסמוך לפתח. | |||
<BR/>לכן מסבירים הם את הגמרא לענין שהות זמן לפני התחלת התפילה, שלא יתחיל מיד אלא ישהה כשיעור שני פתחים כדי שתתיישב דעתו עליו, שלא ייראה כאילו התפילה עליו למשא. כן מפרשים גם ה'''רשב"א''', '''ר"י לוניל''', '''הרא"ה''', '''ר"י שירליאון''', '''אור זרוע''' ו'''ארחות חיים'''. | |||
ה'''רא"ש''' (א ז) אומר שדברי הירושלמי מוכיחים לא כמו פירוש התוס', ש'צריך להיכנס לפנים משני דלתות' משמע שהוא מרחק ולא זמן. | |||
<BR/>גם '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה לעולם) מסכים לפירושו של רש"י, אך כותב ששזהו דווקא בזמנם שלא היו להם מקומות קבועים בבית הכנסת, אבל עכשיו שיש מקומות קבועים ויושב במקומו הקבוע, אין פגם בכך שיושב סמוך לפתח. | |||
== ביאור וגדר שיטת רש"י וסייעתו == | == ביאור וגדר שיטת רש"י וסייעתו == | ||
'''רבנו יונה''' אף שמסכים הוא לשיטת רש"י, מ"מ כותב | '''רבנו יונה''' אף שמסכים הוא לשיטת רש"י, מ"מ כותב | ||
ה'''טור''' כותב בשם ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש. וכן מובא גם ב'''ראבי"ה''' (יט). | ה'''טור''' כותב בשם ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש. וכן מובא גם ב'''ראבי"ה''' (יט). | ||
<BR'/>ה'''טור''' עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר. | <BR'/>ה'''טור''' עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר. | ||