9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "להיכנס שני פתחים בבית הכנסת"
אין תקציר עריכה
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ה'''טור''' כותב בשם ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש. וכן מובא גם ב'''ראבי"ה''' (יט). | ה'''טור''' כותב בשם ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש. וכן מובא גם ב'''ראבי"ה''' (יט). | ||
<BR'/>ה'''טור''' עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר. | <BR'/>ה'''טור''' עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר. | ||
==== שיעור שני פתחים ==== | |||
ה'''תוספות''' כותבים ששיעור שני פתחים הוא שמונה אמות, אבל ב'''ארחות חיים''' כתוב שדי בשמונה טפחים, וכך נקט ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ כ). ב'''ביאור הגר"א''' (כט) מציין לזה מקור מהדין של מזוזה, ש[[שיעור פתח החייב במזוזה הוא ד' טפחים]]. | |||
=== גדר שני פתחים לשיטת התוספות === | |||
ה'''מאירי''' כותב ששיעור זמן של שני פתחים, הוא כדי שייכנס פעמיים לבית הכנסת ויגיע למקומו. | |||
== שיטת הרמב"ם == | |||
ה'''רמב"ם''' (תפילה ח ב) סתם כלשון הגמרא, וניתן לפרש בו כשני הפירושים. | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | |||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ כ) הובאו שני הפירושים. את הפירוש הראשון (של רש"י) הוא מחלק לשניים, שיש מפרשים שהוא מצד משוי ישיבת בית הכנסת, ולפי זה אם יש לו מקום קבוע אין בכך כלום. ויש מפרשים שהוא מצד היסח הדעת כשמתסכל ברה"ר, ולפי זה אם פתח בית הכנסת אינו פונה לרה"ר אין בכך כלום. ולבסוף מביא את פירוש התוספות ששני פתחים הוא שיעור זמן, שלא ימהר להתפלל. ומסיים השלחן ערוך שנכון לחוש לכל הפירושים. | |||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||