10,103
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==החיוב לברך== | ==החיוב לברך== | ||
כ' בסדר '''רב עמרם גאון''' (סדר שבתות), שהמדליק נר של שבת צריך לברך 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'. וכן הוא ב'''תשובת הגאונים''' (שערי תשובה צא) בשם רב האי גאון, שאף שאינה מוזכרת בתלמוד, הלכתא היא ולא מנהג, שהרי כתוב בגמרא (שבת כה ב) ש[[חיוב הדלקת נר שבת|הדלקת נר בשבת חובה]]. | כ' בסדר '''רב עמרם גאון''' (סדר שבתות), שהמדליק נר של שבת צריך לברך 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'. וכן הוא ב'''תשובת הגאונים''' (ליק פב/שערי תשובה צא) בשם '''רב שרירא גאון ורב האי גאון''', שאף שאינה מוזכרת בתלמוד, הלכתא היא ולא מנהג, שהרי כתוב בגמרא (שבת כה ב) ש[[חיוב הדלקת נר שבת|הדלקת נר בשבת חובה]]. וכ"כ ב'''תשובת רב נטרונאי גאון''' (אורח חיים סו), | ||
וכן כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א), שמברכים כדרך שמברכים על כל הדברים שהוא חייב מדברי סופרים. | וכן כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א), שמברכים כדרך שמברכים על כל הדברים שהוא חייב מדברי סופרים. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
וב'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה) הביא שיש שרוצים לומר דאין לברך על הדלקת נר שבת, ולמדו כן מ[[מים אחרונים]], דגם לגביהם כתיב 'חובה' ואעפ"כ אין מברכין עליהם, כמו שכתב '''בעל הלכות גדולות''' המובא ב'''תוספות''' (חולין קה א ד"ה מים). אבל '''רבנו תם''' שם דחה דבריהם דלא דמי כלל, דמים אחרונים באים משום הצלה ממלח סדומית, ואילו מצות הדלקת נר היא משום עונג שבת.<BR/> | וב'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה) הביא שיש שרוצים לומר דאין לברך על הדלקת נר שבת, ולמדו כן מ[[מים אחרונים]], דגם לגביהם כתיב 'חובה' ואעפ"כ אין מברכין עליהם, כמו שכתב '''בעל הלכות גדולות''' המובא ב'''תוספות''' (חולין קה א ד"ה מים). אבל '''רבנו תם''' שם דחה דבריהם דלא דמי כלל, דמים אחרונים באים משום הצלה ממלח סדומית, ואילו מצות הדלקת נר היא משום עונג שבת.<BR/> | ||
עוד הביא שם שיש אומרים שאין לברך לפי שאם היה לו כבר נר דלוק מבעוד יום הרי אינו צריך לכבותו ולחזור ולהדליק, ואם כן אין המצווה בהדלקה עצמה, אלא במה שיש לו אור בבית בשבת, וגם זה דחה ר"ת שבאמת בכה"ג צריך לכבות ולחזור ולהדליק, ואף אם לא היה צריך, מ"מ שפיר יש לברך כשמדליק, דומיא ד[[כיסוי הדם]] שאף שאם כסתו הרוח פטור, מ"מ כשמכסה הוא מברך. והובא כל זה גם ב'''רא"ש''' (ב יח), וב'''טור''' (אורח חיים רסג) וב'''מרדכי''' (שבת רצד). | עוד הביא שם שיש אומרים שאין לברך לפי שאם היה לו כבר נר דלוק מבעוד יום הרי אינו צריך לכבותו ולחזור ולהדליק, ואם כן אין המצווה בהדלקה עצמה, אלא במה שיש לו אור בבית בשבת (וכעין זה משמע הלשון הרמב"ם שם), וגם זה דחה ר"ת שבאמת בכה"ג צריך לכבות ולחזור ולהדליק, ואף אם לא היה צריך, מ"מ שפיר יש לברך כשמדליק, דומיא ד[[כיסוי הדם]] שאף שאם כסתו הרוח פטור, מ"מ כשמכסה הוא מברך. וכן בתינוק שנולד מהול, שאיכא מ"ד ש[[אין צריך להטיף ממנו דם ברית]], שעיקר המצווה היא שיהיה מהול, ואעפ"כ [[כשמל מברך]]. והובא כל זה גם ב'''רא"ש''' (ב יח), וב'''טור''' (אורח חיים רסג) וב'''מרדכי''' (שבת רצד). | ||
והסכימו הראשונים רובם כולם שיש לברך על הדלקת נר שבת. ראה '''שבלי הלקט''' (נט), '''כל בו''' (לא), '''ספר הרוקח''' (מו) '''ספר המנהיג''' (שבת קמו) בשם '''בעל השאילתות''' (דרוש מקור). וכן פסקו ה'''טור''' ו'''שלחן ערוך''' (רסג ה). | והסכימו הראשונים רובם כולם שיש לברך על הדלקת נר שבת. ראה '''שבלי הלקט''' (נט), '''כל בו''' (לא), '''ספר הרוקח''' (מו) '''ספר המנהיג''' (שבת קמו) בשם '''בעל השאילתות''' (דרוש מקור). וכן פסקו ה'''טור''' ו'''שלחן ערוך''' (רסג ה). | ||