9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 34: | שורה 34: | ||
=====הקושיות על שיטת רש"י===== | =====הקושיות על שיטת רש"י===== | ||
אמנם רוב הראשונים חלקו על רש"י בזה, והביאו | אמנם רוב הראשונים חלקו על רש"י בזה, והביאו ראיות שלא כדבריו. | ||
'''תוספות''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין) הראו שב'''גמרא''' (כריתות יט ב) מוכח שאפילו נתכוון ללקט פירות תאנה זו ועלתה בידו תאנה אחרת פטור מדברי שמואל. | '''תוספות''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין) הראו שב'''גמרא''' (כריתות יט ב) מוכח שאפילו נתכוון ללקט פירות תאנה זו ועלתה בידו תאנה אחרת פטור מדברי שמואל. | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
מתרצים ה'''תוספות''' שם על פי שיטתם ששמואל מדבר על שני סוגי מתעסק. מתעסק הפטור מכח שאינה מלאכת מחשבת הוא כאשר עושה פעולה בדבר אחד ועלתה בידו פעולה בדבר אחר, שבזה אפילו שנתכוון לעשות פעולת איסור פטור, לפי שלא נעשית מחשבתו. ויש מתעסק אחר שפטור ממיעוט הפסוק שזהו במתכוון לעשות פעולת היתר ועלתה בידו פעולת איסור, וזהו אפילו באותו דבר עצמו, כגון שנתכוון לחתוך את התלוש ונמצא מחובר. | מתרצים ה'''תוספות''' שם על פי שיטתם ששמואל מדבר על שני סוגי מתעסק. מתעסק הפטור מכח שאינה מלאכת מחשבת הוא כאשר עושה פעולה בדבר אחד ועלתה בידו פעולה בדבר אחר, שבזה אפילו שנתכוון לעשות פעולת איסור פטור, לפי שלא נעשית מחשבתו. ויש מתעסק אחר שפטור ממיעוט הפסוק שזהו במתכוון לעשות פעולת היתר ועלתה בידו פעולת איסור, וזהו אפילו באותו דבר עצמו, כגון שנתכוון לחתוך את התלוש ונמצא מחובר. | ||
<BR/>לכן ברישא אומר שמואל שחלבים ועריות שלולי שנהנה היה חייב, זהו במתכוון לאכול חלב זה ואכל חלב אחר, כיון שאין בחלבים ועריות פטור דמלאכת מחשבת. אבל אם נתכוון לאכול שומן ונמצא שהוא חלב, בזה אמר שמואל שחייב רק מטעם דנהנה, שלולי זה היה פטור מדין מתעסק. לעומת זאת בשבת דיבר שמואל על מתעסק אחר שנתכוון לאיסור ועלה בידו איסור אחר, שבזה פטור מטעם שאינו מלאכת מחשבת. נמצא שמתעסק מהיתר לחיוב פטור כל שלא נהנה, וזה נלמד מן הפסוק 'אשר חטא בה', ואילו מתעסק מחיוב לחיוב חייב מלבד שבת שפטור מטעם מלאכת מחשבת. | <BR/>לכן ברישא אומר שמואל שחלבים ועריות שלולי שנהנה היה חייב, זהו במתכוון לאכול חלב זה ואכל חלב אחר, כיון שאין בחלבים ועריות פטור דמלאכת מחשבת. אבל אם נתכוון לאכול שומן ונמצא שהוא חלב, בזה אמר שמואל שחייב רק מטעם דנהנה, שלולי זה היה פטור מדין מתעסק. וכן הדין בשאר עבירות שיש בהם חטאת ואינו נהנה, שמתעסק מסוג זה פטור. לעומת זאת בשבת דיבר שמואל על מתעסק אחר שנתכוון לאיסור ועלה בידו איסור אחר, שבזה פטור מטעם שאינו מלאכת מחשבת. נמצא שמתעסק מהיתר לחיוב פטור כל שלא נהנה, וזה נלמד מן הפסוק 'אשר חטא בה', ואילו מתעסק מחיוב לחיוב חייב מלבד שבת שפטור מטעם שאינו מלאכת מחשבת. | ||
ה'''פני יהושע''' (שבת עב ב ד"ה ומתוך) כתב לתרץ את קושית התוס' באופן אחר, שבשאר איסורים אין צורך למעט מתעסק דפשיטא שפטור לפי שאנוס הוא, שהמתעסק בהיתר ונמצא עושה איסור אין זה מתעסק אלא אנוס. וכל דברי שמואל הם רק בשבת ובחלבים ועריות (דרוש הסבר). | |||
==מחלוקת ר' שמעון ור' שמעון שזורי עם ר' יהודה== | ==מחלוקת ר' שמעון ור' שמעון שזורי עם ר' יהודה== | ||
ה'''משנה''' (כריתות ד ג) מביאה מחלוקת תנאים נוספת בדבר הסבר המחלוקת הראשונה. | ה'''משנה''' (כריתות ד ג) מביאה מחלוקת תנאים נוספת בדבר הסבר המחלוקת הראשונה. | ||
<BR/>לדעת ר' שמעון שזורי ור' שמעון לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על דבר שהוא משום שם אחד, כלומר שיודע איזו מלאכה או עבירה עשה אלא שאינו יודע באיזה חפץ עשה זאת, שבזה לכולי עלמא חייב. אבל מחלוקתם היא בשני שמות, כלומר שאינו יודע איזו עבירה עשה וכפי שיתבאר להלן. | <BR/>לדעת ר' שמעון שזורי ור' שמעון לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על דבר שהוא משום שם אחד, כלומר שיודע איזו מלאכה או עבירה עשה אלא שאינו יודע באיזה חפץ עשה זאת, שבזה לכולי עלמא חייב. אבל מחלוקתם היא בשני שמות, כלומר שאינו יודע איזו עבירה עשה וכפי שיתבאר להלן. | ||
<BR/>ר' יהודה | <BR/>ר' יהודה לעומת זאת חולק ואומר, שאפילו נתכוון ללקט תאנים שחורות ועלה בידו תאנים לבנות, גם בדבר זה נחלקו, שר' אליעזר מחייב ור' יהודה פוטר. להלן יתבאר בגמרא פירוש מחלוקת זו, אך יש להעיר שדברי ר' יהודה מוסיפים קומה נוספת, שאם עד כה התנאים דיברו על מצב שבו האדם יודע שחטא אך לא יודע במה חטא (בין אם אינו יודע באיזה חפץ או אפילו איזו עבירה עשה), וזה אינו ענין למתעסק לכאורה, הרי שלפי ר' יהודה יוצא שיש מחלוקת נוספת שהיא קשורה כבר לדין מתעסק, שגם אדם שיודע במה חטא אלא שלא נתכוון לזה החטא, גם בזה נחלקו התנאים. | ||
<BR/>ולפי מה שהתבאר לעיל שר' אליעזר מודה שמתעסק פטור, שכן מפורש בברייתא, צריך לומר שמתעסק שאיירי ביה ר' יהודה הכא, אינו אותו סוג מתעסק שלעיל, שהרי כאן ר' אליעזר מחייב. | <BR/>ולפי מה שהתבאר לעיל שר' אליעזר מודה שמתעסק פטור, שכן מפורש בברייתא, צריך לומר שמתעסק שאיירי ביה ר' יהודה הכא, אינו אותו סוג מתעסק שלעיל, שהרי כאן ר' אליעזר מחייב. | ||
ובפשטות ניתן לחלק ולומר שר' אליעזר דיבר על מציאות שהתעסק בעבירה אחת ועלתה בידו עבירה אחרת, כגון שחשב שבא על אחותו ועלתה בידו אשתו נידה, או שעשה מלאכה בשבת לדעתו, ונמצא שהיה זה יום הכיפורים. לעומת זאת ר' יהודה מדבר על מציאות שעשה את אותה עבירה שליקט פירות בשבת, אלא שחשב שעושה כן בענבים ונמצאו תאנים, בזה ר' אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר. | ובפשטות ניתן לחלק ולומר שר' אליעזר דיבר על מציאות שהתעסק בעבירה אחת ועלתה בידו עבירה אחרת, כגון שחשב שבא על אחותו ועלתה בידו אשתו נידה, או שעשה מלאכה בשבת לדעתו, ונמצא שהיה זה יום הכיפורים. לעומת זאת ר' יהודה מדבר על מציאות שעשה את אותה עבירה שליקט פירות בשבת, אלא שחשב שעושה כן בענבים ונמצאו תאנים, בזה ר' אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר. | ||
| שורה 75: | שורה 77: | ||
<BR/>מתרצת הגמרא שר' יהודה לא פטר אלא בכגון ש'אבד מלקט מליבו', כלומר שנתכוון ללקט ענבים, ושכח וסבר שהוא רוצה תאנים וליקט בטעות ענבים כמתעסק, שבזה ר' אליעזר מחייב שהרי סוף סוף נעשתה מחשבתו, ואילו ר' יהושע פוטר כיון שלא נעשתה כוונתו ומחשבתו. | <BR/>מתרצת הגמרא שר' יהודה לא פטר אלא בכגון ש'אבד מלקט מליבו', כלומר שנתכוון ללקט ענבים, ושכח וסבר שהוא רוצה תאנים וליקט בטעות ענבים כמתעסק, שבזה ר' אליעזר מחייב שהרי סוף סוף נעשתה מחשבתו, ואילו ר' יהושע פוטר כיון שלא נעשתה כוונתו ומחשבתו. | ||
העולה מדברי הגמרא הללו, שמה שפטר שמואל מתעסק הוא אפילו בכגון שנתכוון ללקט תאנים וליקט תאנים, כלומר שנתכוון ללקט פירות בשבת (אלא שהיה שוגג בזה כגון שלא ידע ששבת או שלא ידע שאסור), אלא שלא נתכוון למה שעלתה בידו, הרי זה חשיב כשני שמות ופטור. וזה אפילו לר' אליעזר. מכאן הוכיחו התוספות שמתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור, שאין זו מלאכת מחשבת, וזה דלא כרש"י, שמדוייק בדבריו לחיוב. | העולה מדברי הגמרא הללו, שמה שפטר שמואל מתעסק הוא אפילו בכגון שנתכוון ללקט תאנים וליקט תאנים, כלומר שנתכוון ללקט פירות בשבת (אלא שהיה שוגג בזה כגון שלא ידע ששבת או שלא ידע שאסור), אלא שלא נתכוון למה שעלתה בידו, הרי זה חשיב כשני שמות ופטור. וזה אפילו לר' אליעזר. מכאן הוכיחו התוספות שמתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור, שאין זו מלאכת מחשבת, וזה דלא כרש"י, שמדוייק בדבריו לחיוב, וכן דייקו האחרונים ברמב"ם. | ||
שוב מקשה הגמרא ממחלוקת ר' שמעון ור"ש שזורי ור' יהודה על שמואל. שלכאורה אינה מובנת מחלוקתם שהרי ר"ש ור"ש שזורי אמרו שמחלוקת ר"א ור"י היא בשני שמות אבל בשם אחד לכולי עלמא חייב, ואינו מובן אם כן מה הוסיף ר' יהודה שהרי גם הוא דיבר על שני שמות ואמר שפליגי. אלא ודאי בדין מתעסק נחלקו, שלדעת ר' שמעון ור' שמעון שזורי מתעסק פטור ודווקא באבד מלקט מליבו חייב, ועל זה קאמר ר' יהודה שאפילו במתעסק, כגון שנתכוון ללקט שחורות ונמצאו לבנות וכד', חייב, וגם ר' יהושע שפטר לא פטר אלא מטעם דשני שמות הן אבל בשם אחד חייב לכולי עלמא, וזה דלא כשמואל. | |||
<BR/>מתרצת הגמרא שהתנאים לא דיברו כלל על מתעסק, לא לחיוב ולא לפטור, אלא איירו רק באבד מלקט מליבו, שלדעת ר' שמעון ור' שמעון שזורי אם משם אחד חייב ואם משני שמות מחלוקת, ואילו דעת ר' יהודה שגם בשני שמות פליגי. | |||
====יישוב שיטת רש"י והרמב"ם==== | ====יישוב שיטת רש"י והרמב"ם==== | ||
ליישוב שיטת רש"י כתב בספר '''מגיני שלמה''' (שבת עב ב) שבאמת רבא ואביי לא סוברים להא דשמואל, ואין להם פטור במתעסק מטעם מלאכת מחשבת. ואף מה שתירצה הגמרא לשמואל את דברי ר' יהודה שמדובר ב'אבד מלקט מליבו' אין אביי ורבא מודים לזה, אלא מבארים דבריו כשפשוטם שדווקא אם נתכוון ללקט לבנות ועלו בידו שחורות בזה פטור מכח הפסוק, ולית להו כלל פטורא דמלאכת מחשבת. | ליישוב שיטת רש"י כתב בספר '''מגיני שלמה''' (שבת עב ב) שבאמת רבא ואביי לא סוברים להא דשמואל, ואין להם פטור במתעסק מטעם מלאכת מחשבת. ואף מה שתירצה הגמרא לשמואל את דברי ר' יהודה שמדובר ב'אבד מלקט מליבו' אין אביי ורבא מודים לזה, אלא מבארים דבריו כשפשוטם שדווקא אם נתכוון ללקט לבנות ועלו בידו שחורות בזה פטור מכח הפסוק, ולית להו כלל פטורא דמלאכת מחשבת. | ||
ובאופן נוסף כתב שם (ד"ה ואפשר לומר) שאפשר שמודים אביי ורבא לשמואל לפטור מתעסק מטעם מלאכת מחשבת אך רק בשני מינים, כגון שנתכוון לזה ועלתה בידו אחרת, אבל אם נתכוון לאותו דבר, כגון שנתכוון לחתוך תאנים ועלו בידו תאנים חייב. וגם בזה מתבארים דברי ר' יהודה כפשוטם שפטור דווקא משחורות ללבנות וכד', אך מטעם מלאכת מחשבת ולא מכח הפסוק. | ובאופן נוסף כתב שם (ד"ה ואפשר לומר) שאפשר שמודים אביי ורבא לשמואל לפטור מתעסק מטעם מלאכת מחשבת אך רק בשני מינים, כגון שנתכוון לזה ועלתה בידו אחרת, אבל אם נתכוון לאותו דבר, כגון שנתכוון לחתוך תאנים ועלו בידו תאנים חייב. וגם בזה מתבארים דברי ר' יהודה כפשוטם שפטור דווקא משחורות ללבנות וכד', אך מטעם מלאכת מחשבת ולא מכח הפסוק. | ||
<BR/>כעין זה כתב גם ב'''הגהות הרש"ש''' (כריתות יט א ד"ה על מה נחלקו), שאביי ורבא חולקים על שמואל ואינם סוברים כלל לפטורא דמתעסק מדין מלאכת מחשבת (אמנם מודים בזה לעניינים אחרים). אלא כל הפטור במתעסק הוא מן הפסוק 'אשר חטא בה' ודווקא בשנתכוון להיתר. ור' יהודה הוסיף שאף במתכוון לאיסור, אם הם שני מינים גם כן פטור לדעת ר' יהושע {{ראה עוד|מתעסק|שיטת רש"י}}. | <BR/>כעין זה כתב גם ב'''הגהות הרש"ש''' (כריתות יט א ד"ה על מה נחלקו), שאביי ורבא חולקים על שמואל ואינם סוברים כלל לפטורא דמתעסק מדין מלאכת מחשבת (אמנם מודים בזה לעניינים אחרים). אלא כל הפטור במתעסק הוא מן הפסוק 'אשר חטא בה' ודווקא בשנתכוון להיתר. ור' יהודה הוסיף שאף במתכוון לאיסור, אם הם שני מינים גם כן פטור לדעת ר' יהושע, וכן תירץ בדעת הרמב"ם ה'''לחם משנה''' (שבת א י) {{ראה עוד|מתעסק|שיטת רש"י}}. | ||
[[קטגוריה:שבת עב:]] | [[קטגוריה:שבת עב:]] | ||