9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 81: | שורה 81: | ||
שוב מקשה הגמרא ממחלוקת ר' שמעון ור"ש שזורי ור' יהודה על שמואל. שלכאורה אינה מובנת מחלוקתם שהרי ר"ש ור"ש שזורי אמרו שמחלוקת ר"א ור"י היא בשני שמות אבל בשם אחד לכולי עלמא חייב, ואינו מובן אם כן מה הוסיף ר' יהודה שהרי גם הוא דיבר על שני שמות ואמר שפליגי. אלא ודאי בדין מתעסק נחלקו, שלדעת ר' שמעון ור' שמעון שזורי מתעסק פטור ודווקא באבד מלקט מליבו חייב, ועל זה קאמר ר' יהודה שאפילו במתעסק, כגון שנתכוון ללקט שחורות ונמצאו לבנות וכד', חייב, וגם ר' יהושע שפטר לא פטר אלא מטעם דשני שמות הן אבל בשם אחד חייב לכולי עלמא, וזה דלא כשמואל. | שוב מקשה הגמרא ממחלוקת ר' שמעון ור"ש שזורי ור' יהודה על שמואל. שלכאורה אינה מובנת מחלוקתם שהרי ר"ש ור"ש שזורי אמרו שמחלוקת ר"א ור"י היא בשני שמות אבל בשם אחד לכולי עלמא חייב, ואינו מובן אם כן מה הוסיף ר' יהודה שהרי גם הוא דיבר על שני שמות ואמר שפליגי. אלא ודאי בדין מתעסק נחלקו, שלדעת ר' שמעון ור' שמעון שזורי מתעסק פטור ודווקא באבד מלקט מליבו חייב, ועל זה קאמר ר' יהודה שאפילו במתעסק, כגון שנתכוון ללקט שחורות ונמצאו לבנות וכד', חייב, וגם ר' יהושע שפטר לא פטר אלא מטעם דשני שמות הן אבל בשם אחד חייב לכולי עלמא, וזה דלא כשמואל. | ||
<BR/>מתרצת הגמרא שהתנאים לא דיברו כלל על מתעסק, לא לחיוב ולא לפטור, אלא איירו רק באבד מלקט מליבו, שלדעת ר' שמעון ור' שמעון שזורי אם משם אחד חייב ואם משני שמות מחלוקת, ואילו דעת ר' יהודה שגם בשני שמות פליגי. | <BR/>מתרצת הגמרא שהתנאים לא דיברו כלל על מתעסק, לא לחיוב ולא לפטור, אלא איירו רק באבד מלקט מליבו, שלדעת ר' שמעון ור' שמעון שזורי אם משם אחד חייב ואם משני שמות מחלוקת, ואילו דעת ר' יהודה שגם בשני שמות פליגי. | ||
רבא מתרץ תירוץ אחר, שהתנאים נחלקו בלקדם, כלומר אם עשה נתכוון לעשות שתי עבירות אלא שבלא כוונה נהפך הסדר. ומביאה הגמרא ברייתא המסייעת לחלוקה זו במקרה כגון שנתכוון להדליק נר אחד ולכבות את האחר, אך הוא בנשימתו קודם הדליק ואחר כך כיבה, בזה לפי ר' שמעון שזורי ור' שמעון מחייבים בשם אחד ופוטרים בשני שמות, ואילו לפי ר' יהודה גם בשם אחד פליגי ור' יהושע פוטר, הואיל ובשעה שעשה את העבירה לא אליה נתכוון, אף שלבסוף עלתה בידו. אמנם אומרת הברייתא שאם נעשה הכל בנשימה אחת בכל אופן חייב, כיון שאין פה מוקדם ומאוחר, וכל החלוקה היא דווקא בכאשר עשה כן בשתי נשימות, שאז יש לחלק בין מוקדם למאוחר. | |||
עוד מובא בברייתא הנזכרת, שאם היו לפניו שתי נרות דולקות ונתכון לכבות את זו וכיבה את זו, או שהיו שתי נרות כבויות ונתכוון להדליק את זו והדליק את זו, פטור. וזה מפורש לכאורה כשמואל שאמר שמתעסק מחיוב לחיוב פטור, וקשה לרש"י והרמב"ם כנ"ל. | |||
<BR/>אמנם יש נוסחאות הגורסות בברייתא 'חייב' וזה אדרבה דלא כשמואל, וכן הוא ברא"ש, וכך היה כנראה לפני הרמב"ם (שבת א י). | |||
====יישוב שיטת רש"י והרמב"ם==== | ====יישוב שיטת רש"י והרמב"ם==== | ||
ליישוב שיטת רש"י כתב בספר '''מגיני שלמה''' (שבת עב ב) | ליישוב שיטת רש"י והרמב"ם מהקושיות שהקשו הראשונים, שמגמרא דילן מוכח שמחיוב לחיוב גם כן פטור, כתב בספר '''מגיני שלמה''' (שבת עב ב) שכל הסוגיה הזו היא אליבא דשמואל, אבל רבא ואביי לא סוברים להא דשמואל, ואין להם פטור במתעסק מטעם מלאכת מחשבת. ואף מה שתירצה הגמרא לשמואל את דברי ר' יהודה שמדובר ב'אבד מלקט מליבו' אין אביי ורבא מודים לזה, אלא מבארים דבריו כשפשוטם שדווקא אם נתכוון ללקט לבנות ועלו בידו שחורות בזה פטור מכח הפסוק, ולית להו כלל פטורא דמלאכת מחשבת. | ||
ובאופן נוסף כתב שם (ד"ה ואפשר לומר) שאפשר שמודים אביי ורבא לשמואל לפטור מתעסק מטעם מלאכת מחשבת אך רק בשני מינים, כגון שנתכוון לזה ועלתה בידו אחרת, אבל אם נתכוון לאותו דבר, כגון שנתכוון לחתוך תאנים ועלו בידו תאנים חייב. וגם בזה מתבארים דברי ר' יהודה כפשוטם שפטור דווקא משחורות ללבנות וכד', אך מטעם מלאכת מחשבת ולא מכח הפסוק. | ובאופן נוסף כתב שם (ד"ה ואפשר לומר) שאפשר שמודים אביי ורבא לשמואל לפטור מתעסק מטעם מלאכת מחשבת אך רק בשני מינים, כגון שנתכוון לזה ועלתה בידו אחרת, אבל אם נתכוון לאותו דבר, כגון שנתכוון לחתוך תאנים ועלו בידו תאנים חייב. וגם בזה מתבארים דברי ר' יהודה כפשוטם שפטור דווקא משחורות ללבנות וכד', אך מטעם מלאכת מחשבת ולא מכח הפסוק. | ||
<BR/>כעין זה כתב גם ב'''הגהות הרש"ש''' (כריתות יט א ד"ה על מה נחלקו), שאביי ורבא חולקים על שמואל ואינם סוברים כלל לפטורא דמתעסק מדין מלאכת מחשבת (אמנם מודים בזה לעניינים אחרים). אלא כל הפטור במתעסק הוא מן הפסוק 'אשר חטא בה' ודווקא בשנתכוון להיתר. ור' יהודה הוסיף שאף במתכוון לאיסור, אם הם שני מינים גם כן פטור לדעת ר' יהושע, וכן תירץ בדעת הרמב"ם ה'''לחם משנה''' (שבת א י) {{ראה עוד|מתעסק|שיטת רש"י}}. | <BR/>כעין זה כתב גם ב'''הגהות הרש"ש''' (כריתות יט א ד"ה על מה נחלקו), שאביי ורבא חולקים על שמואל ואינם סוברים כלל לפטורא דמתעסק מדין מלאכת מחשבת (אמנם מודים בזה לעניינים אחרים). אלא כל הפטור במתעסק הוא מן הפסוק 'אשר חטא בה' ודווקא בשנתכוון להיתר. ור' יהודה הוסיף שאף במתכוון לאיסור, אם הם שני מינים גם כן פטור לדעת ר' יהושע, וכן תירץ בדעת הרמב"ם ה'''לחם משנה''' (שבת א י) {{ראה עוד|מתעסק|שיטת רש"י}}. | ||