הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,433 בתים ,  12:33, 14 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
מ
שורה 52: שורה 52:
ויש להעיר שגם לפי תוספות מבואר שמה שפטר שמואל בנתכוון למחובר זה וחתך מחובר אחר דאין זו מלאכת מחשבת, אין ר' אליעזר מודה לו, שהרי ר' אליעזר מחייב חטאת כל שנודע לו שחטא ואפילו אינו יודע במה חטא, כל שכן בזה שיודע במה חטא אלא שנתכוון לדבר אחר.  
ויש להעיר שגם לפי תוספות מבואר שמה שפטר שמואל בנתכוון למחובר זה וחתך מחובר אחר דאין זו מלאכת מחשבת, אין ר' אליעזר מודה לו, שהרי ר' אליעזר מחייב חטאת כל שנודע לו שחטא ואפילו אינו יודע במה חטא, כל שכן בזה שיודע במה חטא אלא שנתכוון לדבר אחר.  


לפי שיטת רש"י יוצא לכאורנ שהפטור של שמואל מטעם דאין כאן מלאכת מחשבת, אינו מוסיף יותר ממה שעליו דיברו אביי ורבא, אלא רק נותן להם טעם אחר מר' אליעזר, שר' אליעזר פטר מפסוק ושמואל מ'מלאכת מחשבת'.
אמנם גם לפי רש"י אי אפשר לומר ששמואל ור' אליעזר דיברו על אותו גדר 'מתעסק' כפי שלכאורה משמע מדבריו, שהרי מהסוגיה מוכח ששמואל פטר אפילו במתעסק במלאכת איסור אלא שעלתה בידו מלאכה אחרת, וכמו שהקשו הראשונים, וכן כתב גם רש"י עצמו (יט ב ד"ה אפילו). אלא על כרחנו לומר שיש כאן מחלוקת בגדר מתעסק, וראה [[#יישוב שיטת רש"י והרמב"ם|להלן]] מה שכתבו האחרונים ליישב שיטת רש"י.
<BR/>אמנם זה אינו מפני שגם רש"י מוכרח לומר ששמואל פטר אפילו במתעסק במלאכת איסור אלא שעלתה בידו מלאכה אחרת, שכן מפורש הגמרא וכמו שהקשו הראשונים. וכן כתב רש"י עצמו (יט ב ד"ה אפילו). ומה שכתבו האחרונים ליישב שיטת רש"י, ראה [[#יישוב שיטת רש"י והרמב"ם|להלן]]


===קושיית התוספות בשבועות===
===קושיית התוספות בשבועות===
אמנם על דברי שמואל כשלעצמם מקשים ה'''תוספות''' (שבועות יט א ד"ה פרט) וכן ה'''פני יהושע''' (עב ב ד"ה ומתוך) דקשיא רישא אסיפא, שאם מתעסק חייב רק מפני שנהנה משמע דבעלמא כשאין לו הנאה פטור, אבל מסיפא דדבריו מדוייק שדווקא בשבת פטור מפני שמלאכת מחשבת אסרה התורה, אך בשאר דברים אף שאין לו הנאה חייב במתעסק.
על דברי שמואל כשלעצמם מקשים ה'''תוספות''' (שבועות יט א ד"ה פרט) וכן הוא ב'''פני יהושע''' (עב ב ד"ה ומתוך) וב'''ערוך לנר''' דקשיא רישא אסיפא, שאם מתעסק חייב רק מפני שנהנה משמע דבעלמא כשאין לו הנאה פטור, אבל מסיפא דדבריו מדוייק שדווקא בשבת פטור מפני שמלאכת מחשבת אסרה התורה, אך בשאר דברים אף שאין לו הנאה חייב במתעסק.


מתרצים ה'''תוספות''' שם על פי שיטתם ששמואל מדבר על שני סוגי מתעסק. מתעסק הפטור מכח שאינה מלאכת מחשבת הוא כאשר עושה פעולה בדבר אחד ועלתה בידו פעולה בדבר אחר, שבזה אפילו שנתכוון לעשות פעולת איסור פטור, לפי שלא נעשית מחשבתו. ויש מתעסק אחר שפטור ממיעוט הפסוק שזהו במתכוון לעשות פעולת היתר ועלתה בידו פעולת איסור, וזהו אפילו באותו דבר עצמו, כגון שנתכוון לחתוך את התלוש ונמצא מחובר.
<BR/>לכן ברישא אומר שמואל שחלבים ועריות שלולי שנהנה היה חייב, זהו במתכוון לאכול חלב זה ואכל חלב אחר, כיון שאין בחלבים ועריות פטור דמלאכת מחשבת. אבל אם נתכוון לאכול שומן ונמצא שהוא חלב, בזה אמר שמואל שחייב רק מטעם דנהנה, שלולי זה היה פטור מדין מתעסק. לעומת זאת בשבת דיבר שמואל על מתעסק אחר שנתכוון לאיסור ועלה בידו איסור אחר, שבזה פטור מטעם שאינו מלאכת מחשבת. נמצא שמתעסק מהיתר לחיוב פטור כל שלא נהנה, וזה נלמד מן הפסוק 'אשר חטא בה', ואילו מתעסק מחיוב לחיוב חייב מלבד שבת שפטור מטעם מלאכת מחשבת. 
==מחלוקת ר' שמעון ור' שמעון שזורי עם ר' יהודה==
==מחלוקת ר' שמעון ור' שמעון שזורי עם ר' יהודה==
ה'''משנה''' (כריתות ד ג) מביאה מחלוקת תנאים נוספת בדבר הסבר המחלוקת הראשונה.
ה'''משנה''' (כריתות ד ג) מביאה מחלוקת תנאים נוספת בדבר הסבר המחלוקת הראשונה.

תפריט ניווט