הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת מיאוס"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,309 בתים ,  11:03, 28 ביוני 2016
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
<BR/>בברייתא נוספת המובאת בגמרא להלן, אומר ר' יהודה שנר של מתכת מותר לטלטלו אם כבה קודם השבת, אך אם כבה בשבת עצמה אסור לטלטלו. טעם הדבר הוא שנר של מתכת אינו מאוס ולכן כל שכבה קודם השבת מותר (ובמשנה מדובר בנר של חרס), אך אם כבה בשבת עצמה הרי זה [[מוקצה מחמת איסור]] ואסור, ו[[מתוך שהוקצה ונאסר בין השמשות הוקצה לכל היום]], אף לאחר שכבה.
<BR/>בברייתא נוספת המובאת בגמרא להלן, אומר ר' יהודה שנר של מתכת מותר לטלטלו אם כבה קודם השבת, אך אם כבה בשבת עצמה אסור לטלטלו. טעם הדבר הוא שנר של מתכת אינו מאוס ולכן כל שכבה קודם השבת מותר (ובמשנה מדובר בנר של חרס), אך אם כבה בשבת עצמה הרי זה [[מוקצה מחמת איסור]] ואסור, ו[[מתוך שהוקצה ונאסר בין השמשות הוקצה לכל היום]], אף לאחר שכבה.


====דווקא בראוי לשימוש כלי====
====נר של נפט====
ה'''גמרא''' (שבת מו א) מביאה דברי רבה ורב יוסף שמתירים לטלטל גן נר של נפט אחר שכבה וכדעת ר' שמעון שסובר שאין מוקצה מחמת מיאוס, וזה דלא כרב יהודה שם שסובר שגם ר' שמעון אוסר לטלטל נר של נפט מפני שמסריח הוא ואינו ראוי אלא למלאכתו. והגמרא שם מבארת שסוברים רבה ורב יוסף שעל כל פנים ראוי הוא לכסות בו כלי, ולכן מתיר ר' שמעון. ובסיום דבריה מעירה הגמרא, שאף שצרורות אסורים אף שראויים לכסות בהם כלי, מכל מקום נר זה תורת כלי עליו ואילו צרורות אין תורת כלי עליהן.
בהמשך ה'''גמרא''' (שבת מו א) מובאת דעת רב יהודה, שכל ההיתר בטלטול נר כבוי הוא דווקא בנר של שמן, אבל נר של נפט שדלק אסור. לעומת זאת רבה ורב יוסף מתירים לטלטל גם נר של נפט אחר שכבה. ובטעם הדבר מבואר שם בדעתם שכיון שראוי הוא לכסויי ביה מנא מותר לטלטלו.
 
'''רש"י''' (ד"ה שרי ובד"ה אבל) פירש שמחלוקתם היא אליבא דר' שמעון, שרב יהודה סובר שגם לר' שמעון המתיר טלטול נר ישן הוא דווקא בשל שמן שעל כל פנים ראוי הוא למלאכות אחרות, אבל נר של נפט כיון שמסריח הוא אינו ראוי אלא למלאכתו ואין אסור לטלטלו. לעומת זאת דעת רבה ורב יוסף שגם נר של נפט שכבה מותר לטלטלו לפי שראוי הוא לכסויי ביה מנא, ולכן אף שמלאכתו מלאכת איסור היא, מכל מקום ראוי הוא למלאכת היתר.
 
על שיטת רש"י הקשו הראשונים (ראה למשל תוס' ד"ה דנפטא, רמב"ן ד"ה וקשיא ועוד) שכל האמוראים הללו (רבה יהודה, רבה ורב יוסף) סוברים לכאורה כר' יהודה דאית ליה מוקצה, ואיך כאן אומרים הם דבריהם אליבא דר' שמעון?
תירץ ה'''רמב"ן''' (מו א ד"ה שרגא) שרב יהודה באמת סובר כר' שמעון, ולעיל גבי [[מיטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות|ייחוד מיטה למעות]] אמר דבריו בשם רב, אבל ליה לא סבירא ליה. גם רבה, שאביי העיד עליו שכל דבריו עשה כרב, זהו דווקא בדברים שרב נחלק עם שמואל מעצמו, אבל בדברים שיכול לסמוך על אחרים, היה סומך. וכן רב יוסף אמר יש לפרש דבריו לגבי [[הנחת סכין על בן יונה]] שאליבא דרבה קאמר וליה לא סבירא ליה.
<BR/>לעומת זאת ב'''תוספות''' (ד"ה דנפטא) תירצו שהאמוראים כאן אמרו דבריהם אליבא דר' שמעון אף שהם אינם סוברים כמותו אלא כר' יהודה.
 
וב'''תוספות''' (ד"ה דנפטא) כתבו פירוש נוסף דלא כרש"י, שבאמת אליבא גם דר' יהודה נחלקו, וכגון בנר של מתכת שגם ר' יהודה מודה דשרי לפי שאינו מאוס. ובזה סבר רב יהודה שבשל שמן מותר אפילו לר' יהודה דאינו מאוס אבל בשל נפט אסור אפילו לר' שמעון לפי שמאוס טפי מנר ישן, ואילו רבה ורב יוסף סברי שגם בשל נפט מותר אפילו לר' יהודה דאינו מאוס אלא שריחו רע וראוי הוא על כל פנים לכסויי ביה מנא, מה שאין כן נר של חרס שאפילו הוא של שמן אינו ראוי לכך.


מדברי הגמרא מבואר שכל ההיתר לטלטל נר של נפט שמאוס הוא, הוא רק מפני שתורת כלי עליו.
מדברי הגמרא מבואר שכל ההיתר לטלטל נר של נפט שמאוס הוא, הוא רק מפני שתורת כלי עליו.

תפריט ניווט