9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת מיאוס"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
על שיטת רש"י הקשו הראשונים (ראה למשל תוס' ד"ה דנפטא, רמב"ן ד"ה וקשיא ועוד) שכל האמוראים הללו (רבה יהודה, רבה ורב יוסף) סוברים לכאורה כר' יהודה דאית ליה מוקצה, ואיך כאן אומרים הם דבריהם אליבא דר' שמעון? | על שיטת רש"י הקשו הראשונים (ראה למשל תוס' ד"ה דנפטא, רמב"ן ד"ה וקשיא ועוד) שכל האמוראים הללו (רבה יהודה, רבה ורב יוסף) סוברים לכאורה כר' יהודה דאית ליה מוקצה, ואיך כאן אומרים הם דבריהם אליבא דר' שמעון? | ||
תירץ ה'''רמב"ן''' (מו א ד"ה שרגא) שרב יהודה באמת סובר כר' שמעון, ולעיל גבי [[מיטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות|ייחוד מיטה למעות]] אמר דבריו בשם רב, אבל ליה לא סבירא ליה. גם רבה, שאביי העיד עליו שכל דבריו עשה כרב, זהו דווקא בדברים שרב נחלק עם שמואל מעצמו, אבל בדברים שיכול לסמוך על אחרים, היה סומך. וכן רב יוסף | תירץ ה'''רמב"ן''' (מו א ד"ה שרגא), וכן הוא ב'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב יהודה) שרב יהודה באמת סובר כר' שמעון, ולעיל גבי [[מיטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות|ייחוד מיטה למעות]] אמר דבריו בשם רב, אבל ליה לא סבירא ליה. גם רבה, שאביי העיד עליו שכל דבריו עשה כרב, זהו דווקא בדברים שרב נחלק עם שמואל מעצמו, אבל בדברים שיכול לסמוך על אחרים, היה סומך. וכן רב יוסף לגבי [[הנחת סכין על בן יונה]], יש לפרש דבריו שאליבא דרבה קאמר וליה לא סבירא ליה. | ||
<BR/>לעומת זאת ב'''תוספות''' (ד"ה דנפטא) תירצו שהאמוראים כאן אמרו דבריהם אליבא דר' שמעון אף שהם אינם סוברים כמותו אלא כר' יהודה. | <BR/>לעומת זאת ב'''תוספות''' (ד"ה דנפטא) תירצו שהאמוראים כאן אמרו דבריהם אליבא דר' שמעון אף שהם אינם סוברים כמותו אלא כר' יהודה. | ||
וב'''תוספות''' (ד"ה דנפטא) כתבו פירוש נוסף דלא כרש"י, שבאמת אליבא גם דר' יהודה נחלקו, וכגון בנר של מתכת שגם ר' יהודה מודה דשרי לפי שאינו מאוס. ובזה סבר רב יהודה שבשל שמן מותר אפילו לר' יהודה דאינו מאוס אבל בשל נפט אסור אפילו לר' שמעון לפי שמאוס טפי מנר ישן, ואילו רבה ורב יוסף סברי שגם בשל נפט מותר אפילו לר' יהודה | וב'''תוספות''' (ד"ה דנפטא) כתבו פירוש נוסף דלא כרש"י, שבאמת אליבא גם דר' יהודה נחלקו, וכגון בנר של מתכת שגם ר' יהודה מודה דשרי לפי שאינו מאוס. ובזה סבר רב יהודה שבשל שמן מותר אפילו לר' יהודה דאינו מאוס אבל בשל נפט אסור אפילו לר' שמעון לפי שמאוס טפי מנר ישן, ואילו רבה ורב יוסף סברי שגם בשל נפט מותר אפילו לר' יהודה שכיון ששל מתכת הוא, אינו מאוס אלא שריחו רע וראוי הוא על כל פנים לכסויי ביה מנא, מה שאין כן נר של חרס שאפילו הוא של שמן אינו ראוי לכך. | ||
<BR/>אבל ה'''רמב"ן''' (ד"ה שרגא) הסכים לפירוש רש"י ודחה דברי התוספות, לפי שסתם נר הוא נר של חרס, ועוד שכיון שסובר ר' יהודה שנר של חרס שהודלק בשמן מאוס הוא ואינוראוי לכסויי מנא, כל שכן לנר של מתכת שהודלק בנפט, ולא היה מתירים רבה ורב יוסף בזה. כדברים הללו כתב גם ה'''ריטב"א''' (מו א ד"ה אמר רב יהודה). | |||
מדברי הגמרא מבואר | מדברי הגמרא מבואר שגם לר' שמעון אינו מותר לטלטל נר אלא אם כן ראוי הוא לכסויי מנא, אבל אם הוא מאוס באופן שאינו ראוי לתשמיש נוסף אפילו לכסויי מנא, גם ר' שמעון מודה שאסור לטלטלו. | ||
<BR/>מדברי '''רש"י''' (ד"ה אבל) מבואר שהטעם בזה הוא לפי שאינו ראוי אלא למלאכתו, ולפי זה משמע שהוא דווקא בנר וכדומה שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, אבל בכלי שמלאכתו להיתר אף שמאוס הוא ואינו ראוי אלא למלאכתו שרי לטלטלו. אמנם ב'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב יהודה) משמע שהטעם שר' שמעון אוסר בנר של נפט הוא מפני שמאוס הוא טובא, ולכן אם אינו ראוי אף לכסויי מנא אסור לטלטלו. כלומר לדברי הריטב"א מה שאינו ראויי לכסויי מנא זהו רק סימן למידת מאיסותו, שאם הוא עד כדי כך מאוס, גם ר' שמעון מודה, דגם ר' שמעון אוסר מוקצה מחמת מיאוס אם הוא מאוס מאוד. אמנם לרש"י מה שאינו ראויי לכסויי מנא הוא הסיבה לומר שאין טעם לטלטלו, דלעולם מחמת מיאוס מתיר ר' שמעון אלא אם כן כבר אין לו שימוש היתר. | |||
עוד מבואר בהמשך הגמרא, שדבר שהוא מאוס אף אם ראוי הוא לכסויי מנא, אם אין עליו תורת כלי אסור לטלטלו, ודינו כצרורות שאף שראויים הם לכסויי מנא כיון שאין עליהם תורת כלי אסור לטלטלם דזהו [[מוקצה מחמת גופו]]. | |||
===תלא דבישרא=== | ===תלא דבישרא=== | ||