הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הספירה"

===המתפלל מבעוד יום===

כתוב ב'''מחזור ויטרי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14643&st=&pgnum=509&hilite= (עמוד 301 ד"ה והיה)] ש'''רש"י''' היה מתפלל ערבית מבעוד יום, ולא רצה לברך על ספירת העומר שמא היא ברכה לבטלה, לכן ספר עימם בלי ברכה, שמא ישכח לברך אחר כך ונמצא קרח מכאן ומכאן (ושם בהערה ל כתב שכן נמצא ברש"י בכת"י). וב'''שבולי הלקט''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14636&st=&pgnum=261 (רלד בסופו)] הובא כן בשם '''ר' יצחק''', וכן הוא ב'''ספר תניא''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42306&st=&pgnum=103 (ספירת העומר סוד"ה כל הלילה)] בשם '''ר' יצחק ב"ר יהודה'''.

<BR/>מדברים אלו עולים שני חידושים. האחד, שיש תועלת בספירה מבעוד יום שהרי אם ישכח הועילה לו ספירתו, והשני, שאף שספר ספירה כדין יכול לספור אחר כך בברכה.  

<BR/>דברי המחזור ויטרי אלו הובאו ב'''אבודרהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26840&st=&pgnum=127&hilite= (סדר פסח וספירת העומר)] (ולא הזכיר זאת בשם רש"י), וסיים על זה שהרמב"ם כתב שמי שמנה ולא בירך יצא ידי חובה ולא יכול שוב לברך ומשמע שסובר כן להלכה ודלא כמחזור ויטרי. וסוף דבריו חלק על המחזור ויטרי גם לענין זמן הברכה, שכתב שאם ספר קודם בין השמשות אין בספירתו כלום ויכול אחר כך לברך. גם בתשובת ה'''רשב"א''' (א רלה) ציטט השואל דברים אלו בשם רש"י, אבל הרשב"א דחה דבריו ואמר שאינו יודע איפה כתב רש"י דברים אלו, וגם לא יתכן לתלות כן בדעתו לפי שאי אפשר לעמוד ביום ראשון ולספור יום שני, ועוד שאם יצא י"ח בספירה שמבעוד יום איך יספור בברכה בלילה והרי ברכתו לבטלה.

===לא ספר כל הלילה===

==באיזה שלב בתפילה==