הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הספירה"

נוספו 2,492 בתים ,  13:22, 5 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
===המתפלל מבעוד יום===
===המתפלל מבעוד יום===
כתוב ב'''מחזור ויטרי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14643&st=&pgnum=509&hilite= (עמוד 301 ד"ה והיה)] ש'''רש"י''' היה מתפלל ערבית מבעוד יום, ולא רצה לברך על ספירת העומר שמא היא ברכה לבטלה, לכן ספר עימם בלי ברכה, שמא ישכח לברך אחר כך ונמצא קרח מכאן ומכאן (ושם בהערה ל כתב שכן נמצא ברש"י בכת"י). וב'''שבולי הלקט''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14636&st=&pgnum=261 (רלד בסופו)] הובא כן בשם '''ר' יצחק''', וכן הוא ב'''ספר תניא''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42306&st=&pgnum=103 (ספירת העומר סוד"ה כל הלילה)] בשם '''ר' יצחק ב"ר יהודה'''.
כתוב ב'''מחזור ויטרי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14643&st=&pgnum=509&hilite= (עמוד 301 ד"ה והיה)] ש'''רש"י''' היה מתפלל ערבית מבעוד יום, ולא רצה לברך על ספירת העומר שמא היא ברכה לבטלה, לכן ספר עימם בלי ברכה, שמא ישכח לברך אחר כך ונמצא קרח מכאן ומכאן (ושם בהערה ל כתב שכן נמצא ברש"י בכת"י). וב'''שבולי הלקט''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14636&st=&pgnum=261 (רלד בסופו)] הובא כן בשם '''ר' יצחק''', וכן הוא ב'''ספר תניא''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42306&st=&pgnum=103 (ספירת העומר סוד"ה כל הלילה)] בשם '''ר' יצחק ב"ר יהודה'''.
<BR/>דברי המחזור ויטרי אלו הובאו ב'''אבודרהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26840&st=&pgnum=127&hilite= (סדר פסח וספירת העומר)] (ולא הזכיר זאת בשם רש"י), אבל סיים על זה שהרמב"ם כתב שמי שמנה ולא בירך יצא ידי חובה ולא יכול שוב לברך. ומבואר שהאבודרהם אינו סובר להלכה כהמחזור ויטרי. גם בתשובת ה'''רשב"א''' (א רלה) ציטט השואל דברים אלו בשם רש"י, אבל הרשב"א דחה דבריו ואמר שאינו יודע איפה כתב רש"י דברים אלו, וגם לא יתכן לתלות כן בדעתו לפי שאי אפשר לעמוד ביום ראשון ולספור יום שני, ועוד שאם יצא י"ח בספירה שמבעוד יום איך יספור בברכה בלילה והרי ברכתו לבטלה.
<BR/>מדברים אלו עולים שני חידושים. האחד, שיש תועלת בספירה מבעוד יום שהרי אם ישכח הועילה לו ספירתו, והשני, שאף שספר ספירה כדין יכול לספור אחר כך בברכה.
<BR/>דברי המחזור ויטרי אלו הובאו ב'''אבודרהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26840&st=&pgnum=127&hilite= (סדר פסח וספירת העומר)] (ולא הזכיר זאת בשם רש"י), וסיים על זה שהרמב"ם כתב שמי שמנה ולא בירך יצא ידי חובה ולא יכול שוב לברך ומשמע שסובר כן להלכה ודלא כמחזור ויטרי. וסוף דבריו חלק על המחזור ויטרי גם לענין זמן הברכה, שכתב שאם ספר קודם בין השמשות אין בספירתו כלום ויכול אחר כך לברך. גם בתשובת ה'''רשב"א''' (א רלה) ציטט השואל דברים אלו בשם רש"י, אבל הרשב"א דחה דבריו ואמר שאינו יודע איפה כתב רש"י דברים אלו, וגם לא יתכן לתלות כן בדעתו לפי שאי אפשר לעמוד ביום ראשון ולספור יום שני, ועוד שאם יצא י"ח בספירה שמבעוד יום איך יספור בברכה בלילה והרי ברכתו לבטלה.


ה'''בית יוסף''' (תפט ד"ה כתב ה"ר דוד) הביא דברי האבודרהם בשלמותם ולא העיר עליהם, אך ב'''שלחן ערוך''' (ג) פסק להלכה כהמחזור ויטרי שמי שמתפלל ערבית מבעוד יום עם הציבור מונה בלא ברכה ואם יזכור בלילה יברך ויספור, והאחרונים נזדקקו לבארו, היאך פסק נגד הרמב"ם והרשב"א האבודרהם, מה גם שלקמן סעיף ד הביא דברי האבודרהם שמי שסופר מבעוד יום אין בספירתו כלום ויכול אח"כ לספור בברכה. גם מדברי ה'''רמ"א''' מבואר שאינו חולק על מרן, אלא שדעתו שלא לצאת בספירה שמבעוד יום, ולכן חוזר וסופר בברכה.
ה'''בית יוסף''' (תפט ד"ה כתב ה"ר דוד) הביא דברי האבודרהם בשלמותם ולא העיר עליהם, אך ב'''שלחן ערוך''' (ג) פסק להלכה כהמחזור ויטרי שמי שמתפלל ערבית מבעוד יום עם הציבור מונה בלא ברכה ואם יזכור בלילה יברך ויספור, והאחרונים נזדקקו לבארו, היאך פסק נגד הרמב"ם והרשב"א האבודרהם, מה גם שלקמן סעיף ד הביא דברי האבודרהם שמי שסופר מבעוד יום אין בספירתו כלום ויכול אח"כ לספור בברכה. גם מדברי ה'''רמ"א''' מבואר שאינו חולק על מרן, אלא כל שדעתו שלא לצאת בספירה מבעוד יום, חוזר וסופר בברכה.
<BR/>ה'''ט"ז''' (ו) תירץ שבאמת כשמונה עם הציבור מבעוד יום צריך שתהיה דעתו שלא לצאת עד שימנה בלילה, אלא שתמה על זה א"כ מאיזה טעם הוא מונה מבעו"י, ותירץ שעושה כן שלא יחשדוהו שאינו סופר. ומשמע בדבריו שאם מכוון לצאת בספירה שמבעוד יום יוצא ידי חובה.
 
<BR/>וב'''מגן אברהם''' (ז) תירץ שמרן לשיטתו שסובר ש[[מצוות צריכות כוונה]] וכשסופר מכוון בלבו שאם יספור אחר חשיכה אינו רוצה לצאת בספירה זו. וכתב שכן מבואר מלשון הרמ"א שאם מכוון שלא לצאת אינו יוצא. וכתבו ה'''פרי מגדים''' וה'''מחצית השקל''' שגם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה מועיל לו התנאי שלא יצא.
====תירוץ סתירת דברי השלחן ערוך====
ב'''פרי חדש''' (ד"ה מונה) הכריע דלא כמרן בזה, שאם ספר מבעוד יום ולא נזכר משחשיכה אינו יכול שוב לספור בברכה.  
ה'''ט"ז''' (ו) תירץ שבאמת כשמונה עם הציבור מבעוד יום צריך שלכוון בדעתו שלא לצאת עד שימנה בלילה, אלא שתמה על זה א"כ מאיזה טעם הוא מונה מבעו"י, ותירץ שעושה כן שלא יחשדוהו שאינו סופר, ולפי"ז אם שכח בלילה לא יי"ח. וסיים הט"ז שעכ"פ צ"ל שמדובר בבין השמשות שאל"כ איך הציבור כולו ספר מבעוד יום מבלי להשלים בלילה.
<BR/>וב'''מגן אברהם''' (ז) תירץ שמרן לשיטתו שסובר ש[[מצוות צריכות כוונה]] וכשסופר מכוון בלבו שאם יזכור ויספור אחר חשיכה אינו רוצה לצאת בספירה זו. וכתב שכן מבואר מלשון הרמ"א שאם מכוון שלא לצאת אינו יוצא. וכתבו ה'''פרי מגדים''' וה'''מחצית השקל''' שגם למ"ד מצוות אין צריכות כוונה מועיל לו התנאי שלא יצא.


====אם יוצא בספירה מבעוד יום====
====אם יוצא בספירה מבעוד יום====
ב'''הגהות ספר מנהגים טירנא''' (כא) כתב שהראב"ן היה סופר את העומר בערב שבת מבעוד יום, אבל לא בשאר הימים. וכנראה סבר שקבלת שבת מועילה גם לספירה, וזה דלא כמו שהביא שם בשם '''רבנו יהודה''' וה'''אגור''' (א שעז) ו'''מהר"י מולין''' (חדשות צה). וב'''שו"ת מהרש"ל''' (יג) כתב שאף המקבלים שבת מוקדם אינו מועיל אלא לענין תוספת שבת, אך לא שהיום נעשה לילה ולכן אי אפשר לספור את העומר מבעוד יום, ודלא כראב"ן, ודבריו הובאו ב'''בית חדש''' (א). ומשמע שאף בלא ברכה אין תועלת בספירה מבעוד יום.
ב'''הגהות ספר מנהגים טירנא''' (כא) כתב שהראב"ן היה סופר את העומר בערב שבת מבעוד יום, אבל לא בשאר הימים. וכנראה סבר שקבלת שבת מועילה גם לספירה, וזה דלא כמו שהביא שם בשם '''רבנו יהודה''' וה'''אגור''' (א שעז) ו'''מהר"י מולין''' (חדשות צה). וב'''חק יעקב''' (יג) הביא בשם '''פסקי תוספות''' שאף ביום חול אפשר לספור מבעוד יום אם בתפלל ערבית, כיון שעשאו לילה, ובכך יישב מנהג הציבור (שהביא במחזור ויטרי) שספרו מבעוד יום. וכן מבואר ב'''לבוש''' (ג) כתב שהטעם שהיו סופרים הוא משום עמי הארץ שלא ישכחו.  גם ה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=309 (יא)] הסכים שבדיעבד יוצא ידי חובה מבעוד יום, וכן הוא ב'''מאמר מרדכי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20231&st=&pgnum=412 (ה)]. וב'''ביאור הלכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14169&st=&pgnum=189 (ד"ה מבעוד יום)] הביא דבריהם ונתן טעם לדבר שהיו סומכים על הפוסקים שהספירה בזמן הזה דרבנן ואין להחמיר יותר מקריאת שמע, ואף מי שהוא תלמיד חכם ולבו נוקפו שמא ישכח לברך יכול לספור עמהם בלא ברכה, ואחר חשיכה יספור בברכה, ואף שכבר ספר, מ"מ כיון שמעיקרא דדינא ספירה שמבעוד יום אינה ספירה, אין פה ברכה לבטלה. 
 
כתב ב'''שו"ת מהרש"ל''' (יג) שאף המקבלים שבת מוקדם אינו מועיל אלא לענין תוספת שבת, אך לא שהיום נעשה לילה ולכן אי אפשר לספור את העומר מבעוד יום, ודלא כראב"ן, ודבריו הובאו ב'''בית חדש''' (א). ומשמע שאף בלא ברכה אין תועלת בספירה מבעוד יום.
<BR/>גם מדברי ה'''רשב"א''' בתשובה הנ"ל מבואר מתחילת דבריו שאין לצאת בספירה שמבעוד יום. אמנם ה'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=309 (יא)] דייק מהמשך דבריו שאפשר לצאת בדיעבד כמו בקריאת שמע.


אמנם ב'''רמ"א''' (ג) משמע שאם מכוון לצאת בספירה מבעוד יום יוצא ידי חובה, וכן מבואר ב'''מגן אברהם''' (ז) שמתנה שאם ישכח לספור בלילה תעלה לו ספירתו שמבעוד יום. אמנם ב'''פרי חדש''' (ג ד"ה מונה) הכריע כהרשב"א בזה.
===לא ספר כל הלילה===
===לא ספר כל הלילה===
==באיזה שלב בתפילה==
==באיזה שלב בתפילה==