9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הספירה"
אין תקציר עריכה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ממחרת השבת== | ==ממחרת השבת== | ||
ה'''גמרא''' | |||
(מנחות סה א-סו א) אומרת שהבייתוסין היו אומרים שלעולם עצרת תחול אחר השבת לפי שמתחילים למנות את העומר ממחרת שבת בראשית שלאחר הפסח, כמו שכתוב בפסוק 'וספרתם לכם ממחרת השבת'. ואילו חכמים קיבלו ש'שבת' כאן הכוונה ליום טוב ראשון של פסח, שמיד לאחריו מתחילים למנות. והגמרא מביאה שתי ברייתות שבהן כמה דעות בתנאים מהיכן לומדים דין זה. | |||
*ר' יוחנן בן זכאי אומר שבפסוק אחד כתוב 'תספרו חמישים יום' ומשמע בכל יום שיחול יתחילו למנות, ואילו בפסוק אחר כתוב 'שבע שבתות תמימות תהיינה' משמע שיש למנות משבת לשבת, אלא שכאן מדובר ביו"ט של פסח שחל באמצע שבוע וכאן מדובר ביום טוב ראשון של פסח שחל בשבת. | |||
*ר' אליעזר לומד מהפסוק "וספרת לך" שמזה לומדים שהספירה תלויה בבית דין שלהם ניתנה היכולת לקבוע את המועדים ואילו השבת היא קבועה ועומדת וכל אדם יודע מתי תחול. | |||
==בלילה== | ==בלילה== | ||
ה'''ברייתא''' (מנחות סו א, מגילה כא א) | ה'''ברייתא''' (מנחות סו א, מגילה כא א) לומדת מן הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה', שיש למנות אתה העומר מבערב, שאם לא כן אין כאן תמימות. וממה שכתוב גם 'מיום הביאכם', יש ללמוד ש[[קצירת העומר]] וספירת העומר הן בלילה, ו[[הבאת העומר]] ביום. | ||
<BR/>וב'''משנה''' (מגילה ב ו) מבואר שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, וכן הדין בספירת העומר, שמותר לספור כל הלילה, וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (תפט א). | <BR/>וב'''משנה''' (מגילה ב ו) מבואר שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, וכן הדין בספירת העומר, שמותר לספור כל הלילה, וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (תפט א). | ||