9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין (עריכה)
גרסה מ־13:37, 10 באפריל 2016
, 13:37, 10 באפריל 2016אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
כדעה זו כתב גם ה'''רמב"ם''' (שבת כז א) שהאיסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול, הוא שמא יבוא לשמר, ובשו"ת (שו) כתב כהסבר הרמב"ן שרק לפי רב יוסף שסבר שתליית המשמרת היא איסור דאורייתא, אמרה הגמרא שהוא משום אוהל. | כדעה זו כתב גם ה'''רמב"ם''' (שבת כז א) שהאיסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול, הוא שמא יבוא לשמר, ובשו"ת (שו) כתב כהסבר הרמב"ן שרק לפי רב יוסף שסבר שתליית המשמרת היא איסור דאורייתא, אמרה הגמרא שהוא משום אוהל. | ||
<BR/>לשיטה זו מובנת ה'''גמרא''' (קלט ב) שהתירה להערים ולתלות את המשמרת ביו"ט לצורך רימונים שבזה אינו עובדין דחול, ואח"כ יכול לסנן בה שמרים שהרי שנינו שנותנים לתלויה ביו"ט, ואם החשש הוא משום אוהל אין זה משנה לכאורה אם תולה לצורך רימונים או לצורך סינון היין, שהרי סוף סוף יש כאן אוהל. | <BR/>לשיטה זו מובנת ה'''גמרא''' (קלט ב) שהתירה להערים ולתלות את המשמרת ביו"ט לצורך רימונים שבזה אינו עובדין דחול, ואח"כ יכול לסנן בה שמרים שהרי שנינו שנותנים לתלויה ביו"ט, ואם החשש הוא משום אוהל אין זה משנה לכאורה אם תולה לצורך רימונים או לצורך סינון היין, שהרי סוף סוף יש כאן אוהל. | ||
<BR/>והעיר ה'''רשב"א''' (קלח א סוד"ה אלא) שלדברי רש"י לא קשה מה שנקט אביי משמרת בהדי חומרי מתנייתא שהם משום אוהל, שהרי רש"י עצמו פירש (ד"ה לא יעשה) שכסא גלין אינו משום אוהל אלא משום גזירה שמא יתקע, ואביי לא חשש להביא איסורים דומים דווקא, אלא שכולם כלים שגזרו חכמים בנטייתם. | |||
לעומת זאת הרבה ראשונים כתבו שאיסור תליית המשמרת הוא משום עשיית אוהל עראי. כן כתב ה'''רמב"ן''' (קלח א ד"ה ולי נראה), וכן מבואר ב'''תוספות''' (קלח א ד"ה כסא) שכתבו שכל האיסורים שמנה אביי הם משום אוהל, | לעומת זאת הרבה ראשונים כתבו שאיסור תליית המשמרת הוא משום עשיית אוהל עראי. כן כתב ה'''רמב"ן''' (קלח א ד"ה ולי נראה), וכן מבואר ב'''תוספות''' (קלח א ד"ה כסא) שכתבו שכל האיסורים שמנה אביי הם משום אוהל, וכן משמע דעת ה'''ריטב"א''' (קלח א ד"ה אלא), וכן מפורש ב'''טור''' (אורח חיים שטו) וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (ט). | ||
<BR/>ומה שקשה לכאורה מן הגמרא (קלט ב) שהתירה לתלות לצורך רימונים, כתב ה'''רמב"ן''' שם שהתולה לשמרים מותחה יפה וקובעה בסיכה, ואילו התולה לרימונים אינו מותחה יפה ואינו קובעה כלל. וה'''רשב"א''' (קלח א ד"ה אלא) הקשה על תירוץ זה, שאם כן היה לה לגמרא לחלק בהכי, בין מותחה וקובעה ושאינו מותחה וקובעה, ומה לה להזכיר רימונים הכא. אלא תירץ הרשב"א בשם '''רבנו יונה''' שכשתולה לשמרים אסור משום אוהל, לפי שהוא צריך לחלל שתחתיה, ואילו כאשר תולה להניח עליה פירות אינו צריך לחלל שתחתיה ומותר. | <BR/>ומה שקשה לכאורה מן הגמרא (קלט ב) שהתירה לתלות לצורך רימונים, כתב ה'''רמב"ן''' שם שהתולה לשמרים מותחה יפה וקובעה בסיכה, ואילו התולה לרימונים אינו מותחה יפה ואינו קובעה כלל. וה'''רשב"א''' (קלח א ד"ה אלא) הקשה על תירוץ זה, שאם כן היה לה לגמרא לחלק בהכי, בין מותחה וקובעה ושאינו מותחה וקובעה, ומה לה להזכיר רימונים הכא. אלא תירץ הרשב"א בשם '''רבנו יונה''' שכשתולה לשמרים אסור משום אוהל, לפי שהוא צריך לחלל שתחתיה, ואילו כאשר תולה להניח עליה פירות אינו צריך לחלל שתחתיה ומותר. | ||
<BR/>אלא שגם על הסבר זה הקשה הרשב"א שם, שהרי אם אינו משתמש בחלל האוהל בשעת נטייתו הרי זה מותר, וכמו שמצאנו לגבי [[מדורה]] ולגבי [[מת המוטל בחמה]], ואם כן אף כאן יש להתיר גם כשתולה לשמרים, כל זמן שאין כלי תחתיו שעליו הוא מאהיל. ותירץ שמשמרת אסרו כיון שזוהי דרכה לתלותה ואח"כ לתת כלי תחתיה. אמנם אם תולה לרימונים מותר לפי שלא אסרו אלא כשדעתו מתחילה לתת שם כלי תחתיה, אבל כשתולה לרימונים אין דעתו לתת שם כלי ותלייתו בהיתר, וגם השתא אינו נקרא אוהל כיון שאינו צריך לחלל כלל, ומה שאח"כ נותן תחתיו את כלי היין לשמר, הרי כבר האוהל עשוי ועומד ושרי. | |||
<BR/>אבל ה'''ריטב"א''' חלק על דברים אלו, וכתב שבמדורה מצאנו שאינו אסור כאשר הוא מלמעלה למטה, מ"מ במשמרת אינו שייך, כיון שכן הוא הדרך לתלות קודם את המשמרת, ואח"כ לתת תחתיה כלי. אלא העיקר כמו שכתב ר' יונה, שלרימונים מותר כיון שאינו משתמש באויר שתחתיה כלל אלא בתוכה. | |||
===מדורה, ביצה, קדרה ומטה=== | ===מדורה, ביצה, קדרה ומטה=== | ||