9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין"
דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין (עריכה)
גרסה מ־13:11, 10 באפריל 2016
, 13:11, 10 באפריל 2016אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||ביצה לב ב-לג א||יום טוב ד יד|אורח חיים שטו ג,ו,ז}} | {{מקורות|שבת כ א|שבת קלז ב-קלח א|ביצה לב ב-לג א||יום טוב ד יד|אורח חיים שטו ג,ו,ז,ט}} | ||
דברים שאסרו חכמים גזירה משום בנין, והאופנים המותרים לעשותם. | דברים שאסרו חכמים גזירה משום בנין, והאופנים המותרים לעשותם. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ה'''משנה''' (שבת כ א) מביאה מחלוקת ר' אליעזר וחכמים שלר' אליעזר מותר לתלות את המשמרת (מסננת הבוררת את השמרים מן היין) ביום טוב ולחכמים אסור. וב'''גמרא''' (שבת קלז ב) מבואר שלחכמים אסור למתוח פיה לכל צד על הכלי משום שנעשה כאוהל על חלל הכלי, ואילו ר' אליעזר אינו חושש לזה ומתיר לפי שזהו לצורך אוכל נפש, וסובר הוא שאף [[מכשירי אוכל נפש מותרים ביום טוב]]. וב'''גמרא''' (שבת קלח א) אומר אביי שזהו איסור מדרבנן שלא יעשה כדרך שעושה בחול. | ה'''משנה''' (שבת כ א) מביאה מחלוקת ר' אליעזר וחכמים שלר' אליעזר מותר לתלות את המשמרת (מסננת הבוררת את השמרים מן היין) ביום טוב ולחכמים אסור. וב'''גמרא''' (שבת קלז ב) מבואר שלחכמים אסור למתוח פיה לכל צד על הכלי משום שנעשה כאוהל על חלל הכלי, ואילו ר' אליעזר אינו חושש לזה ומתיר לפי שזהו לצורך אוכל נפש, וסובר הוא שאף [[מכשירי אוכל נפש מותרים ביום טוב]]. וב'''גמרא''' (שבת קלח א) אומר אביי שזהו איסור מדרבנן שלא יעשה כדרך שעושה בחול. | ||
ה'''רמב"ם''' (שבת כז א) | '''רש"י''' מפרש (קלט ב ד"ה מערים) שלדברי אביי איסור תליית המשמרת אינו משום אוהל, אלא משום עובדין דחול. וביאר ה'''רמב"ן''' בדבריו (קלח א ד"ה אלא) שלא יבוא לשמר בקביעות כבחול. והקשה הרמב"ן שם על דבריו, שהרי הגמרא אומרת במפורש שהוא משום אוהל, ומכח זה מקשה על דברי ר' אליעזר שהתיר לתלות. ותירץ הרמב"ן שכל מהלך הגמרא בזה הוא אליבא דרב יוסף שסבר שאיסור תליית המשמרת הוא מדאורייתא, אבל לאביי שהוא משום עובדין דחול, קושיה מעיקרא ליתא. <BR/> | ||
כדעה זו כתב גם ה'''רמב"ם''' (שבת כז א) שהאיסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול, הוא שמא יבוא לשמר, ובשו"ת (שו) כתב כהסבר הרמב"ן שרק לפי רב יוסף שסבר שתליית המשמרת היא איסור דאורייתא, אמרה הגמרא שהוא משום אוהל. | |||
<BR/>לשיטה זו מובנת ה'''גמרא''' (קלט ב) שהתירה להערים ולתלות את המשמרת ביו"ט לצורך רימונים שבזה אינו עובדין דחול, ואח"כ יכול לסנן בה שמרים שהרי שנינו שנותנים לתלויה ביו"ט, ואם החשש הוא משום אוהל אין זה משנה לכאורה אם תולה לצורך רימונים או לצורך סינון היין, שהרי סוף סוף יש כאן אוהל. | |||
לעומת זאת הרבה ראשונים כתבו שאיסור תליית המשמרת הוא משום עשיית אוהל עראי. כן כתב ה'''רמב"ן''' (קלח א ד"ה ולי נראה), וכן מבואר ב'''תוספות''' (קלח א ד"ה כסא) שכתבו שכל האיסורים שמנה אביי הם משום אוהל, ומפורש ב'''טור''' (אורח חיים שטו) וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (ט). | |||
<BR/>ומה שקשה לכאורה מן הגמרא (קלט ב) שהתירה לתלות לצורך רימונים, כתב ה'''רמב"ן''' שם שהתולה לשמרים מותחה יפה וקובעה בסיכה, ואילו התולה לרימונים אינו מותחה יפה ואינו קובעה כלל. וה'''רשב"א''' (קלח א ד"ה אלא) הקשה על תירוץ זה, שאם כן היה לה לגמרא לחלק בהכי, בין מותחה וקובעה ושאינו מותחה וקובעה, ומה לה להזכיר רימונים הכא. אלא תירץ הרשב"א בשם '''רבנו יונה''' שכשתולה לשמרים אסור משום אוהל, לפי שהוא צריך לחלל שתחתיה, ואילו כאשר תולה להניח עליה פירות אינו צריך לחלל שתחתיה ומותר. | |||
===מדורה, ביצה, קדרה ומטה=== | ===מדורה, ביצה, קדרה ומטה=== | ||
ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה, שיש להעמיד את הגג תחילה ואחר כך את הדפנות. | ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה, שיש להעמיד את הגג תחילה ואחר כך את הדפנות. | ||