9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין"
דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין (עריכה)
גרסה מ־15:20, 10 באפריל 2016
, 15:20, 10 באפריל 2016אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
לעומת זאת הרבה ראשונים כתבו שאיסור תליית המשמרת הוא משום עשיית אוהל עראי. כן כתב ה'''רמב"ן''' (קלח א ד"ה ולי נראה), וכן מבואר ב'''תוספות''' (קלח א ד"ה כסא) שכתבו שכל האיסורים שמנה אביי הם משום אוהל, וכן משמע דעת ה'''ריטב"א''' (קלח א ד"ה אלא), וכן מפורש ב'''טור''' (אורח חיים שטו) וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (ט). | לעומת זאת הרבה ראשונים כתבו שאיסור תליית המשמרת הוא משום עשיית אוהל עראי. כן כתב ה'''רמב"ן''' (קלח א ד"ה ולי נראה), וכן מבואר ב'''תוספות''' (קלח א ד"ה כסא) שכתבו שכל האיסורים שמנה אביי הם משום אוהל, וכן משמע דעת ה'''ריטב"א''' (קלח א ד"ה אלא), וכן מפורש ב'''טור''' (אורח חיים שטו) וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (ט). | ||
<BR/>ומה שקשה לכאורה מן הגמרא (קלט ב) שהתירה לתלות לצורך רימונים, כתב ה'''רמב"ן''' שם שהתולה לשמרים מותחה יפה וקובעה בסיכה, ואילו התולה לרימונים אינו מותחה יפה ואינו קובעה כלל. וה'''רשב"א''' (קלח א ד"ה אלא) הקשה על תירוץ זה, שאם כן היה לה לגמרא לחלק בהכי, בין מותחה וקובעה ושאינו מותחה וקובעה, ומה לה להזכיר רימונים הכא. אלא | <BR/>ומה שקשה לכאורה מן הגמרא (קלט ב) שהתירה לתלות לצורך רימונים, כתב ה'''רמב"ן''' שם שהתולה לשמרים מותחה יפה וקובעה בסיכה, ואילו התולה לרימונים אינו מותחה יפה ואינו קובעה כלל. וה'''רשב"א''' (קלח א ד"ה אלא) הקשה על תירוץ זה, שאם כן היה לה לגמרא לחלק בהכי, בין מותחה וקובעה ושאינו מותחה וקובעה, ומה לה להזכיר רימונים הכא. אבל ה'''ר"ן''' בחידושיו (קלח א ד"ה אלא) כתב לבאר שכל שתולה לרימונים אף שמותחה יפה מותר וכל שעושה לשמר אסור אף שאינו מותחה, לפי הלכו חכמים בזה אחר דרכו של הדבר. | ||
<BR/>תירוץ אחר כתב הרשב"א בשם '''רבנו יונה''' שכשתולה לשמרים אסור משום אוהל, לפי שהוא צריך לחלל שתחתיה, ואילו כאשר תולה להניח עליה פירות אינו צריך לחלל שתחתיה ומותר, והובאו דבריו גם ב'''ר"ן''' שם. | |||
<BR/>אלא שגם על הסבר זה הקשה הרשב"א שם, שהרי אם אינו משתמש בחלל האוהל בשעת נטייתו הרי זה מותר, וכמו שמצאנו לגבי [[מדורה]] ולגבי [[מת המוטל בחמה]], ואם כן אף כאן יש להתיר גם כשתולה לשמרים, כל זמן שאין כלי תחתיו שעליו הוא מאהיל. ותירץ שמשמרת אסרו כיון שזוהי דרכה לתלותה ואח"כ לתת כלי תחתיה. אמנם אם תולה לרימונים מותר לפי שלא אסרו אלא כשדעתו מתחילה לתת שם כלי תחתיה, אבל כשתולה לרימונים אין דעתו לתת שם כלי ותלייתו בהיתר, וגם השתא אינו נקרא אוהל כיון שאינו צריך לחלל כלל, ומה שאח"כ נותן תחתיו את כלי היין לשמר, הרי כבר האוהל עשוי ועומד ושרי. | <BR/>אלא שגם על הסבר זה הקשה הרשב"א שם, שהרי אם אינו משתמש בחלל האוהל בשעת נטייתו הרי זה מותר, וכמו שמצאנו לגבי [[מדורה]] ולגבי [[מת המוטל בחמה]], ואם כן אף כאן יש להתיר גם כשתולה לשמרים, כל זמן שאין כלי תחתיו שעליו הוא מאהיל. ותירץ שמשמרת אסרו כיון שזוהי דרכה לתלותה ואח"כ לתת כלי תחתיה. אמנם אם תולה לרימונים מותר לפי שלא אסרו אלא כשדעתו מתחילה לתת שם כלי תחתיה, אבל כשתולה לרימונים אין דעתו לתת שם כלי ותלייתו בהיתר, וגם השתא אינו נקרא אוהל כיון שאינו צריך לחלל כלל, ומה שאח"כ נותן תחתיו את כלי היין לשמר, הרי כבר האוהל עשוי ועומד ושרי. | ||
<BR/>אבל ה'''ריטב"א''' חלק על דברים אלו, וכתב שבמדורה מצאנו שאינו אסור כאשר הוא מלמעלה למטה, מ"מ במשמרת אינו שייך, כיון שכן הוא הדרך לתלות קודם את המשמרת, ואח"כ לתת תחתיה כלי. אלא העיקר כמו שכתב ר' יונה, שלרימונים מותר כיון שאינו משתמש באויר שתחתיה כלל אלא בתוכה. | <BR/>אבל ה'''ריטב"א''' חלק על דברים אלו, וכתב שבמדורה מצאנו שאינו אסור כאשר הוא מלמעלה למטה, מ"מ במשמרת אינו שייך, כיון שכן הוא הדרך לתלות קודם את המשמרת, ואח"כ לתת תחתיה כלי. אלא העיקר כמו שכתב ר' יונה, שלרימונים מותר כיון שאינו משתמש באויר שתחתיה כלל אלא בתוכה. | ||