10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 62: | שורה 62: | ||
כתב ה'''מגן אברהם''' (שסג מ) שאם רבים בוקעים על גבי התל, הם מבטלים את המחיצה, כיוון שאינה עשויה בידי אדם. | כתב ה'''מגן אברהם''' (שסג מ) שאם רבים בוקעים על גבי התל, הם מבטלים את המחיצה, כיוון שאינה עשויה בידי אדם. | ||
<BR/>וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה הוי) כתב שהאחרונים חולקים על זה. | <BR/>וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה הוי) כתב שהאחרונים חולקים על זה. | ||
== צירוף תל ומחיצה == | |||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שסב ב) הביא להלכה שתל גבוה חמישה והשלימו לעשרה על ידי מחיצה, חשובה מחיצה. ומקורו ב'''גמרא''' (עירובין צג ב) לגבי גידודי, כלומר לא מדובר בתל משופע אלא בתל זקוף לחלוטין, כגון חצר גבוהה, שהמשיך את מחיצתה עוד חמישה טפחים, כך שהגובה מרשות הרבים נעשה עשרה טפחים. | |||
<BR/>ה'''ביאור הלכה''' (אורח חיים שסב ד"ה תל שגבוה חמישה) הסתפק מה הדין לגבי תל משופע, כלומר אם יש תל גבוה חמישה טפחים שמתלקט בתוך שתי אמות (שהוא אותו יחס כמו עשרה בתוך ארבע), האם יועיל לו מחיצה על גביו להצטרף יחד עם התל, או כיון שאין התל מתעלה לארבע אמות, אמרינן שעדיין ניחא תשמישתיה להילוך ואינו יכול להצטרף למחיצה. | |||
<BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (ט לו) ביאר דבריו, שאם אמרינן ששתי אמות ניחא תשמיתיה להילוך, הרי הם כרשות הרבים גמור, או ככרמלית, וממילא לא יועיל להוסיף עליו מחיצה, וחיבור בין מתלקט לזקיפה, הוי מין בשאינו מינו. | |||
<BR/>אמנם הוסיף שלמעשה ראה בשו"ת '''חתם סופר''' (אורח חיים כט) שפשוט לו שחמישה טפחים מתלקטים וחמישה בזקיפה מצטרפים. | |||
== תל שחלקו מתלקט וחלקו לא == | == תל שחלקו מתלקט וחלקו לא == | ||