10,105
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היכן נחשב רשות היחיד
| שורה 17: | שורה 17: | ||
=== היכן נחשב רשות היחיד === | === היכן נחשב רשות היחיד === | ||
מדברי '''רש"י''' (ד"ה תל המתלקט) מבואר שצריך שהתל יהיה בשיפוע כך שבתוך ארבע אמות יגיע לגובה של עשרה טפחים, ורואים כאילו הוא זקוף כולו, ואז הוא נחשב רשות היחיד במקום גובהו. | מדברי '''רש"י''' (ד"ה תל המתלקט) מבואר שצריך שהתל יהיה בשיפוע כך שבתוך ארבע אמות יגיע לגובה של עשרה טפחים, ורואים כאילו הוא זקוף כולו, ואז הוא נחשב רשות היחיד במקום גובהו. | ||
<BR/>'''המהרש"ל''' למד בדעת רש"י שצריך שבראש התל יהיה ד' על ד' כדי להיחשב רשות היחיד, מלבד הד' אמות של השיפוע. אבל פשט דברי רש"י משמע שאין צריך שיהיה | <BR/>'''המהרש"ל''' למד בדעת רש"י שצריך שבראש התל יהיה ד' על ד' כדי להיחשב רשות היחיד, מלבד הד' אמות של השיפוע, ובכל מקום שיניח בד' אמות שבגובה התל, חייב. אבל פשט דברי רש"י משמע שאין צריך שיהיה בתל ארבע אמות על ארבע אמות, אלא רשות היחיד הוי בשיא גובה התל אף שאין בו ד' על ד'. | ||
ה'''רמב"ם''' (שבת יד טז) ציטט להלכה את דברי רב יהודה בשם רב, וקצת משמע מדבריו שהתל הוי רשות היחיד בכולו, כלומר גם איפה שמתחיל לעלות ולא הגיע לגובה י' טפחים. וכן למד ה'''מהרש"ל''' בדעתו. | ה'''רמב"ם''' (שבת יד טז) ציטט להלכה את דברי רב יהודה בשם רב, וקצת משמע מדבריו שהתל הוי רשות היחיד בכולו, כלומר גם איפה שמתחיל לעלות ולא הגיע לגובה י' טפחים. וכן למד ה'''מהרש"ל''' בדעתו. | ||