הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"

נוספו 341 בתים ,  16:56, 6 בינואר 2016
שורה 51: שורה 51:
==מתי מברך==
==מתי מברך==


ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) כתב דצריך לברך קודם ההדלקה, וכ"כ ב'''ארחות חיים''' (הדלקת הנר בערב שבת א).
ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)]
כתב דצריך לברך קודם ההדלקה, וכ"כ ב'''ארחות חיים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=108&hilite= (הדלקת הנר בערב שבת א)].


גם ה'''מרדכי''' (שבת רצג) כתב דיש לברך קודם ההדלקה עובר לעשייתן, אבל הוסיף דהמדליק יהיה בדעתו שלא לקבל שבת עד אחר הדלקת הנר. משמע דאם לא היה בדעתו כן, מקבל שבת בברכה ושוב אסור לו להדליק.<BR/>
גם ה'''מרדכי''' (שבת רצג) כתב דיש לברך קודם ההדלקה עובר לעשייתן, אבל הוסיף דהמדליק יהיה בדעתו שלא לקבל שבת עד אחר הדלקת הנר. משמע דאם לא היה בדעתו כן, [[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|מקבל שבת בברכה]] ושוב אסור לו להדליק.<BR/>
וה'''דרכי משה''' (ב) הביא דברי מרדכי אלו, וכתב דהמנהג לברך אחר ההדלקה. וב'''מהר"י וייל''' חידושי דינים והלכות (כט) כתב דקצת נשים נוהגות שאחר ההדלקה פורשות ידיהן כנגד הנרות ואז מברכות ומסלקות ידיהן, כי היכי דלהוי עובר לעשייתן. וסיים הדרכ"מ על דבריו, שכן הוא המנהג, וכן הכריע בהג"ה (אורח חיים רסג ה) ולא ביאר בזה טעם.
וה'''דרכי משה''' (ב) הביא דברי מרדכי אלו, וכתב דהמנהג לברך אחר ההדלקה. וב'''מהר"י וייל''' חידושי דינים והלכות (כט) כתב דקצת נשים נוהגות שאחר ההדלקה פורשות ידיהן כנגד הנרות ואז מברכות ומסלקות ידיהן, כי היכי דלהוי עובר לעשייתן. וסיים הדרכ"מ על דבריו, שכן הוא המנהג, וכן הכריע בהג"ה (אורח חיים רסג ה) ולא ביאר בזה טעם.
<BR/> אבל ה'''בית חדש''' (ג) הביא טעמו של מהר"י וייל בלשונו, שהטעם בזה הוא שהנשים נהגו ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|מקבלות עליהן שבת בהדלקה]], ואם תברכנה קודם, שוב לא תוכלנה להדליק. וכתב הב"ח שלפי"ז האנשים שבהם אין מנהג לקבל שבת בהדלקה, ידליקו אחר הברכה.<BR/>
<BR/> אבל ה'''בית חדש''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36262&st=&pgnum=16&hilite= (ג)]
הביא טעמו של מהר"י וייל בלשונו, שהטעם בזה הוא שהנשים נהגו ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|מקבלות עליהן שבת בהדלקה]], ואם תברכנה קודם, שוב לא תוכלנה להדליק. וכתב הב"ח שלפי"ז האנשים שבהם אין מנהג לקבל שבת בהדלקה, ידליקו אחר הברכה.<BR/>
ועיין ב'''רמ"א''' (רסג י) שגם כתב מנהג זה שנשים מקבלות שבת בהדלקה, והוא ע"פ המרדכי הנ"ל, ואמנם אפשר לפרש בדבריו דנשים לאו דווקא אלא ה"ה לאיש המדליק, וכדמשמע ב'''תשב"ץ קטן''' (יד), אבל ב'''מגן אברהם''' (יח) פירש דעתו כהב"ח.<BR/>
ועיין ב'''רמ"א''' (רסג י) שגם כתב מנהג זה שנשים מקבלות שבת בהדלקה, והוא ע"פ המרדכי הנ"ל, ואמנם אפשר לפרש בדבריו דנשים לאו דווקא אלא ה"ה לאיש המדליק, וכדמשמע ב'''תשב"ץ קטן''' (יד), אבל ב'''מגן אברהם''' (יח) פירש דעתו כהב"ח.<BR/>
ולפי ביאור טעם המהרי"ו יוצא דלשיטות הסוברות ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|קבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר]], נראה פשוט שאין לברך אחר ההדלקה, דקיי"ל בכל המצוות כולם שמברך עליהם עובר לעשייתן, והוא הדין להדלקת נרות שבת. ורק לשיטת בעל הלכות גדולות ודעימיה  שסוברים ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר]], ושמשום כן יש להקדים הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה, יש מקום לחשוש ולברך אחר הדלקה. {{ראה עוד|ברכת הדלקת נרות שבת|זמן הברכה}}. ואף לשיטה זו יש מקום לדון, לפי שאפשר ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|אינה מקבלת שבת בברכה אלא בהדלקה]].   
ולפי ביאור טעם המהרי"ו יוצא דלשיטות הסוברות ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|קבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר]], נראה פשוט שאין לברך אחר ההדלקה, דקיי"ל בכל המצוות כולם שמברך עליהם עובר לעשייתן, והוא הדין להדלקת נרות שבת. ורק לשיטת בעל הלכות גדולות ודעימיה  שסוברים ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר]], ושמשום כן יש להקדים הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה, יש מקום לחשוש ולברך אחר הדלקה. {{ראה עוד|ברכת הדלקת נרות שבת|זמן הברכה}}. ואף לשיטה זו יש מקום לדון, לפי שאפשר ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|אינה מקבלת שבת בברכה אלא בהדלקה]].   
<BR/>ובגליון '''רעק"א''' לשו"ע (ד"ה דלא חלקו חכמים) הקשה למ"ד שיש לברך אחר ההדלקה, אמאי אינה מקבלת שבת אחר הדלקת נר ראשון, והרי לא גרע הדלקה מברכה, ונשאר בצ"ע. אמנם אפשר שהם ס"ל שהברכה חמורה יותר, דמקבלת שבת בפיה.
<BR/>ובגליון '''רעק"א''' לשו"ע [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49352&st=&pgnum=55&hilite= (ד"ה דלא חלקו חכמים)] הקשה למ"ד שיש לברך אחר ההדלקה, אמאי אינה מקבלת שבת אחר הדלקת נר ראשון, והרי לא גרע הדלקה מברכה, ונשאר בצ"ע. אמנם אפשר שהם ס"ל שהברכה חמורה יותר, דמקבלת שבת בפיה.


ולשון ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ה) 'כשידליק יברך', משמע שיברך קודם ההדלקה, שאל"כ הוה ליה לפרש. וגם לדעת רוב הפוסקים דעת מרן היא ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|אינו מקבל שבת בהדלקה ולא בברכה]], וכדעת רוב הראשונים שם דפליגי על בה"ג. <BR/>
ולשון ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ה) 'כשידליק יברך', משמע שיברך קודם ההדלקה, שאל"כ הוה ליה לפרש. וגם לדעת רוב הפוסקים דעת מרן היא ש[[זמן קבלת שבת#קבלת שבת בהדלקה|אינו מקבל שבת בהדלקה ולא בברכה]], וכדעת רוב הראשונים שם דפליגי על בה"ג. <BR/>