הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,275 בתים ,  10:24, 15 באפריל 2018
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
=== קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא ===
=== קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא ===
רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא נחשוש, הרי לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי כשם בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, גם כאן נאמר שהודאתם תחייב את עצמם.<BR />
רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא נחשוש, הרי לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי כשם בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, גם כאן נאמר שהודאתם תחייב את עצמם.<BR />
מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב לאחרינא. שכן בהודאת ממון אינו מחייב אחרים אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת לגבי קידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, שהרי אם כנים דבריו שקידשה, הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה.
מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב לאחרינא. שכן בהודאת ממון אינו מחייב אחרים אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת לגבי קידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, ופירש '''רש"י''' שבדבריו הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה.
 
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה א"ל רב אשי) הקשה, שאם כן בגר וגיורת שאינם אוסרים את קרוביהם בהודאתם, יחולו הקידושין אף בלא עדים, על פי הודאת האיש והאשה. לכן הסביר הרשב"א באופן אחר, שמחייב לאחריני הכוונה שהיא אוסרת את כל העולם בהודאתה, וכתב שכן פירש '''רבנו חננאל'''.
<BR/>אך גם על תירוץ זה הקשה, שהרי אין זה באמת חוב לאחרים, אלא הוי כמוכר שדהו לחבירו שהרשות בידו לעשות בה ככל שירצה. כן האישה בידה לקדש עצמה למי שרוצה, ועוד שכל שיכולה לחוב עצמה עכשיו בפנינו, נאמנת במיגו, והרי בידה לקדש עצמה.
<BR/>ומתרץ הרשב"א, שלגבי ממון כתוב 'אשר יאמר כי הוא זה', שלומדים מזה שהודאת בעל דין מהני בממון, ולולי פסוק זה, גם בממון היינו אומרים דלא מקיימא מילתא אלא בסהדי. ואם כן הפסוק 'על פי שנים עדים יקום דבר' איירי במקום שיש חוב לאחרים דווקא, וממנו הוקש לעריות.
=== הכרעת הראשונים ===
=== הכרעת הראשונים ===
בספר '''הלכות גדולות''' (מ קידושין תלג) הביא רק דעת האמוראים האומרים שאין חוששין לקידושין, ומשמע שס"ל כוותייהו לדינא, וכן הוא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי צדק ג ג ו), וכן ה'''רי"ף''' (כח א) פסק הלכה כדעת שמואל שאין חוששין לקידושי בפני עד אחד, וכן פסק ה'''רא"ש''' (ד יג). וה'''רמב"ם''' (אישות ד ו) הוסיף קל וחומר למקדש בלא עדים.
בספר '''הלכות גדולות''' (מ קידושין תלג) הביא רק דעת האמוראים האומרים שאין חוששין לקידושין, ומשמע שס"ל כוותייהו לדינא, וכן הוא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי צדק ג ג ו), וכן ה'''רי"ף''' (כח א) פסק הלכה כדעת שמואל שאין חוששין לקידושי בפני עד אחד, וכן פסק ה'''רא"ש''' (ד יג). וה'''רמב"ם''' (אישות ד ו) הוסיף קל וחומר למקדש בלא עדים.

תפריט ניווט