9,772
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
=== קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא === | === קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא === | ||
רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא נחשוש, הרי לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי כשם בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, גם כאן נאמר שהודאתם תחייב את עצמם.<BR /> | רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא נחשוש, הרי לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי כשם בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, גם כאן נאמר שהודאתם תחייב את עצמם.<BR /> | ||
מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב | מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב לאחריני. שכן בהודאת ממון אינו מחייב אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת בקידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, ופירש '''רש"י''' (ד"ה הכא קא חייבה) שבדבריו הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה. וכן פירש ה'''רי"ד''' בפסקים (סה ב). | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה א"ל רב אשי) הקשה, שאם כן בגר וגיורת | <BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה א"ל רב אשי) הקשה על רש"י, שאם כן בגר וגיורת שאין להם קרובים ואינם אוסרים אף אחד בהודאתם, יחולו הקידושין אף בלא עדים? לכן הסביר הרשב"א באופן אחר, שמחייב לאחריני הכוונה שהיא אוסרת את כל העולם בהודאתה, וכתב שכן פירש '''רבנו חננאל'''. כעין פירוש זה כתב גם ה'''ריטב"א''' (ד"ה התם) שהסביר שבהודאתם על מעשה הקידושין, נעשית היא אשת איש והבא עליה מתחייב מיתה. | ||
<BR/>אך גם על תירוץ זה הקשה, שהרי אין זה באמת חוב לאחרים, אלא הוי כמוכר שדהו לחבירו שהרשות בידו לעשות בה ככל שירצה | <BR/>אך גם על תירוץ זה הקשה הרשב"א, שהרי אין זה באמת חוב לאחרים, אלא הוי כמוכר שדהו לחבירו, דאין בזה חוב לאחריני לפי שהרשות בידו לעשות בה ככל שירצה, כן האישה בידה לקדש עצמה למי שרוצה. ועוד שכל שיכולה לחוב עצמה עכשיו בפנינו ולקבל קידושין, נאמנת במיגו לומר שקיבלה, והרי בידה לקדש עצמה. | ||
<BR/> | <BR/>לכן מתרץ הרשב"א באופן אחר, שלגבי ממון כתוב 'אשר יאמר כי הוא זה', שמזה לומדים שהודאת בעל דין מהני בממון, ולולי פסוק זה, גם בממון היינו אומרים דלא מקיימא מילתא אלא בסהדי. ואם כן הפסוק 'על פי שנים עדים יקום דבר' איירי במקום שיש חוב לאחרים דווקא, וממנו הוקש לעריות דהיינו באיכא חוב לאחריני, ולכן בעינן עדים קיום וחלות. | ||
==== מנין שאינו מועיל בלא עדים כלל ==== | |||
=== הכרעת הראשונים === | === הכרעת הראשונים === | ||
בספר '''הלכות גדולות''' (מ קידושין תלג) הביא רק דעת האמוראים האומרים שאין חוששין לקידושין, ומשמע שס"ל כוותייהו לדינא, וכן הוא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי צדק ג ג ו), וכן ה'''רי"ף''' (כח א) פסק הלכה כדעת שמואל שאין חוששין לקידושי בפני עד אחד, וכן פסק ה'''רא"ש''' (ד יג). וה'''רמב"ם''' (אישות ד ו) הוסיף קל וחומר למקדש בלא עדים. | בספר '''הלכות גדולות''' (מ קידושין תלג) הביא רק דעת האמוראים האומרים שאין חוששין לקידושין, ומשמע שס"ל כוותייהו לדינא, וכן הוא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי צדק ג ג ו), וכן ה'''רי"ף''' (כח א) פסק הלכה כדעת שמואל שאין חוששין לקידושי בפני עד אחד, וכן פסק ה'''רא"ש''' (ד יג). וה'''רמב"ם''' (אישות ד ו) הוסיף קל וחומר למקדש בלא עדים. | ||