9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שכחה לברך
| שורה 52: | שורה 52: | ||
נשאל '''מהר"י ברונא''' (פד) על דבר אשה ששכחה לברך על נרות שבת שהדליקה, ונזכרה רק לאחר שיצאו הקהל מבית הכנסת, והשיב שאין לה לברך, כיון שכבר אינו זמן הדלקה, ואף שלגבי שחיטה כתב האו"ז שיברך אחר השחיטה והכיסוי, שאני התם, דזמן שחיטה הוא. וכתב טעם נוסף לחלק, ד'להדליק' להבא משמע, מה שאין כל 'על השחיטה' דלשעבר משמע. עכת"ד.<BR/> | נשאל '''מהר"י ברונא''' (פד) על דבר אשה ששכחה לברך על נרות שבת שהדליקה, ונזכרה רק לאחר שיצאו הקהל מבית הכנסת, והשיב שאין לה לברך, כיון שכבר אינו זמן הדלקה, ואף שלגבי שחיטה כתב האו"ז שיברך אחר השחיטה והכיסוי, שאני התם, דזמן שחיטה הוא. וכתב טעם נוסף לחלק, ד'להדליק' להבא משמע, מה שאין כל 'על השחיטה' דלשעבר משמע. עכת"ד.<BR/> | ||
והנה לטעם ראשון שכתב, מבואר דאם נזכרה קודם שקיעה, יש לה לברך, דאכתי זמן הדלקה הוא. אבל לטעם שני ד'להדליק' להבא משמע, אפילו קודם שקיעה אין לה | והנה לטעם ראשון שכתב, מבואר דאם נזכרה קודם שקיעה, יש לה לברך, דאכתי זמן הדלקה הוא. אבל לטעם שני ד'להדליק' להבא משמע, אפילו קודם שקיעה אין לה לברך.<BR/> | ||
ועיין בשו"ת '''הר צבי''' (א יח) שהביא דברי מהר"י ברונא אלו בטעמם השני. | וב'''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות הטור יא) כתב דמוכח מדבריו שאם נזכרה קודם זמן איסור שמברכת. וכתב בשו"ת '''בצל החכמה''' (ד נז) דאף שלטעם השני אין לה לברך אפילו קודם זמן איסור, ד'להדליק' להבא משמע, מ"מ לפי מה דפסק הרמ"א (רסג ה) דמברכת אחר הדלקה, בלא"ה לא ס"ל האי טעמא, ונשארנו עם הטעם הראשון דכל זמן ההדלקה יכולה לברך. | ||
ועיין בשו"ת '''הר צבי''' (א יח) שהביא דברי מהר"י ברונא אלו בטעמם השני דווקא.<BR/> | |||
===ברכה לאחר זמן הדלקה=== | |||
ובשו"ת '''בצל החכמה''' (ד נז) | ב'''הגהות מנהגים טירנא''' (מנהג של שבת כו) הביא שכתב מהר"ש בשם מהר"ם שאשה המדליקה מבעוד יום לפני חופה, ואינה רוצה לקבל שבת עד אחר החופה, לא תברך על ההדלקה, אלא בחשיכה תפרוש ידיה על הנרות ותברך, או תאמר לגויה שתדליק אחר חשיכה ותברך היא בעצמה. וכתב ההגהות שם שהוא תמוה, דהא אין לברך על דלוקה ועומדת. ובמהרי"ו התיר להדליק בעוד היום גדול ולברך כדי שיהיה עובר לעשייתן. והביא עוד משו"ת '''מהר"ם מינץ''' (פז) שנמצא בקובץ אחד שמברכים על הנרות אחר היציאה מבית הכנסת, והוא (מהר"ם מינץ) כתב לשואל שאינו סובר כן. <BR/> | ||
והביא כל זה ה'''מגן אברהם''' (יא), וסיים דמ"מ בדיעבד אשה ששכחה לברך, יכולה לברך אחר חשיכה ולסמוך על מהר"ש.<BR/> וב'''פרי מגדים''' תמה על דבריו דאף שכל זמן שלא נגמרה המצווה רשאי לברך, זהו דווקא כגון תפלין או בדיקת חמץ שעדיין יכול לקיים המצוה, אבל הכא הרי אסורה להדליק. וגם ה'''אליה רבה''' (י) השיג עליו כן מכח דברי מהר"י ברונא הנ"ל, ומסיק דלא כהמג"א בזה, וראה גם בס' '''ישועות יעקב''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9259&hilite=4a4263e2-86c0-4382-af74-cba274e74e8b&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=223 (ב)]. גם ב'''באר היטב''' (ט) אמנם הביא דברי המג"א, אבל במקום אחר (ג) כתב כדברי מהר"י ברונא. | |||
וראה בשו"ת '''נחלת שבעה''' (ח) שנשאל על אשה שמסופקת אם בירכה על ההדלקה או לא, אם [[צריכה להדליק מכאן ולהבא ג' נרות]]. ומחלק שם בין אם הדליקה מבעוד יום כאשר עדיין אינו זמן הדלקה לבין אם הדליקה בזמנה, ע"ש. ומתוך דבריו משמע דס"ל דשפיר שרי לברך שלא בשעת הדלקה, אף לאחר זמן. ומ"מ לענין ברכה אחר חשיכה, אינו מוכרע בדבריו. | |||
ובשו"ת '''בצל החכמה''' (ד נז) דן לגבי [[ברכת 'שעשה ניסים']] ב[[רואה נר חנוכה]] בשבת, והאריך בהבאת דברי הפוסקים בנידון דידן, ונושא ונותן בדבריהם, ודבריו נוטים כדברי המג"א דשרי לברך 'להדליק נר של שבת' אף בשבת עצמה, אם כי לא כתב בזה הכרעה. | |||
==ברכת שהחיינו== | ==ברכת שהחיינו== | ||