הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,434 בתים ,  12:53, 22 בדצמבר 2015
שורה 53: שורה 53:
נשאל '''מהר"י ברונא''' (פד) על דבר אשה ששכחה לברך על נרות שבת שהדליקה, ונזכרה רק לאחר שיצאו הקהל מבית הכנסת, והשיב שאין לה לברך, כיון שכבר אינו זמן הדלקה, ואף שלגבי שחיטה כתב האו"ז שיברך אחר השחיטה והכיסוי, שאני התם, דזמן שחיטה הוא. וכתב טעם נוסף לחלק, ד'להדליק' להבא משמע, מה שאין כל 'על השחיטה' דלשעבר משמע. עכת"ד.<BR/>
נשאל '''מהר"י ברונא''' (פד) על דבר אשה ששכחה לברך על נרות שבת שהדליקה, ונזכרה רק לאחר שיצאו הקהל מבית הכנסת, והשיב שאין לה לברך, כיון שכבר אינו זמן הדלקה, ואף שלגבי שחיטה כתב האו"ז שיברך אחר השחיטה והכיסוי, שאני התם, דזמן שחיטה הוא. וכתב טעם נוסף לחלק, ד'להדליק' להבא משמע, מה שאין כל 'על השחיטה' דלשעבר משמע. עכת"ד.<BR/>
והנה לטעם ראשון שכתב, מבואר דאם נזכרה קודם שקיעה, יש לה לברך, דאכתי זמן הדלקה הוא. אבל לטעם שני ד'להדליק' להבא משמע, אפילו קודם שקיעה אין לה להדליק.<BR/>
והנה לטעם ראשון שכתב, מבואר דאם נזכרה קודם שקיעה, יש לה לברך, דאכתי זמן הדלקה הוא. אבל לטעם שני ד'להדליק' להבא משמע, אפילו קודם שקיעה אין לה להדליק.<BR/>
ועיין בשו"ת '''הר צבי''' (א יח) שהביא דברי מהר"י ברונא אלו רק בטעמם השני.
ועיין בשו"ת '''הר צבי''' (א יח) שהביא דברי מהר"י ברונא אלו בטעמם השני.


והנה ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב דאשה ששכחה לברך יכולה לברך קודם חשיכה, וב'''פרי מגדים''' תמה על דבריו\ וגם ה'''אליה רבה''' ו'''באר היטב''' מסיקים דלא כוותיה בזה, אלא רק אם נזכרה קודם שקיעה רשאית לברך.  
ו'''בהגהות מנהגים טירנא''' (מנהג של שבת כו) הביא שכתב מהר"ש בשם מהר"ם שאשה המדליקה מבעוד יום לפני חופה, ואינה רוצה לקבל שבת עד אחר החופה, לא תברך על ההדלקה, אלא בחשיכה תפרוש ידיה על הנרות ותברך, או תאמר לגויה שתדליק אחר חשיכה ותברך היא בעצמה. וכתב ההגהות שם שהוא תמוה, דהא אין לברך על דלוקה ועומדת. ובמהרי"ו התיר להדליק בעוד היום גדול ולברך כדי שיהיה עובר לעשייתן. והביא עוד משו"ת '''מהר"ם מינץ''' (פז) שנמצא בקובץ אחד שמברכים על הנרות אחר היציאה מבית הכנסת, והוא (מהר"ם מינץ) כתב לשואל שאינו סובר כן. <BR/>
והביא כל זה ה'''מגן אברהם''' (יא), וסיים דמ"מ בדיעבד אשה ששכחה לברך, יכולה לברך אחר חשיכה ולסמוך על מהר"ש. וב'''פרי מגדים''' תמה על דבריו דאף שכל זמן שלא נגמרה המצווה רשאי לברך, זהו דווקא כגון תפלין או בדיקת חמץ שעדיין יכול לקיים המצוה, אבל הכא הרי אסורה להדליק. וגם ה'''אליה רבה''' (י) השיג עליו כן מכח דברי מהר"י ברונא הנ"ל, ומסיק דלא כהמג"א בזה. אבל ב'''באר היטב''' (ט) הביא דברי המג"א, אבל במקום אחר (ג) כתב כדברי מהר"י ברונא.


ובשו"ת '''בצל החכמה''' (ד נז) הביא דברי
ובשו"ת '''בצל החכמה''' (ד נז) הביא דברי הפוסקים בזה ונושא ונותן בדבריהם, ודבריו נוטים כדברי המגן אברהם, אם כי לא כתב בזה הכרעה.


==ברכת שהחיינו==
==ברכת שהחיינו==

תפריט ניווט