10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מכה בפטיש"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב}} | {{לשכתב}} | ||
{{מקורות|שבת ז ב, יב א|שבת עה ב, קב ב - קג א|ירושלמי ז ב||}} | {{מקורות|שבת ז ב, יב א|שבת עה ב, קב ב - קג א|ירושלמי ז ב||}} | ||
== | == המקורות בתלמוד הבבלי == | ||
ה'''משנה''' (שבת ז ב) אומרת שאחת מל"ט המלאכות האסורות מהתורה בשבת היא 'מכה בפטיש'. | ה'''משנה''' (שבת ז ב) אומרת שאחת מל"ט המלאכות האסורות מהתורה בשבת היא 'מכה בפטיש'. | ||
<BR/>ה'''גמרא''' (שבת עה ב) מגדירה שכל דבר שיש בו גמר מלאכה, חייב משום מכה בפטיש. | <BR/>ה'''גמרא''' (שבת עה ב) מגדירה שכל דבר שיש בו גמר מלאכה, חייב משום מכה בפטיש. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
במקום אחר מביאה ה'''משנה''' (שבת יב א) דעת רבן שמעון בן גמליאל, שהמכה בפטיש על הסדן בשעת מלאכה, גם כן חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה<ref> יש גירסאות 'בשעת גמר מלאכה' וכן הוא ברי"ף.</ref>, ומפרש רש"י שאע"פ שאינו מכה על הפעולה עצמה אלא על הסדן, חייב משום שמתקן. אמנם לא מפורש בדברי רשב"ג שהחיוב הוא משום מכה בפטיש. | במקום אחר מביאה ה'''משנה''' (שבת יב א) דעת רבן שמעון בן גמליאל, שהמכה בפטיש על הסדן בשעת מלאכה, גם כן חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה<ref> יש גירסאות 'בשעת גמר מלאכה' וכן הוא ברי"ף.</ref>, ומפרש רש"י שאע"פ שאינו מכה על הפעולה עצמה אלא על הסדן, חייב משום שמתקן. אמנם לא מפורש בדברי רשב"ג שהחיוב הוא משום מכה בפטיש. | ||
<BR/>וב'''גמרא''' (קג א) מוסבר בדעת רשב"ג, שמרדדי הטסים במשכן היו עושים כן שמכים על הסדן בשעת מלאכה, ופירש '''רש"י''' (ד"ה עושין) שהיו מכים על הסדן כדי להחליק הקורנס, לפי שהטסים היו דקים, ואם לא היה הקורנס חלק מספיק היה עלול לבקוע אותם. וכן פירש המאירי. וה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (יב א) פירש שהנפחים היו מכים על הברזל כמה הכאות, ואחר כך הכאה או שתים על הסדן וכאילו אותן הכאות שעל הסדן מתקנות את ההכאות על הברזל. | <BR/>וב'''גמרא''' (קג א) מוסבר בדעת רשב"ג, שמרדדי הטסים במשכן היו עושים כן שמכים על הסדן בשעת מלאכה, ופירש '''רש"י''' (ד"ה עושין) שהיו מכים על הסדן כדי להחליק הקורנס, לפי שהטסים היו דקים, ואם לא היה הקורנס חלק מספיק היה עלול לבקוע אותם. וכן פירש המאירי. וה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (יב א) פירש שהנפחים היו מכים על הברזל כמה הכאות, ואחר כך הכאה או שתים על הסדן וכאילו אותן הכאות שעל הסדן מתקנות את ההכאות על הברזל. | ||
== המקורות בתלמוד הירושלמי == | |||
איתא ב'''ירושלמי''' (שבת ב ז) שרבי יוחנן וריש לקיש למדו פרק 'כלל גדול' בשבת במשך שלוש שנים וחצי. מצאו ל"ט תולדות לכל אב ואב, ותולדה שלא מצאו לה אב, חיובה משום מכה בפטיש. | |||
ושם בהמשך מובאים כמה וכמה מקרים שמחייב הירושלמי משום מכה בפטיש. | |||
== הגדרת המלאכה == | == הגדרת המלאכה == | ||