10,104
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
<BR/>אמנם לפי מה שכתב בפסקי הרי"ד הנ"ל, מבואר שלאו דווקא צורך אכילה אלא כל שיש לו צורך וה"ה להריח בו, לאפוקי ממקלקל סתם דאסור. וכן כתב בספר '''שבת של מי''' (ד"ה שובר) לתרץ בדעת רש"י. | <BR/>אמנם לפי מה שכתב בפסקי הרי"ד הנ"ל, מבואר שלאו דווקא צורך אכילה אלא כל שיש לו צורך וה"ה להריח בו, לאפוקי ממקלקל סתם דאסור. וכן כתב בספר '''שבת של מי''' (ד"ה שובר) לתרץ בדעת רש"י. | ||
ב'''חידושי חתם סופר''' כתב להסביר בדעת רש"י שאם היה כאן בנין וסתירה מדאורייתא, ודאי היה אסור אף לצורך שבת. אלא שסובר רש"י שכלל [[אין בנין וסתירה בכלים]], ולכן היכא שהסתירה היא גם דרך קלקול ולא על מנת לבנות, ליכא איסורא כלל. | ב'''חידושי חתם סופר''' (קמו א ד"ה שובר) כתב להסביר בדעת רש"י שאם היה כאן בנין וסתירה מדאורייתא, ודאי היה אסור אף לצורך שבת. אלא שסובר רש"י שכלל [[אין בנין וסתירה בכלים]], ולכן היכא שהסתירה היא גם דרך קלקול ולא על מנת לבנות, ליכא איסורא כלל. וב'''שפת אמת''' (קמו א ד"ה ברש"י) כתב שיש בנין וסתירה בכלים מדרבנן, אלא כיון דהוא מקלקל לא גזרינן. | ||
<BR/>כעין זה ב'''חזון איש''' (נא א) שכיון שאין בנין וסתירה בכלים, מותר לכתחילה סותר שלא על מנת לבנות. והוסיף שאף שיש בנין בעשיית כלי ממש, זה לא הוי אלא במעשה גמור, ולכן בסתירה דרך שבירה שעושה כן רק על מנת להוציא מה שבתוכה, אין על זה שם מלאכה בכלים. | <BR/>כעין זה ב'''חזון איש''' (נא א) שכיון שאין בנין וסתירה בכלים, מותר לכתחילה סותר שלא על מנת לבנות. והוסיף שאף שיש בנין בעשיית כלי ממש, זה לא הוי אלא במעשה גמור, ולכן בסתירה דרך שבירה שעושה כן רק על מנת להוציא מה שבתוכה, אין על זה שם מלאכה בכלים. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
=== תירוץ הריטב"א === | === תירוץ הריטב"א === | ||
ה'''ריטב"א''' (ד"ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה. | ה'''ריטב"א''' (ד"ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה. | ||
== שיטת הרמב"ם והרי"ף == | |||
ה'''רי"ף''' (סא ב) העתיק המשנה כצורתה ולא הזכיר האוקימתא דמוסתקי, וכן ה'''רמב"ם''' (שבת כג ב) כתב להתיר לשבור החבית על מנת ליטול הימנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי, ולא הזכיר דאיירי במוסתקי. | |||
<BR/>ובספר '''שבת של מי''' (קמו א ד"ה ואנכי תולעת) כתב שגם הרמב"ם והרי"ף מסכימים לתירוץ התוס' והכרח הוא להעמיד במוסתקי. | |||
אמנם ב'''קרבן נתנאל''' (ה) למד כפשטות דברי הרי"ף והרמב"ם שמתירים בכל גווני דחבית, ויש ליישב הגמרא בעירובין באופן אחר שכתבו הראשונים ליישב. | |||
== שלחן ערוך ואחרונים == | == שלחן ערוך ואחרונים == | ||