10,104
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ב'''חידושי חתם סופר''' כתב להסביר בדעת רש"י שאם היה כאן בנין וסתירה מדאורייתא, ודאי היה אסור אף לצורך שבת. אלא שסובר רש"ע שכלל [[אין בנין וסתירה בכלים]], ולכן היכא שהסתירה היא גם דרך קלקול ולא על מנת לבנות, ליכא איסורא כלל. | ב'''חידושי חתם סופר''' כתב להסביר בדעת רש"י שאם היה כאן בנין וסתירה מדאורייתא, ודאי היה אסור אף לצורך שבת. אלא שסובר רש"ע שכלל [[אין בנין וסתירה בכלים]], ולכן היכא שהסתירה היא גם דרך קלקול ולא על מנת לבנות, ליכא איסורא כלל. | ||
ה'''ריטב"א''' כתב טעם אחר להיתר המשנה. שכיון שאפילו היה מתכוון לעשות לה פתח, אין זה אלא כלאחר יד | ה'''ריטב"א''' כתב טעם אחר להיתר המשנה. שכיון שאפילו היה מתכוון לעשות לה פתח, אין זה אלא כלאחר יד מפני שאין דרך בני אדם להוציא על ידי שבירה, לכן כאשר גם אינו מתכוון מותר לכתחילה, כדי שיעשה בעין יפה לאורחים ולצורך שבת. וכתב שלפי זה אינו קשה מהגמרא בביצה, שהשוותה לשבירת עצים להריח, מפני שגם שם הוא אינו מתכוון לעשות כלי. | ||
== הקושיה מעירובין ותירוצה == | == הקושיה מעירובין ותירוצה == | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
=== תירוץ הרשב"א והר"ן === | === תירוץ הרשב"א והר"ן === | ||
אמנם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר) לא קיבל תירוץ זה, וחילק באופן אחר, שבמגדל כיון שהוא גדול הוי כמו אוהל ויש בו בנין וסתירה משום שאין | אמנם ה'''רשב"א''' (ד"ה שובר) לא קיבל תירוץ זה, וחילק באופן אחר, שבמגדל כיון שהוא גדול הוי כמו אוהל ויש בו בנין וסתירה משום שאין לו דין כלי, אבל במגדל קטן וכן בחבית, אין בהם משום בנין וסתירה משום דהוו כלים ומותר לשברן. כן תירץ גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (ד"ה שובר), וכתבו שכן היא גם שיטת '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א ד"ה ומתני')], וכן כתבו ה'''תוספות''' בעצמם בעירובין [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=34b&format=pdf (לד ב ד"ה ואמאי)] בתירוץ ראשון<ref>שהיא ככה"נ דעת הריב"א, וכן כתב הריטב"א.</ref>. | ||
=== תירוץ הריטב"א === | === תירוץ הריטב"א === | ||