10,104
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת כב ג|שבת קמו א, עירובין לד ב, ביצה לג ב||שבת כג ב|אורח חיים שיד א}} | {{מקורות|שבת כב ג|שבת קמו א, עירובין לד ב, ביצה לג ב||שבת כג ב|אורח חיים שיד א}} | ||
האם מותר לשבור ולפתוח כלים וקופסאות בשבת לצורך אכילה ושתיה, ובאיזה אופן. | האם מותר לשבור ולפתוח כלים וקופסאות בשבת לצורך אכילה ושתיה, ובאיזה אופן. | ||
== | == שבירת חבית לצורך נטילת גרוגרות == | ||
ה'''משנה''' (שבת כב ג) אומרת שמותר לאדם לשבור חבית כדי ליטול ממנה גרוגרות (תאנים), ובתנאי שלא יתכוון לעשות כלי. כלומר שלא יתכוון לעשות לה פתח נאה. | ה'''משנה''' (שבת כב ג) אומרת שמותר לאדם לשבור חבית כדי ליטול ממנה גרוגרות (תאנים), ובתנאי שלא יתכוון לעשות כלי. כלומר שלא יתכוון לעשות לה פתח נאה. | ||
<BR/>עוד מובא במשנה שלפי ר' יהודה אסור לנקוב את כיסוי החבית אפילו מלמעלה, אלא צריך ליטול את כל הכיסוי, לפי שכאשר הוא נוקב אותה הוא מתקן לה פתח. אמנם לדעת חכמים מותר לעשות נקב מלמעלה, ורק מן הצד אסור. | <BR/>עוד מובא במשנה שלפי ר' יהודה אסור לנקוב את כיסוי החבית אפילו מלמעלה, אלא צריך ליטול את כל הכיסוי, לפי שכאשר הוא נוקב אותה הוא מתקן לה פתח. אמנם לדעת חכמים מותר לעשות נקב מלמעלה, ורק מן הצד אסור. | ||
== טעם ההיתר בשבירת החבית == | === טעם ההיתר בשבירת החבית === | ||
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א ד"ה שובר)] כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת. | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=146&format=pdf (קמו א ד"ה שובר)] כותב שהטעם שמותר לשבור החבית, הוא מפני שאין במקלקל שום איסור בשבת. | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' (קמו א ד"ה מתניתין), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן [[כל המקלקלים פטורים]], מכל מקום אינו מותר לכתחילה. ותירצו לשיטתו שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. אמנם הריטב"א | <BR/>ה'''רשב"א''' (קמו א ד"ה מתניתין), ה'''ר"ן''' (ד"ה שובר) וה'''ריטב"א''' (ד"ה שובר) הקשו על רש"י, שאף שקיימא לן [[כל המקלקלים פטורים]], מכל מקום אינו מותר לכתחילה. ותירצו לשיטתו שכיון שכאן הוא צורך שבת, מותר אף לכתחילה. אמנם הריטב"א כתב שלא משמע כן מלשון רש"י. | ||
<BR/>ורשב"א וריטב"א הוסיפו להקשות ממסכת ביצה (לג ב) שם מקשה הגמרא ממשנתינו על מאן דאמר שאסור לשבור עצי בשמים קשים, ולכאורה מאי קושיא, הרי במשתינו הוא לצורך אכילה ולכך שרי. | <BR/>ורשב"א וריטב"א הוסיפו להקשות ממסכת ביצה (לג ב) שם מקשה הגמרא ממשנתינו על מאן דאמר שאסור לשבור עצי בשמים קשים, ולכאורה מאי קושיא, הרי במשתינו הוא לצורך אכילה ולכך שרי. | ||
ב'''חידושי חתם סופר''' כתב להסביר בדעת רש"י שסובר | ב'''חידושי חתם סופר''' כתב להסביר בדעת רש"י שאם היה כאן בנין וסתירה מדאורייתא, ודאי היה אסור אף לצורך שבת. אלא שסובר רש"ע שכלל [[אין בנין וסתירה בכלים]], ולכן היכא שהסתירה היא גם דרך קלקול ולא על מנת לבנות, ליכא איסורא כלל. | ||
ה'''ריטב"א''' כתב טעם אחר להיתר המשנה. שכיון שאפילו היה מתכוון לעשות לה פתח, אין זה אלא כלאחר יד לפי שאין דרך בני אדם להוציא על ידי שבירה, לכן כאשר אינו מתכוון מותר לכתחילה, כדי שיעשה בעין יפה לאורחים ולצורך שבת. | |||
== הקושיה מעירובין ותירוצה == | == הקושיה מעירובין ותירוצה == | ||