501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגי ימי ספירת העומר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←זמן האיסור: הסרת נקודה יתירה
מ (←זמן האיסור: הסרת נקודה יתירה) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ה'''משנה ברורה''' (א) פסק שאין חילוק בין נישואין של מצוה לשאינן של מצוה, ושכן פשט המנהג שלא לישא אישה כלל, וכן פסק ב'''ערוך השלחן''' (ב). | ה'''משנה ברורה''' (א) פסק שאין חילוק בין נישואין של מצוה לשאינן של מצוה, ושכן פשט המנהג שלא לישא אישה כלל, וכן פסק ב'''ערוך השלחן''' (ב). | ||
====מחזיר | ====מחזיר גרושתו==== | ||
כתב מהריק"ש ב'''ערך לחם''' (אורח חיים תצג) שלהחזיר גרושתו מן הנישואין מותר, דאין כאן שמחה. והביאו ה'''פרי חדש''' (א), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (א). | כתב מהריק"ש ב'''ערך לחם''' (אורח חיים תצג) שלהחזיר גרושתו מן הנישואין מותר, דאין כאן שמחה. והביאו ה'''פרי חדש''' (א), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (א). | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
כתב הרב '''ערוך השלחן''' (ג) שמי שצריך להסתפר מטעמי בריאות, מותר. וכל שכן כשיש מילה בימים אלו, מותרים כל בעלי הברית, דהיינו המוהל, הסנדק ואבי הבן, להתספר ביום שלפני המילה סמוך לערב. | כתב הרב '''ערוך השלחן''' (ג) שמי שצריך להסתפר מטעמי בריאות, מותר. וכל שכן כשיש מילה בימים אלו, מותרים כל בעלי הברית, דהיינו המוהל, הסנדק ואבי הבן, להתספר ביום שלפני המילה סמוך לערב. | ||
==זמן האיסור== | ==זמן האיסור== | ||
{{עריכה|פסקה=כן|ישנם מקורות בנושא זה בדף ה[[טיוטה:{{שם הדף המלא}}|טיוטה]] של הסוגיה, אך צריך סידור והנגשה לקריאה | {{עריכה|פסקה=כן|ישנם מקורות בנושא זה בדף ה[[טיוטה:{{שם הדף המלא}}|טיוטה]] של הסוגיה, אך צריך סידור והנגשה לקריאה}} | ||
==שלא לעשות מלאכה== | ==שלא לעשות מלאכה== | ||
כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) בשם '''רב האי גאון''' שנהגו שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ועד שחרית, לפי שתלמידי ר' עקיבא מתו משקיעת החמה ואילך, ונקברו אחר שקיעת החמה, וכל העם בטלו ממלאכה | כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) בשם '''רב האי גאון''' שנהגו שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ועד שחרית, לפי שתלמידי ר' עקיבא מתו משקיעת החמה ואילך, ונקברו אחר שקיעת החמה, וכל העם בטלו ממלאכה. | ||
<BR/>וכתב עוד טעם, שספירת שבעה שבועות הן כנגד ספירת שבע שנות שמיטה, וכשם שהשמיטה אסורה במלאכת קרקע, כך בספירת העומר לאחר שקיעה שובתים ממלאכה. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' בשמו (אדם וחוה ה ד דף מה א). | <BR/>וכתב עוד טעם, שספירת שבעה שבועות הן כנגד ספירת שבע שנות שמיטה, וכשם שהשמיטה אסורה במלאכת קרקע, כך בספירת העומר לאחר שקיעה שובתים ממלאכה. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' בשמו (אדם וחוה ה ד דף מה א). | ||
<BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא דברים אלו בשם 'מצאתי כתוב'. | <BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא דברים אלו בשם 'מצאתי כתוב'. | ||
ה'''שלחן ערוך''' (תצג ד) כתב שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בימים אלו משקיעת החמה ואילך. | ה'''שלחן ערוך''' (תצג ד) כתב שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בימים אלו משקיעת החמה ואילך. | ||
==לקרוא פרקי אבות== | ==לקרוא פרקי אבות== | ||
כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) שנהגו בספרד לקרוא מסכת אבות ופרק קנין תורה, בין פסח לעצרת, בכל שבת פרק אחד. וכתב בשם '''הרב ישראל בן ישראל''' שהטעם לכך הוא מפני שאנו מונים למתן תורה בימים אלו, ואנו ממתינים כדרך שהאוהב ממתין לביאת אהובו, ורוב ענייני המסכת הם זירוז לתורה ולמצוות. וגם שזמן הקציר מוכן להתעוררות הנפש לתאוה וצריך להשקיטה, ועל ידי מסכת זו יבוא לפרישות והכנעת הנפש. | כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) שנהגו בספרד לקרוא מסכת אבות ופרק קנין תורה, בין פסח לעצרת, בכל שבת פרק אחד. וכתב בשם '''הרב ישראל בן ישראל''' שהטעם לכך הוא מפני שאנו מונים למתן תורה בימים אלו, ואנו ממתינים כדרך שהאוהב ממתין לביאת אהובו, ורוב ענייני המסכת הם זירוז לתורה ולמצוות. וגם שזמן הקציר מוכן להתעוררות הנפש לתאוה וצריך להשקיטה, ועל ידי מסכת זו יבוא לפרישות והכנעת הנפש. | ||