501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגי ימי ספירת העומר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←זמן האיסור: הסרת נקודה יתירה
מ (←זמן האיסור: הסרת נקודה יתירה) |
|||
| (14 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|הסוגיה מביאה פוסקים מסויימים בלבד, חסרים עוד הרבה, בעיקר מתקופת האחרונים}} | |||
{{מקורות|||||אורח חיים תצג}} | {{מקורות|||||אורח חיים תצג}} | ||
מנהגי האבלות ושאר המנהגים שנהגו ישראל בימי ספירת העומר. | מנהגי האבלות ושאר המנהגים שנהגו ישראל בימי ספירת העומר. | ||
==שלא לישא אישה== | ==שלא לישא אישה== | ||
מובא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רעח) | מובא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי תשובה רעח) שיש מנהג שאין מקדשין אישה ואין כונסין בין פסח לעצרת, אך אין בזה איסור אלא זהו מנהג משום אבלות על י"ב אלף תלמידי ר' עקיבא שמתו בין פסח לעצרת, על שלא נהגו כבוד זה בזה. ומובא שם שמאותה שעה ואילך נהגו הראשונים בימים אלו שלא לכנוס אישה. אמנם זהו דווקא בנישואין, אבל מי שרוצה לקדש בין פסח לעצרת, מקדש, לפי שאין שמחה אלא בחופה. | ||
<BR/>עוד מובא שם שמי שקפץ וכנס אישה, אין קונסים אותו לא בעונש ולא במלקות, אלא שאם בא לשאול מלכתחילה אין מורין לו לכנוס. | <BR/>עוד מובא שם שמי שקפץ וכנס אישה, אין קונסים אותו לא בעונש ולא במלקות, אלא שאם בא לשאול מלכתחילה אין מורין לו לכנוס. | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
ב'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא להלכה כדברי הגאונים לאסור נישואין ולהתיר קידושין, ושאם קדם וכנס אין עונשין אותו, וב'''שלחן ערוך''' (תצג א) כתב שכן נוהגים. | ב'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא להלכה כדברי הגאונים לאסור נישואין ולהתיר קידושין, ושאם קדם וכנס אין עונשין אותו, וב'''שלחן ערוך''' (תצג א) כתב שכן נוהגים. | ||
===נישואין של מצווה=== | |||
כתב ה'''בית חדש''' (אורח חיים תצג א) שנראה שאין חילוק בין נישואין של מצוה לשאינן של מצוה, שהמנהג לאסור אף במי שעוד לא קיים [[פריה ורביה]], ושכן נהגו. | |||
<BR/>אבל ה'''פרי חדש''' (תצג א) כתב בשם '''הר"ם לונזאנו''' בספר 'שתי ידות' שמי שלא קיים עדיין פריה ורביה, לא חיישינן למנהגא ונושא אישה. וגם הפר"ח עצמו הסכים לזה, והביא ראיה ממה שהתיר הרא"ם בשו"ת (יד) ליקח שתי נשים משום מצוות פריה ורביה, שלא על כך גזר רגמ"ה. | |||
וב'''מחזיק ברכה''' לחיד"א [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=199&hilite= (תצג א)] כתב שלא נהגו כהפר"ח ומהר"ם לונזאנו, אלא פשט המנהג שלא לישא עד ל"ג בעומר אף מי שלא קיים פריה ורביה, וכמו שכתב גם הרב '''זרע אמת''' (אורח חיים סח), שאפילו במקום שאין נזהרים כל כך בתספורת, מ"מ בנישואין מחמירים. | |||
<BR/>גם בשו"ת '''שבות יעקב''' רישר [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19535&st=&pgnum=21 (ב לה)] נשאל אודות נישואין בבין המצרים לאלמן שלא קיים פריה ורביה, והשיב שאף ש[[באבלות הקלו חכמים לישא תוך שלושים]] משום פריה ורביה, וכל שכן באבלות ישנה כדהכא, מ"מ הכא יש להחמיר על פי מה שכתב הר"ן בסוף פ"ק דתענית, שנוהגים שלא לישא אישה כלל אפילו מי שאין לו אשה ובנים, משום דלא מיסמנא מילתא. ועוד חילק וכתב, שדווקא באבלות יחיד מקלים, אבל אבלות דרבים כדהכא אין להקל כנגד המנהג. והביא מעשה שפעם הקל חכם אחד בענין נישואין בימי הספירה, ולא עלה זיווגם יפה. | |||
ה'''משנה ברורה''' (א) פסק שאין חילוק בין נישואין של מצוה לשאינן של מצוה, ושכן פשט המנהג שלא לישא אישה כלל, וכן פסק ב'''ערוך השלחן''' (ב). | |||
====מחזיר גרושתו==== | |||
כתב מהריק"ש ב'''ערך לחם''' (אורח חיים תצג) שלהחזיר גרושתו מן הנישואין מותר, דאין כאן שמחה. והביאו ה'''פרי חדש''' (א), וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (א). | |||
===ריקודים ומחולות=== | |||
כתב ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים תצג א) שהעושים אירוסין מותר להם לעשות סעודה, אך לא יעשו ריקודים ומחולות של רשות, וכן מי שעשה שידוכין אסור לעשות ריקודין ומחולות. | |||
ודייק בדבריו ה'''מחצית השקל''' (א) שריקודין ומחולות של מצווה, כגון באירוסין מותר לעשות. | |||
<BR/>אמנם ב'''גר"ז''' (א) משמע שריקודין ומחולות אסור גם בקידושין, וכן משמע קצת ב'''ערוך השלחן''' (ב). אבל מה'''משנה ברורה''' (ג) משמע שדווקא ריקודים ומחולות של רשות אסור. | |||
גם ב'''ערוך השלחן''' (ב) פסק שלא לעשות ריקודין ומחולות בסעודות רשות, וכל שכן לנגן בכלי זמר. | |||
==שלא להסתפר== | ==שלא להסתפר== | ||
המנהג שלא להסתפר אינו מוזכר בגאונים וברי"ץ גיאות. | המנהג שלא להסתפר אינו מוזכר בגאונים וברי"ץ גיאות. | ||
| שורה 16: | שורה 35: | ||
וב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] הביא שדרשו מהמילה 'אביב' שכתובה בפרשת העומר, וכתוב 'כי השעורה אביב', ומנחת שוטה היתה מן השעורים, ולכן נוהגים לגדל שפם בימים אלו, וכעין זה כתב ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד). | וב'''דרשות ר"י אבן שועיב''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9416&st=&pgnum=131 (יום ראשון של פסח ד"ה ואמרו)] הביא שדרשו מהמילה 'אביב' שכתובה בפרשת העומר, וכתוב 'כי השעורה אביב', ומנחת שוטה היתה מן השעורים, ולכן נוהגים לגדל שפם בימים אלו, וכעין זה כתב ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ה ד). | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תצג ב) כתב בסתם שנוהגים שלא להסתפר בימים אלו, וב'''בית חדש''' (א) כתב שאף שבזמן הראשונים היו מקומות שנהגו שלא להסתפר והיו מקומות שנהגו להסתפר, עכשיו נוהגים בכל המקומות שלא להסתפר. | |||
===עבר והסתפר=== | |||
כתב הרב '''שיירי כנסת הגדולה''' (בית יוסף ו) שאם הסתפר קונסים אותו, ולא דמי למה שכתבו הראשונים שאם נשא אישה אין קונסים אותו, דהתם מצוה קעביד. והביאוהו ה'''אליה רבה''' (ג) וה'''מחצית השקל''' (א). וכן כתבו להלכה ה'''ערוך השלחן''' (ג) וה'''משנה ברורה''' (ב). | |||
=== | ===תספורת לצורך בריאות או במקום מצוה=== | ||
כתב | כתב הרב '''ערוך השלחן''' (ג) שמי שצריך להסתפר מטעמי בריאות, מותר. וכל שכן כשיש מילה בימים אלו, מותרים כל בעלי הברית, דהיינו המוהל, הסנדק ואבי הבן, להתספר ביום שלפני המילה סמוך לערב. | ||
==זמן האיסור== | |||
{{עריכה|פסקה=כן|ישנם מקורות בנושא זה בדף ה[[טיוטה:{{שם הדף המלא}}|טיוטה]] של הסוגיה, אך צריך סידור והנגשה לקריאה}} | |||
=== | |||
==שלא לעשות מלאכה== | ==שלא לעשות מלאכה== | ||
כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) בשם '''רב האי גאון''' שנהגו שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ועד שחרית, לפי שתלמידי ר' עקיבא מתו משקיעת החמה ואילך, ונקברו אחר שקיעת החמה, וכל העם בטלו ממלאכה | כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) בשם '''רב האי גאון''' שנהגו שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ועד שחרית, לפי שתלמידי ר' עקיבא מתו משקיעת החמה ואילך, ונקברו אחר שקיעת החמה, וכל העם בטלו ממלאכה. | ||
<BR/>וכתב עוד טעם, שספירת שבעה שבועות הן כנגד ספירת שבע שנות שמיטה, וכשם שהשמיטה אסורה במלאכת קרקע, כך בספירת העומר לאחר שקיעה שובתים ממלאכה. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' בשמו (אדם וחוה ה ד דף מה א). | <BR/>וכתב עוד טעם, שספירת שבעה שבועות הן כנגד ספירת שבע שנות שמיטה, וכשם שהשמיטה אסורה במלאכת קרקע, כך בספירת העומר לאחר שקיעה שובתים ממלאכה. וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' בשמו (אדם וחוה ה ד דף מה א). | ||
<BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא דברים אלו בשם 'מצאתי כתוב'. | <BR/>גם ה'''טור''' (אורח חיים תצג) הביא דברים אלו בשם 'מצאתי כתוב'. | ||
ה'''שלחן ערוך''' (תצג ד) כתב שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בימים אלו משקיעת החמה ואילך. | ה'''שלחן ערוך''' (תצג ד) כתב שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בימים אלו משקיעת החמה ואילך. | ||
==לקרוא פרקי אבות== | ==לקרוא פרקי אבות== | ||
כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) שנהגו בספרד לקרוא מסכת אבות ופרק קנין תורה, בין פסח לעצרת, בכל שבת פרק אחד. וכתב בשם '''הרב ישראל בן ישראל''' שהטעם לכך הוא מפני שאנו מונים למתן תורה בימים אלו, ואנו ממתינים כדרך שהאוהב ממתין לביאת אהובו, ורוב ענייני המסכת הם זירוז לתורה ולמצוות. וגם שזמן הקציר מוכן להתעוררות הנפש לתאוה וצריך להשקיטה, ועל ידי מסכת זו יבוא לפרישות והכנעת הנפש. | כתב ה'''אבודרהם''' (תפילות הפסח) שנהגו בספרד לקרוא מסכת אבות ופרק קנין תורה, בין פסח לעצרת, בכל שבת פרק אחד. וכתב בשם '''הרב ישראל בן ישראל''' שהטעם לכך הוא מפני שאנו מונים למתן תורה בימים אלו, ואנו ממתינים כדרך שהאוהב ממתין לביאת אהובו, ורוב ענייני המסכת הם זירוז לתורה ולמצוות. וגם שזמן הקציר מוכן להתעוררות הנפש לתאוה וצריך להשקיטה, ועל ידי מסכת זו יבוא לפרישות והכנעת הנפש. | ||