10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
←אם צריך לעמוד בשעת הברכה
| שורה 109: | שורה 109: | ||
<BR/>בספר '''אליה רבה''' (ריט ג) כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור. | <BR/>בספר '''אליה רבה''' (ריט ג) כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור. | ||
ה'''שלחן ערוך''' לא העתיק דברי הרמב"ם אלו להלכה, כנראה מפני שלא מצא להם מקור. אבל ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג כל ישראל לברך מעומד ואין לשנות. | ה'''שלחן ערוך''' לא העתיק דברי הרמב"ם אלו להלכה, כנראה מפני שלא מצא להם מקור. אבל ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג כל ישראל לברך מעומד ואין לשנות. גם ה'''עולת תמיד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (ג)] כתב שכן המנהג. | ||
<BR/>וב'''משנה ברורה''' (ד) הכריע שבדיעבד יצא אף בישיבה. | <BR/>וב'''משנה ברורה''' (ד) הכריע שבדיעבד יצא אף בישיבה. | ||