10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:טלטול נר בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
גם הלשון כן משמע שהלכה כר"ש בכל השבת כולה חוץ ממוקצה מחמת מיאוס, הא במחמת איסור הלכה כמותו. גם מהגמ' יש כעין חיזוק לזה שבדף מד. קס"ד דר' יהודה סובר שמחמת מיאוס אסור ומחמת איסור מותר, ואף שהגמ' דוחה זאת מפני שמצאנו ברייתא מפורש שאוסר אף במחמת איסור, מ"מ מצד הסברה אינו רחוק לומר כן. וא"כ מנ"ל שיש במחלוקת זה מיקל ומחמיר, דלמא זה מקל בחדא ומחמיר בחדא וזה מיקל בחדא ומחמיר בחדא. וראה בחולין יד: ובתוס' שם ד"ה אימר, וצ"ת. | גם הלשון כן משמע שהלכה כר"ש בכל השבת כולה חוץ ממוקצה מחמת מיאוס, הא במחמת איסור הלכה כמותו. גם מהגמ' יש כעין חיזוק לזה שבדף מד. קס"ד דר' יהודה סובר שמחמת מיאוס אסור ומחמת איסור מותר, ואף שהגמ' דוחה זאת מפני שמצאנו ברייתא מפורש שאוסר אף במחמת איסור, מ"מ מצד הסברה אינו רחוק לומר כן. וא"כ מנ"ל שיש במחלוקת זה מיקל ומחמיר, דלמא זה מקל בחדא ומחמיר בחדא וזה מיקל בחדא ומחמיר בחדא. וראה בחולין יד: ובתוס' שם ד"ה אימר, וצ"ת. | ||
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 17:45, 30 במאי 2016 (IDT) | <BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 17:45, 30 במאי 2016 (IDT) | ||
:שוב ראיתי בראבי"ה סימן רב וז"ל: "אמר רבינא הילכך קוץ ברשות הרבים מוליכו פחות פחות מארבע אמות ובכרמלית אפילו טובא והכי הילכתא. ושמעינן מינה דהוא הדין לכל מידי שיש לחוש להזיקא כגון מנורה אם תלויה במקום שיש לחוש להיזק, וכל שכן אם צריך למקומו שמותר לטלטל, ומשמע אפילו למאן דאית ליה מוקצה, וכל שכן למאן דפסיק כרבי שמעון במוקצה מחמת איסור בשילהי מסכת דשרי, אפילו ליכא למיחש למידי". | |||
:הרי להדיא בדבריו שיש מ"ד (והוא בשילהי המסכת) שפוסק כר' שמעון במוקצה מחמת איסור, ועל כרחך הוא כמ"ד הראשון במחלוקת ר' אחא ורבינא, שבכל השבת הלכה כר"ש לבד ממוקצה מחמת מיאוס, אבל במחמת איסור הלכה כמותו. | |||
:[[משתמש:א.א|א.א]] 13:00, 7 ביוני 2016 (IDT) | |||
==בירור דעת ר' שמעון== | ==בירור דעת ר' שמעון== | ||
| שורה 12: | שורה 16: | ||
<BR/>ומעתה יש לומר שהשלהבת נחשבת למוקצה מחמת איסור ואילו הנר השמן והפתילה שהם בסיס לה, הוו בסיס לדבר האסור. ורק נשאר לנו לברר הגדר של מוקצה מחמת איסור שמפניו נאסרה השלהבת, ובזה י"ל דדומיא דבהמה שנתנבלה שגם היא מוקצה מחמת איסור כדכתבו התוס' בכמה מקומות, והנראה שהטעם בזה הוא מפני שכל שימוש בבהמה הוא על ידי איסור והיינו השחיטה, וליכא שימוש אחר שצריך ליכול לעשותו בידיים אם לא בזה (שהרי גם לרכב עליה אסור). וכן השלהבת, אין בו שום שימוש אם לא על ידי פעולת איסור שהיא כיבויה או הדלקה ממנה לנר אחר, ולכן אין לו שום היתר לטלטלו (ואפשר שגדר מוקצה מחמת איסור הוא '''שמא''' יבוא לעשות את האיסור, ע' [[#בירור דעת ר' שמעון|לעיל]]). ומעתה יש לדון בכלים חשמליים שאין לדון את החוט להט בפני עצמו אלא כחלק ממכלול הכלי, ואפשר שהוו כלי שמלאכתו לאיסור. אשמח לשמוע דעות החברים בזה ולהפנותי למקורות נוספים. | <BR/>ומעתה יש לומר שהשלהבת נחשבת למוקצה מחמת איסור ואילו הנר השמן והפתילה שהם בסיס לה, הוו בסיס לדבר האסור. ורק נשאר לנו לברר הגדר של מוקצה מחמת איסור שמפניו נאסרה השלהבת, ובזה י"ל דדומיא דבהמה שנתנבלה שגם היא מוקצה מחמת איסור כדכתבו התוס' בכמה מקומות, והנראה שהטעם בזה הוא מפני שכל שימוש בבהמה הוא על ידי איסור והיינו השחיטה, וליכא שימוש אחר שצריך ליכול לעשותו בידיים אם לא בזה (שהרי גם לרכב עליה אסור). וכן השלהבת, אין בו שום שימוש אם לא על ידי פעולת איסור שהיא כיבויה או הדלקה ממנה לנר אחר, ולכן אין לו שום היתר לטלטלו (ואפשר שגדר מוקצה מחמת איסור הוא '''שמא''' יבוא לעשות את האיסור, ע' [[#בירור דעת ר' שמעון|לעיל]]). ומעתה יש לדון בכלים חשמליים שאין לדון את החוט להט בפני עצמו אלא כחלק ממכלול הכלי, ואפשר שהוו כלי שמלאכתו לאיסור. אשמח לשמוע דעות החברים בזה ולהפנותי למקורות נוספים. | ||
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 12:57, 1 ביוני 2016 (IDT) | <BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 12:57, 1 ביוני 2016 (IDT) | ||
==לצורך גופו ומקומו== | |||
ליישב דברי הראבי"ה ודעימיה, נראה לומר שמה שהוקצה בבין השמשות, באמת לא הוקצה לצורך גופו ומקומו, אלא שלא היה לו שום שימוש אחר אלא באופן האסור. דמצד האמת מוקצה מחמת איסור דינו ככלי שמלאכתו לאיסור המותר לצורך גופו ומקומו, אלא דבכלי שמלאכתו לאיסור יכול להשתמש בו למלאכת היתר, מה שאי"כ בשלהבת או בשאר מוקצה מחמת איסור אף שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, מ"מ ליכא שום היכי תימצי לעשות כן שהרי בפועל עלול לבוא לידי איסור. אמנם אם כבה הנר שוב מותר יהיה לצורך גופו ומקומו, דהשתא יש לו אפשרות לעשות כן. ניתן ללמוד מנבלה לדעת ר' יהודה, שמסתבר לומר שאף שלדידיה אסור להאכילה לכלבים מיגו דאיתקצאי וכו', מ"מ להזיזה לצורך מקומה נראה דשרי, שהרי אף כשהייתה חיה לא בהכרח נאסרה בזה, אלא שלא היה היכי תמצי לזה, אבל השתא שמתה שוב חזר להיתרו. וצריך עוד עיון בזה. | |||
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 15:01, 1 ביוני 2016 (IDT) | |||