10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:אלקנה1"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| (17 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בס"ד | בס"ד<BR/> | ||
דין "כאשר זמם לעשות לאחיו כן יעשה לו" הוא דין מדאורייתא, מה קורה כששני עדים מעידים על מישהו שהוא "בן חלוצה", וכל הפסול שלו מלהיות כהן הוא רק מדרבנן, ואז הם מוזמים, בסוגיה נברר האם הדין הדאורייתאי של החלת העונש על העדים הזוממים, שייך במקרה כמו פה שהם העידו בדבר שיש לו נפק"מ רק בדיני דרבנן ולא בדאורייתא. | דין "כאשר זמם לעשות לאחיו כן יעשה לו" הוא דין מדאורייתא, מה קורה כששני עדים מעידים על מישהו שהוא "בן חלוצה", וכל הפסול שלו מלהיות כהן הוא רק מדרבנן, ואז הם מוזמים, בסוגיה נברר האם הדין הדאורייתאי של החלת העונש על העדים הזוממים, שייך במקרה כמו פה שהם העידו בדבר שיש לו נפק"מ רק בדיני דרבנן ולא בדאורייתא. | ||
דין כאשר זמם ל-בן חלוצה. | דין כאשר זמם ל-בן חלוצה. | ||
מקורות<BR/> | |||
משנה: מכות א, א.<BR/> | |||
בבלי: מכות ב.<BR/> | |||
רמב"ם: איסורי ביאה יז, ז|עדות כ,ח | |||
== משנה == | == משנה == | ||
-במשנה ב'''מסכת מכות''' (ב.) כתוב- "..מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו,אלא לוקה ארבעים.."<BR/> | -במשנה ב'''מסכת מכות''' (ב.)[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91_%D7%90] כתוב- "..מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו,אלא לוקה ארבעים.."<BR/> | ||
במשנתינו ישנם לכא' שני חידושים-<BR/> | במשנתינו ישנם לכא' שני חידושים-<BR/> | ||
א. אין דין "כאשר זמם לעשות לאחיו כן יעשה לו" לגבי בן גרושה ובן חלוצה.<BR/> | א. אין דין "כאשר זמם לעשות לאחיו כן יעשה לו" לגבי בן גרושה ובן חלוצה.<BR/> | ||
ב. עדים שהוזמו על עדות של בן גרושה ובן חלוצה, לוקים ארבעים מלקות. | ב. עדים שהוזמו על עדות של בן גרושה ובן חלוצה, לוקים ארבעים מלקות. | ||
== בן חלוצה- פסול דרבנן == | == בן חלוצה- פסול דרבנן == | ||
-בתחילת פרשת אמור בספר '''ויקרא''' (כא', ז'), לגבי איסורי נישואין של כהן הדיוט, כתוב-"..אישה זונה וחללה לא יקחו, ואשה גרושה מאישה.."<BR/> | -בתחילת פרשת אמור בספר '''ויקרא''' (כא', ז')[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%90_%D7%96], לגבי איסורי נישואין של כהן הדיוט, כתוב-"..אישה זונה וחללה לא יקחו, ואשה גרושה מאישה.."<BR/> | ||
בפשט הפס', אין איסור לכהן הדיוט להתחתן עם חלוצה, ובאמת רוב הראשונים מפנים תשומת לב, לזה שכתוב במשנה "בן חלוצה", ואומרים שזה דין דרבנן[ומדוע נכתב במשנה שבה דיני דאורייתא(כאש"ז,מלקות)]. | בפשט הפס', אין איסור לכהן הדיוט להתחתן עם חלוצה, ובאמת רוב הראשונים מפנים תשומת לב, לזה שכתוב במשנה "בן חלוצה", ואומרים שזה דין דרבנן[ומדוע נכתב במשנה שבה דיני דאורייתא(כאש"ז,מלקות)]. | ||
ב'''גמרא''' (קידושין עח.) מפורש-"..וחלוצה דרבנן? והתניא--- גרושה?!,אין לי אלא גרושה, חלוצה מניין? ת"ל- "ואשה"---, מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.." | ב'''גמרא''' (קידושין עח.)[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%97_%D7%90] מפורש-"..וחלוצה דרבנן? והתניא--- גרושה?!,אין לי אלא גרושה, חלוצה מניין? ת"ל- "ואשה"---, מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.." | ||
ואע"פ שיש הרבה משניות שמוזכר בהם "גרושה וחלוצה" לכל מיני דינים,ואפ' משניות שלכא' הדין בהם דא', כמו המשנה ב'''מסכת מכות''' (יג.) שכתוב בה-"..ואלו הן הלוקים[מלקות זה דא']..גרושה וחלוצה לכהן הדיוט..", מתמודדים עם זה הראשונים,עם התירוץ של "שיגרא דלישנא נקט"-ז"א,כיוון שזה נכתב הרבה פעמים בש"ס ביחד,אז זה נהפך למושג, "גרושה וחלוצה", וגם במשניות שבהם לא שייך הדין לחלוצה, נכתב, גרושה וחלוצה. | ואע"פ שיש הרבה משניות שמוזכר בהם "גרושה וחלוצה" לכל מיני דינים,ואפ' משניות שלכא' הדין בהם דא', כמו המשנה ב'''מסכת מכות''' (יג.)[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%90] שכתוב בה-"..ואלו הן הלוקים[מלקות זה דא']..גרושה וחלוצה לכהן הדיוט..", מתמודדים עם זה הראשונים,עם התירוץ של "שיגרא דלישנא נקט"-ז"א,כיוון שזה נכתב הרבה פעמים בש"ס ביחד,אז זה נהפך למושג, "גרושה וחלוצה", וגם במשניות שבהם לא שייך הדין לחלוצה, נכתב, גרושה וחלוצה. | ||
== שיטות הסוברות שהפסול הוא מהתורה. == | == שיטות הסוברות שהפסול הוא מהתורה. == | ||
-יש להביא את ה-'''"משך חכמה"''' על התורה, שכותב בפירושו, בתחילת פרשת אמור, (ויקרא, כא', ז'), על הפס'-"ואשה גרושה מאשה.." ,לגבי דין חלוצה לכהן הדיוט-"..מ"מ מסתברא לענ"ד, דלר' עקיבא דסבר ביבמות..., אפשר דהוא דאורייתא,ואתרבאי מינה,ובזה אתי שפיר סתימת משניות טובא,דנקיט גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, וכולהו סתמאי,אליבא דר' עקיבא.."<BR/> | -יש להביא את ה-'''"משך חכמה"''' על התורה, שכותב בפירושו, בתחילת פרשת אמור, (ויקרא, כא', ז')[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%9A_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8], על הפס'-"ואשה גרושה מאשה.." ,לגבי דין חלוצה לכהן הדיוט-"..מ"מ מסתברא לענ"ד, דלר' עקיבא דסבר ביבמות..., אפשר דהוא דאורייתא,ואתרבאי מינה,ובזה אתי שפיר סתימת משניות טובא,דנקיט גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, וכולהו סתמאי,אליבא דר' עקיבא.."<BR/> | ||
ומביא את '''התוס' ישנים''' שכותב(יבמות מד. ד"ה "הכתוב") "..וא"כ לר"ע, אם בא עליה כהן, חייב מן התורה, וגם נפקא ליה מ-"ואשה"-לרבות חלוצה.<BR/> | ומביא את '''התוס' ישנים''' שכותב(יבמות מד. ד"ה "הכתוב") "..וא"כ לר"ע, אם בא עליה כהן, חייב מן התורה, וגם נפקא ליה מ-"ואשה"-לרבות חלוצה.<BR/> | ||
ורואים שיש מי שסובר שאיסור חלוצה לכהן הדיוט הוא מדאורייתא. | ורואים שיש מי שסובר שאיסור חלוצה לכהן הדיוט הוא מדאורייתא. | ||
אבל רואים שלכא' כל שאר הראשונים סוברים, שאיסור חלוצה לכהן הדיוט, הוא מ-דרבנן. | אבל רואים שלכא' כל שאר הראשונים סוברים, שאיסור חלוצה לכהן הדיוט, הוא מ-דרבנן. | ||
== מחלוקת האם עדים שהוזמו בעדות בן חלוצה, לוקים. == | == מחלוקת האם עדים שהוזמו בעדות בן חלוצה, לוקים. == | ||
===שיטת הריטב"א והרמב"ן=== | |||
-יש לכא' שתי שיטות עיקריות בסוגיא, בעניין דין ה-בן חלוצה- שמובא במשנתינו.<BR/> | -יש לכא' שתי שיטות עיקריות בסוגיא, בעניין דין ה-בן חלוצה- שמובא במשנתינו.<BR/> | ||
-שיטה אחת, דעת הריטב"א והרמב"ן, ש-במקרה של המשנה שלנו, "בן חלוצה" אינו לוקה, והוא מובא במשנה רק בגלל "שיגרא דלישנא נקט".<BR/> | -שיטה אחת, דעת הריטב"א והרמב"ן, ש-במקרה של המשנה שלנו, "בן חלוצה" אינו לוקה, והוא מובא במשנה רק בגלל "שיגרא דלישנא נקט".<BR/> | ||
| שורה 42: | שורה 45: | ||
'''רמב"ן'''(מכות ב.)-"..דחלוצה דרבנן היא, ומן התורה כשר הוא, והיאך לוקין את הארבעים.." | '''רמב"ן'''(מכות ב.)-"..דחלוצה דרבנן היא, ומן התורה כשר הוא, והיאך לוקין את הארבעים.." | ||
===שיטת הר"ן והרמב"ם=== | |||
-שיטה שניה, דעת הר"ן והרמב"ם ועוד, שהדין הוא כמו שכתוב במשנה, ובן חלוצה לוקה, אף שהוא מדרבנן.<BR/> | -שיטה שניה, דעת הר"ן והרמב"ם ועוד, שהדין הוא כמו שכתוב במשנה, ובן חלוצה לוקה, אף שהוא מדרבנן.<BR/> | ||
'''הר"ן'''(מכות ב.)-"ובן חלוצה-חלל מדרבנן" [ודומה לזה, ה-'''"פני משה"''' על הירושלמי(מכות ב)-"..או בן חלוצה-והוא חלל מדרבנן.."]<BR/> | '''הר"ן'''(מכות ב.)-"ובן חלוצה-חלל מדרבנן" [ודומה לזה, ה-'''"פני משה"''' על הירושלמי(מכות ב)-"..או בן חלוצה-והוא חלל מדרבנן.."]<BR/> | ||
ה-'''"ערוך לנר"'''(מובא בהגהות על הר"ן)מסביר-"..דר"ל, דאף שהוא חלל מדרבנן לבד, מ"מ, לקי מן התורה, לאפוקי משיטת הרמב"ן והריטב"א.."<BR/> | ה-'''"ערוך לנר"'''(מובא בהגהות על הר"ן)מסביר-"..דר"ל, דאף שהוא חלל מדרבנן לבד, מ"מ, לקי מן התורה, לאפוקי משיטת הרמב"ן והריטב"א.."<BR/> | ||
'''הרמב"ם'''(הל'-איסורי ביאה-י"ז, ז)- "..החלוצה אסורה לכהן מדברי סופרים.."(כותב בפירוש שחלוצה זה דרבנן), ו'''בהל'-עדות'''-(כ, ח)- "..העידו על כהן שהוא חלל..אימו, או נחלצה..,והוזמו, הרי אלו לוקין.."(משמע שלוקים אף שזה מדרבנן). | '''הרמב"ם'''(הל'-איסורי ביאה-י"ז, ז)[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%99%D7%96]- "..החלוצה אסורה לכהן מדברי סופרים.."(כותב בפירוש שחלוצה זה דרבנן), ו'''בהל'-עדות'''-(כ, ח)[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9B]- "..העידו על כהן שהוא חלל..אימו, או נחלצה..,והוזמו, הרי אלו לוקין.."(משמע שלוקים אף שזה מדרבנן). | ||
== קושית רע"א == | == קושית רע"א == | ||
| שורה 77: | שורה 79: | ||
ולדעת '''הרמב"ן''', המלקות אמנם מדין "לא תענה", אך ת'כלס לוקים רק כשה-"לא תענה" הוא במצב הזמתי, ז"א-עדות מוזמת, וזה משום שהמלקות נלמדו מהפס'- "והצדיקו..והרשיעו..", אז לוקים דווקא כשיש הרשעה, אמנם לוקים מדין "לא תענה", ולא מדין "כאש"ז", אבל גם בשביל ללקות על עדות שקר, צריך שהעדים יעידו משהו עם נפק"מ, משהו שיש לו תוצאה, "והרשיעו".<BR/> | ולדעת '''הרמב"ן''', המלקות אמנם מדין "לא תענה", אך ת'כלס לוקים רק כשה-"לא תענה" הוא במצב הזמתי, ז"א-עדות מוזמת, וזה משום שהמלקות נלמדו מהפס'- "והצדיקו..והרשיעו..", אז לוקים דווקא כשיש הרשעה, אמנם לוקים מדין "לא תענה", ולא מדין "כאש"ז", אבל גם בשביל ללקות על עדות שקר, צריך שהעדים יעידו משהו עם נפק"מ, משהו שיש לו תוצאה, "והרשיעו".<BR/> | ||
וז"ל '''הרמב"ן''' (במלחמות ה', סנהדרין פו)-"..ואין עדים זוממים לוקין בעקימת פיהם בלבד, אא"כ הרשיעו צדיק..", וכך משמע מדבריו.<BR/> | וז"ל '''הרמב"ן''' (במלחמות ה', סנהדרין פו)-"..ואין עדים זוממים לוקין בעקימת פיהם בלבד, אא"כ הרשיעו צדיק..", וכך משמע מדבריו.<BR/> | ||
-אם נבין כך את שיטת הרמב"ן, אז קושית רע"א, אינה קושיא, משום, שאע"פ שהמלקות הם מדין "לא תענה", עדיין, לוקים, רק כשיש "והרשיעו", כשיש מצב הזמתי,<BR/> וחיוב דרבנן,אינו "הרשעה" [כי מדא' כשר לעבודה], ולכן, לא לוקים. | '''-אם נבין כך את שיטת הרמב"ן, אז קושית רע"א, אינה קושיא, משום, שאע"פ שהמלקות הם מדין "לא תענה", עדיין, לוקים, רק כשיש "והרשיעו", כשיש מצב הזמתי,<BR/> וחיוב דרבנן,אינו "הרשעה" [כי מדא' כשר לעבודה], ולכן, לא לוקים. | ||
''' | |||
ג. אפשר לומר, ש'''לכו"ע''', דין הזמה מדא', חל גם על דינים דרבנן, ועדים שהוזמו על דין דרבנן, יענשו כאשר זממו, אלא מחלוקתם היא-<BR/> האם המלקות הם ממש מדין כאשר זמם, ז"א-זה העונש שאדם מקבל על מה שזמם, כאשר א"א להענישו בדיוק באותו עונש,<BR/> או שהמלקות הם מדין "לא תענה", מגזה"כ, "והצדיקו.."[ולכא' גזה"כ הזאת היא דווקא במקום שא"א להענישם כאש"ז].<BR/> | ג. אפשר לומר, ש'''לכו"ע''', דין הזמה מדא', חל גם על דינים דרבנן, ועדים שהוזמו על דין דרבנן, יענשו כאשר זממו, אלא מחלוקתם היא-<BR/> האם המלקות הם ממש מדין כאשר זמם, ז"א-זה העונש שאדם מקבל על מה שזמם, כאשר א"א להענישו בדיוק באותו עונש,<BR/> או שהמלקות הם מדין "לא תענה", מגזה"כ, "והצדיקו.."[ולכא' גזה"כ הזאת היא דווקא במקום שא"א להענישם כאש"ז].<BR/> | ||
לדעת '''הרמב"ם'''-המלקות הם מדין "לא תענה", וודאי שלוקין.<BR/> | לדעת '''הרמב"ם'''-המלקות הם מדין "לא תענה", וודאי שלוקין.<BR/> | ||
לדעת '''הרמב"ן'''-המלקות הם מדין "כאש"ז", ולכן-אפ' שיש דין הזמה בדיני דרבנן, במקרה כזה של "בן חלוצה", שהוא דין דרבנן, שא"א להעניש אותו כאש"ז, משום-"לו ולא לזרעו", אנחנו לא יכולים להלקות אותו במקום, כיוון שזה כבר יוצא מגדר כאשר זמם, משום שהוא זמם לחייב בדין דרבנן, ובסל אופציות החיוב שלו, היו רק דיני דרבנן, ולחייב אותו מלקות, שזה דין דאורייתאי, זה כבר לא לעשות לו-"כאשר זמם", ולכן כיוון שהמלקות הם מדין "כאשר זמם", ומדובר פה על דין דרבנן, אז-"..בעינן, כאשר זמם לעשות, וליכא..". | לדעת '''הרמב"ן'''-המלקות הם מדין "כאש"ז", ולכן-אפ' שיש דין הזמה בדיני דרבנן, במקרה כזה של "בן חלוצה", שהוא דין דרבנן, שא"א להעניש אותו כאש"ז, משום-"לו ולא לזרעו", אנחנו לא יכולים להלקות אותו במקום, כיוון שזה כבר יוצא מגדר כאשר זמם, משום שהוא זמם לחייב בדין דרבנן, ובסל אופציות החיוב שלו, היו רק דיני דרבנן, ולחייב אותו מלקות, שזה דין דאורייתאי, זה כבר לא לעשות לו-"כאשר זמם", ולכן כיוון שהמלקות הם מדין "כאשר זמם", ומדובר פה על דין דרבנן, אז-"..בעינן, כאשר זמם לעשות, וליכא..". | ||
== שיטת הריטב"א == | == שיטת הריטב"א == | ||
| שורה 90: | שורה 91: | ||
וכך לכא', הבין גם ה-'''"ערוך לנר"''', בשיטת הריטב"א, וחולק עליו, וכותב שיש תוקף לדין דרבנן{ומוכיח מדיני מצוות סוכה, ש-להגדרות שחז"ל קובעים, מהי סוכה "ראויה לשבעה", יש תוקף דאורייתאי[ק"ק, כי לא דומה הגדרה של דין דא' רחב, להוספת חיוב שאינו מן התורה]}, ולכן, דין הזמה חל על "בן חלוצה", אף שהוא מדרבנן, ולוקים. וז"ל-"..דמה לי אם רצו להפסידו ממון שיש בו דין הזמה מן התורה, או אם רצו להפסידו יחוסו..". | וכך לכא', הבין גם ה-'''"ערוך לנר"''', בשיטת הריטב"א, וחולק עליו, וכותב שיש תוקף לדין דרבנן{ומוכיח מדיני מצוות סוכה, ש-להגדרות שחז"ל קובעים, מהי סוכה "ראויה לשבעה", יש תוקף דאורייתאי[ק"ק, כי לא דומה הגדרה של דין דא' רחב, להוספת חיוב שאינו מן התורה]}, ולכן, דין הזמה חל על "בן חלוצה", אף שהוא מדרבנן, ולוקים. וז"ל-"..דמה לי אם רצו להפסידו ממון שיש בו דין הזמה מן התורה, או אם רצו להפסידו יחוסו..". | ||
===אפשרות א בריטב"א=== | |||
-ישנם לכא' שתי אפשרויות להסביר בדעת '''הריטב"א'''-<BR/> | -ישנם לכא' שתי אפשרויות להסביר בדעת '''הריטב"א'''-<BR/> | ||
א. הריטב"א סובר, שלדיני דרבנן, אין בכלל גדר של "עדות", כיוון שמהתורה, אין פה כלום, וזה כמו סתם לספר לבית דין סיפור, בלי נפק"מ, ולכן על דיני דרבנן, לא חלים דיני עדות דא', ואין דין "כאש"ז", ולא עובר על "לא תענה" וכו..,<BR/> וכ"כ '''שיעורי ר' שמואל'''(אות ה', ד"ה "והיה")-"..והיה נראה לכא' מדברי הראשונים, דכיוון, דלא פסלו אותו בעדותם, אלא מדרבנן, לא קעברי מדא' כלל א-"לא תענה", ..אבל, אין בזה דין הגדת עדות מדא', ואי"ז בכלל "לא תענה"..".<BR/> | א. הריטב"א סובר, שלדיני דרבנן, אין בכלל גדר של "עדות", כיוון שמהתורה, אין פה כלום, וזה כמו סתם לספר לבית דין סיפור, בלי נפק"מ, ולכן על דיני דרבנן, לא חלים דיני עדות דא', ואין דין "כאש"ז", ולא עובר על "לא תענה" וכו..,<BR/> וכ"כ '''שיעורי ר' שמואל'''(אות ה', ד"ה "והיה")-"..והיה נראה לכא' מדברי הראשונים, דכיוון, דלא פסלו אותו בעדותם, אלא מדרבנן, לא קעברי מדא' כלל א-"לא תענה", ..אבל, אין בזה דין הגדת עדות מדא', ואי"ז בכלל "לא תענה"..".<BR/> | ||
| שורה 96: | שורה 97: | ||
משמע מדבריו, שסובר, שאיפה שאין דין דא', אפ' שיש בפועל עדות, אין דין הזמה, כי זה לא גדר של עדות [לפי דבריו נאמר, שבמצב של עד אחד דא', אז אף שאין דין הזמה, כי זה לא "עדות", עדיין, עובר על "לא תענה"]. | משמע מדבריו, שסובר, שאיפה שאין דין דא', אפ' שיש בפועל עדות, אין דין הזמה, כי זה לא גדר של עדות [לפי דבריו נאמר, שבמצב של עד אחד דא', אז אף שאין דין הזמה, כי זה לא "עדות", עדיין, עובר על "לא תענה"]. | ||
===אפשרות ב בריטב"א=== | |||
ב. אפשר לומר, שהריטב"א סובר,שאמנם, בדיני דרבנן, אין גדר של עדות דא', אבל מ"מ יש להם תוקף של עדות דרבנן, וכיוון שכך, אז חלים גם כל הדינים שיש על עדות רגילה, מכח- דרבנן[כשחכמים החילו על ה"סיפור" הזה גדר של עדות הם גם החילו עליו את כל הדינים שמתלווים לעדות(עפ"י שניים,כאש"ז וכו..)], ז"א, שעל עדות דרבנן, יש דין הזמה, מדרבנן, ולכן, גם על בן חלוצה, יש דין הזמה מדרבנן, וצריך לדייק בלשון הריטב"א-"..אין בו דין הזמה מדא' כלל..", ולכן לא לוקים[כיוון שמלקות זה דין דא'], אבל דין הזמה מדרבנן, יש.<BR/> | ב. אפשר לומר, שהריטב"א סובר,שאמנם, בדיני דרבנן, אין גדר של עדות דא', אבל מ"מ יש להם תוקף של עדות דרבנן, וכיוון שכך, אז חלים גם כל הדינים שיש על עדות רגילה, מכח- דרבנן[כשחכמים החילו על ה"סיפור" הזה גדר של עדות הם גם החילו עליו את כל הדינים שמתלווים לעדות(עפ"י שניים,כאש"ז וכו..)], ז"א, שעל עדות דרבנן, יש דין הזמה, מדרבנן, ולכן, גם על בן חלוצה, יש דין הזמה מדרבנן, וצריך לדייק בלשון הריטב"א-"..אין בו דין הזמה מדא' כלל..", ולכן לא לוקים[כיוון שמלקות זה דין דא'], אבל דין הזמה מדרבנן, יש.<BR/> | ||
וכך מפורש ב'''"שיח יצחק"'''(ד"ה- "או ב"ח")-"..אמנם בריטב"א כתב.. דבזה לא שייך כלל הזמה, רק מדרבנן,.., ונלמוד מדבריו, דהיכא שמעידין העדים, דבר דמן התורה לא שייך, רק מדרבנן, אם הוזמו, לא נעשין זוממין, רק מדרבנן..".<BR/> | וכך מפורש ב'''"שיח יצחק"'''(ד"ה- "או ב"ח")-"..אמנם בריטב"א כתב.. דבזה לא שייך כלל הזמה, רק מדרבנן,.., ונלמוד מדבריו, דהיכא שמעידין העדים, דבר דמן התורה לא שייך, רק מדרבנן, אם הוזמו, לא נעשין זוממין, רק מדרבנן..".<BR/> | ||