10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "צורת הפתח בפרצה יותר מעשר ובפרוץ מרובה"
←מהלך הגמרא
| שורה 25: | שורה 25: | ||
דוחה רב כהנא את הסיוע מהברייתא ואומר ששם מדובר שצורת הפתח אינה תקינה ואינה יכולה לבטל את הפירצה, שכן מדובר שם בפיתחי שימאי. | דוחה רב כהנא את הסיוע מהברייתא ואומר ששם מדובר שצורת הפתח אינה תקינה ואינה יכולה לבטל את הפירצה, שכן מדובר שם בפיתחי שימאי. | ||
<BR/>שני פירושים נאמרו מהם פיתחי שימאי. לפירוש אחד הכוונה שהמזוזות שבצדדים אינם ישרים אלא האבנים יוצאות ונכנסות, ולכן אין זו צורת פתח. לפירוש שני מדובר שאין תקרה, וכל פתח שאין בו תקרה על גבי שתי המזוזות, אינו מבטל את הפירצה. | <BR/>שני פירושים נאמרו מהם פיתחי שימאי. לפירוש אחד הכוונה שהמזוזות שבצדדים אינם ישרים אלא האבנים יוצאות ונכנסות, ולכן אין זו צורת פתח. לפירוש שני מדובר שאין תקרה, וכל פתח שאין בו תקרה על גבי שתי המזוזות, אינו מבטל את הפירצה. | ||
== מחלוקת ריש לקיש ור' יוחנן == | |||
הגמרא מביאה מחלוקת ריש לקיש ור' יוחנן לגבי מעשה שהיא באדם אחד מבקעת בית חורתן שהיה לו שדה, ומתח ארבע קונדסין (כעין מוטות) בארבע פינות השדה ועליהן הוא מתח זמורה כעין צורת הפתח. ושבא אותו מעשה לפני חכמים הם התירו לו. ונחלקו ר' יוחנן וריש לקיש מה בדיוק התירו לו החכמים. | |||
<BR/>לדעת ריש לקיש התירו לו גם לענין כלאים וגם לענין שבת, ואילו לדעת ר' יוחנן התירו לו לענין כלאים, אבל לא התירו לו לענין שבת. | |||
<BR/>ומזה רוצה ללמוד הגמרא שר' יוחנן סובר כרב שבפירצה יותר מעשר לא מועיל צורת הפתח, שהרי אם מדובר בפחות מעשר אין סיבה שר' יוחנן יאמר שלא התירו לו לענין שבת. | |||
<BR/>אך הגמרא דוחה ואומרת שאפשר להעמיד בפחות מעשר אלא שצורת הפתח עמדה מן הצד, ונחלקו האמוראים האם מועילה [[צורת הפתח מן הצד]]. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||