הבדלים בין גרסאות בדף "צורת הפתח בפרצה יותר מעשר ובפרוץ מרובה"

שורה 21: שורה 21:
הגמרא מנסה להביא ראיה לדברי רב יוסף, שהברייתא אומרת שאם יש דפנות שרובן פתחים וחלונות אסור ובלבד שיהיה עומד מרובה על הפרוץ.  
הגמרא מנסה להביא ראיה לדברי רב יוסף, שהברייתא אומרת שאם יש דפנות שרובן פתחים וחלונות אסור ובלבד שיהיה עומד מרובה על הפרוץ.  
<BR/>ומעירה הגמרא שלא ייתכן לומר ש'רובן פתחים וחלונות' שהרי אז לא תובן הסיפא של הברייתא, שיהיה עומד מרובה על הפרוץ, שהרי הרוב הוא פרוץ. אלא צריך לתקן ולומר 'שריבה בהן פתחים וחלונות', כלומר שיש שם הרבה פתחים וחלונות, שזה מותר אם הפתחים אינם הרוב אלא המיעוט.  
<BR/>ומעירה הגמרא שלא ייתכן לומר ש'רובן פתחים וחלונות' שהרי אז לא תובן הסיפא של הברייתא, שיהיה עומד מרובה על הפרוץ, שהרי הרוב הוא פרוץ. אלא צריך לתקן ולומר 'שריבה בהן פתחים וחלונות', כלומר שיש שם הרבה פתחים וחלונות, שזה מותר אם הפתחים אינם הרוב אלא המיעוט.  
<BR/>בכל אופן עולה מהברייתא שרק אם העומד מרובה על הפרוץ, כלומר שיש יותר דפנות מאשר פתחים, אז מותר לטלטל בתוך המחיצה. אך אם יש יותר פתחים מדפנות, אף שלכל הפתחים יש צורת הפתח, אסור.
<BR/>בכל אופן עולה מהברייתא שרק אם העומד מרובה על הפרוץ, כלומר שיש יותר דפנות מאשר פתחים, אז מותר לטלטל בתוך המחיצה. אך אם יש יותר פתחים מדפנות, אף שלכל הפתחים יש צורת הפתח, אסור<ref>כבר מתוך קושיית הגמרא עולה שהפתחים, אף שהם נחשבים צורת הפתח לכל דבר, עדיין הם מוגדרים כפרוץ לענין פרוץ מרובה על העומד. כלומר אף שצורת הפתח מועילה לבטל את הפרצה שלא תפסול את המחיצה כולה, מ"מ לא רק שאינה נחשבת כעומד, אלא היא ממשיכה להיחשב כפרוץ ממש. ואפשר היה לומר שבתירוץ, הגמרא חזרה בה וסוברת שצורת הפתח נחשב עומד או לכל הפחות לא נחשב פרוץ אלא ניטרלי, אך אז לא מובן למה צריך לתרץ בפיתחי שימאי, יכלה הגמרא לומר שלשון הברייתא 'ובלבד שיהיה עומד מרובה על הפרוץ' הכוונה שהפתחים גם הם מצטרפים לעומד, וממילא אין ראיה לדברי רב יוסף.</ref>.


דוחה רב כהנא את הסיוע מהברייתא ואומר ששם מדובר שצורת הפתח אינה תקינה ואינה יכולה לבטל את הפירצה, שכן מדובר שם בפיתחי שימאי.  
דוחה רב כהנא את הסיוע מהברייתא ואומר ששם מדובר שצורת הפתח אינה תקינה ואינה יכולה לבטל את הפירצה, שכן מדובר שם בפיתחי שימאי.  
<BR/>שני פירושים נאמרו מהם פיתחי שימאי. לפירוש אחד הכוונה שהמזוזות שבצדדים אינם ישרים אלא האבנים יוצאות ונכנסות, ולכן אין זו צורת פתח. לפירוש שני מדובר שאין תקרה, וכל פתח שאין בו תקרה על גבי שתי המזוזות, אינו מבטל את הפירצה.
<BR/>שני פירושים נאמרו מהם פיתחי שימאי. לפירוש אחד הכוונה שהמזוזות שבצדדים אינם ישרים אלא האבנים יוצאות ונכנסות, ולכן אין זו צורת פתח. לפירוש שני מדובר שאין תקרה, וכל פתח שאין בו תקרה על גבי שתי המזוזות, אינו מבטל את הפירצה.


== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:עירובין]]
[[קטגוריה:עירובין]]