10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אמירת שלום קודם התפילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סוגית הגמרא
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מקשה הגמרא על כך מה'''משנה''' (ברכות ב א), שאומרת שבין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה מותר לשאול בשלום חבירו מפני הכבוד, והרי הוא לפני תפילה? | מקשה הגמרא על כך מה'''משנה''' (ברכות ב א), שאומרת שבין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה מותר לשאול בשלום חבירו מפני הכבוד, והרי הוא לפני תפילה? | ||
<BR/>ומתרצת שכל האיסור | <BR/>ומתרצת שכל האיסור הוא במשכים לפתחו, כלומר שהולך במיוחד כדי לתת לו שלום, אבל אם פגעו בדרך או באקראי מותר. | ||
== שיטות הראשונים == | |||
כן פירשו את מהלך הגמרא '''רש"י''', '''תוספות''', '''רי"ף''' ושאר ראשונים, וכן פסק ה'''רמב"ם''' להלכה, שאסור להשכים לפתח חבירו לשאול בשלומו קודם התפילה. | |||
אבל ה'''ריטב"א''' (ד"ה תרגמה) הביא פירוש אחר, ש'משכים לפתחו' הכוונה לאדם שהתפלל שהשכים לפתחו של אדם שלא התפלל, וכיון שהשכים לפתחו מותר לאותו שלא התפלל לשאול בשלומו מפני הכבוד. ולפי זה אם לא השכים לפתחו אסור לשאול בשלומו אפילו פגע בו באקראי בדרך, וכל שכן שאסור לאותו שלא התפלל להשכים לפתח חברו לשאול בשלומו. | |||
כעין שיטה זו הביא ה'''רשב"א''' (יד א) בשם ה'''ראב"ד''' שכתב שאפילו פגע בו בשוק אינו רשאי לומר לו אלא 'צפרא דמרי טב' כדי שיתן לבו שאסור להתעכב. מבואר שהאיסור הוא לאו דווקא במשכים לפתחו אלא גם בפוגע בו באקראי בשוק. | |||
<BR/>אמנם משמע מדבריו שאין כאן איסור מצד עצמו מטעם שעשאו במה או משום ששמו של הקב"ה שלום, אלא רק כדי שיהיה זכור להימנע מעסקיו קודם התפילה<ref>ובאמת שדברי הרשב"א קאי על דברי הגמרא של איסור עשיית חפציו קודם התפילה, ולא על הגמרא של איסור אמירת שלום.</ref>. | |||
== כריעה ולשון ארמי == | == כריעה ולשון ארמי == | ||