10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הכשרים למול"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מומר לערלות
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
== עבד == | == עבד == | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (מילה א ב) שעבד כשר למול, וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה רסד א). | כתב ה'''רמב"ם''' (מילה א ב) שעבד כשר למול, וכן הוא ב'''מאירי''' (כו ב), וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה רסד א). | ||
<BR/>וביאר ה'''כסף משנה''' שכל מצוות שהעבד חייב בהם גם האישה חייבת בהם, ולכן כיון שאישה כשרה למול הוא הדין לעבד. וכן ציין '''באר הגולה''' (א). ולפי זה צריך לומר שדעת התוספות שעבד פסול למול. | <BR/>וביאר ה'''כסף משנה''' שכל מצוות שהעבד חייב בהם גם האישה חייבת בהם, ולכן כיון שאישה כשרה למול הוא הדין לעבד. וכן ציין '''באר הגולה''' (א). ולפי זה צריך לומר שדעת התוספות שעבד פסול למול. | ||
<BR/>אמנם ה'''גר"א''' כתב בביאורו, שדין זה הוא לדברי הכל, כיון שבגמרא לא נחלקו אלא באישה. וצריך לומר בכוונת דבריו, שהגם שעבד לא נכנס לדין ישראל גמור עד שישתחרר, מ"מ הוא בכלל 'ואתה את בריתי תשמור' כיון שהוא בן ברית, מה שאין כן אישה, שאין לה מצוות מילה כלל. | <BR/>אמנם ה'''גר"א''' כתב בביאורו, שדין זה הוא לדברי הכל, כיון שבגמרא לא נחלקו אלא באישה. וצריך לומר בכוונת דבריו, שהגם שעבד לא נכנס לדין ישראל גמור עד שישתחרר, מ"מ הוא בכלל 'ואתה את בריתי תשמור' כיון שהוא בן ברית, מה שאין כן אישה, שאין לה מצוות מילה כלל. | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
== מומר לערלות == | == מומר לערלות == | ||
הקשו ה'''תוספות''' (איכא בינייהו אישה) מדוע לא אמרה הגמרא שאיכא בינייהו - מומר לערלות, כלומר ישראל שלא מל עצמו בכוונה. לפי רב יהיה פסול מלמול כיון שאינו בכלל שמירת המצוה, ואילו לפי ר' יוחנן כשר לפי שכיוון שישראל הוא, הרי הוא נקרא מהול (ודכלעיל)? | |||
<BR/>והביאו התוספות ראיה מגיטין (מה ב) שם כתוב ש[[תפילין שכתבן ישראל מומר פסולין]], לפי שנאמר: "וקשרתם וכתבתם" מי שאינו בקשירה אינו בכתיבה. ואם כן גם כאן נאמר שכיון שאינו מל עצמו אינו בר מילה. | |||
<BR/>ומתרצים התוספות שלגבי תפילין כל שאינו מקיים את המצווה בפועל ומבטל מעליו מצוות קשירה, אינו כשר לכתוב. אבל בברית מילה לא בעינן שיקיים בפועל, אלא שהוא בר שמירת ברית אם יחפוץ, ואף שעכשיו אינו רוצה, אין זה פוסל אותו. | |||
<BR/>אבל ב'''בית יוסף''' (ד"ה וערל ישראל) כתב בשם '''רבנו מנוח''' ובשם ספר '''העיטור''' שישראל שמתכוון להפר ברית ולכן לא מל, אינו כשר למול אחרים<ref>לא מצאתי לא ברבנו מנוח ולא בעיטור.</ref>. | |||
גם ב'''אור זרוע''' (מילה צז) הסתפק לגבי ישראל משומד, וכתב שמצד אחד יכול למול כיון שהוא גם בכלל 'ואתה את בריתי תשמור' וגם בכלל 'המול ימול', אבל מצד שני אולי לא כשר למול, לפי שאינו מל לשמה. וזה תמוה שהרי לא מצאנו שצריך למול לשמה. | |||
<BR/>וב'''פרישה''' (ד) גם כתב שישראל מומר לא ימול מהטעם שכיוון שכפר במילתו, כערל דמיא. | |||
וה'''רמ"א''' כתב שבין מומר לכל התורה ובין מומר לערלות דינו כגוי. | |||
<BR/>וב'''ביאור הגר"א''' (ח) חילק ביניהם, שלגבי מומר לכל התורה ציין מקור מתורת כהנים שם ממעט משומדים מן הפסוק 'מכם' שכיוון שהפרו ברית, אינם בכלל ישראל מקבלי ברית. ולגבי מומר לערלות כתב שזוהי דעת בעל העיטור, שמומר לערלות פסול לכולי עלמא אפילו לר' יוחנן. אבל כתב הגר"T שדעת התוספות להיפך, דהיינו שמומר לערלות כשר לכולי עלמא. | |||
'''ר' עקיבא איגר''' (גליון שלחן ערוך) האריך להקשות על הרמ"א שדבריו נגד דברי התוספות, שכתבו במפורש שמומר אפילו לרב כשר, וכל שכן לר' יוחנן שהלכה כמותו. ודחה את האפשרות לומר שתוספות מתכוון רק במומר לתיאבון או שלא להכעיס. והסיק להלכה שלפחות בדיעבד ודאי יש לסמוך ואין צריך להטיף דם ברית (ואינו מחלק בין מומר לכל התורה ובין מומר לערלות). | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||