554
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
עריכה
(עריכה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות|מגילה ג ד|מגילה יח א||ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט|אורח חיים תרפה ב}} | {{מקורות|מגילה ג ד|מגילה יח א||ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט|אורח חיים תרפה ב/ז}} | ||
סוגיה העוסקת במצוות עשה לזכור את מעשיו של עמלק, ופרטי הדינים הנוגעים לכך. | סוגיה העוסקת במצוות עשה לזכור את מעשיו של עמלק, ופרטי הדינים הנוגעים לכך. | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
ישנם כאלה, הסוברים ש'ספר' הכוונה לספר תורה. ה'''פרי מגדים''' (קמ”ג, מש”ז ס”ק א; וד”ה כבר) מוסיף, שצריך דווקא ספר תורה כשר, והקורא בספר תורה פסול לא יוצא ידי חובתו. לכן נוהגים לקרוא בספר תורה הכי מהודר. | ישנם כאלה, הסוברים ש'ספר' הכוונה לספר תורה. ה'''פרי מגדים''' (קמ”ג, מש”ז ס”ק א; וד”ה כבר) מוסיף, שצריך דווקא ספר תורה כשר, והקורא בספר תורה פסול לא יוצא ידי חובתו. לכן נוהגים לקרוא בספר תורה הכי מהודר. | ||
אולם ב'''שו”ת מהר”ם שיק''' (בתשובה שנוספה בסוף חלק חושן משפט) כתב ש”בספר” פירושו שיש לקרוא מן הכתב ולא בעל פה, אבל גם הקורא בספר תורה פסול או בחומש יוצא ידי חובה מן התורה, וכך כתבו להלכה כמה מן האחרונים (הובאו ב'''מנחת אשר''' פורים כד, ה). ה'''מנחת חינוך''' כתב שהקריאה מתוך ספר תורה זה מדרבנן, ומדאורייתא די שיזכור בפה (מצוות תרג). ה'''מג"א''' (תרפה ס"ק ב) מביא דעת כמה ראשונים שיש חיוב מהתורה לקרוא בספר תורה. | אולם ב'''שו”ת מהר”ם שיק''' (בתשובה שנוספה בסוף חלק חושן משפט) כתב ש”בספר” פירושו שיש לקרוא מן הכתב ולא בעל פה, אבל גם הקורא בספר תורה פסול או בחומש יוצא ידי חובה מן התורה, וכך כתבו להלכה כמה מן האחרונים (הובאו ב'''מנחת אשר''' פורים כד, ה). ה'''מנחת חינוך''' כתב שהקריאה מתוך ספר תורה זה מדרבנן, ומדאורייתא די שיזכור בפה (מצוות תרג), וכפי שיטת ה'''רמב"ן''' שהובאה לעיל. ה'''מג"א''' (תרפה ס"ק ב) מביא דעת כמה ראשונים שיש חיוב מהתורה לקרוא בספר תורה. | ||
יש שפסקו שמי שאין לו ספר תורה, יקרא לכל הפחות מחומש ('''כף החיים''' ס”ק לה. '''מקראי קודש''' פורים ז). | יש שפסקו שמי שאין לו ספר תורה, יקרא לכל הפחות מחומש ('''כף החיים''' ס”ק לה. '''מקראי קודש''' פורים ז). | ||
| שורה 108: | שורה 108: | ||
==קריאת פרשת זכור== | ==קריאת פרשת זכור== | ||
המקור לקריאת פרשת זכור, בשבת השנייה בחודש אדר, הוא במשנה {{ויקיטקסט|משנה מגילה ג ד|מגילה ג ד}}, וכך כתוב בתוספתא {{ויקיטקסט|תוספתא (וילנא)/מגילה/ג|מגילה ג א}}. ב'''טור''' וב'''שו"ע''' | המקור לקריאת פרשת זכור, בשבת השנייה בחודש אדר, הוא במשנה {{ויקיטקסט|משנה מגילה ג ד|מגילה ג ד}}, וכך כתוב בתוספתא {{ויקיטקסט|תוספתא (וילנא)/מגילה/ג|מגילה ג א}}. ב'''טור''' וב'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|או"ח תרפה ב}}, אכן נפסק, שבשת השנייה בחודש אדר, קוראים את פרשת זכור. למעשה, זהו האיזכור היחיד ב'''שו"ע''', של מצוות זכירת מעשה עמלק. | ||
את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק ('''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, ועוד). | את פרשת זכור, קוראים בשבת שלפני פורים, בהקשר לכך שהיהודים בפורים ניצחו את המן הרשע, שהיה מצאצאי עמלק ('''מנחת ביכורים''' על התוספתא מגילה ג א, ועוד). | ||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). אומנם מהתורה צריך לומר את המצווה בפה, אך יוצאים ידי חובה גם בשמיעת הפרשה מהבעל קורא, וצריכים הקהל לכוון כאילו קראו בפיהם ('''משנה ברורה''' ז ס"ק טז). | בקריאה זו קוראים את הפסוקים, המדברים על הציווי, מסוף פרשת כי תצא (דברים כה, יז-יט). אומנם מהתורה צריך לומר את המצווה בפה, אך יוצאים ידי חובה גם בשמיעת הפרשה מהבעל קורא, וצריכים הקהל לכוון כאילו קראו בפיהם ('''משנה ברורה''' ז ס"ק טז). | ||
בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני, ומפטירים (שמואל א טו); "כה אמר ה' צבאות" | בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני, ומפטירים (שמואל א טו); "כה אמר ה' צבאות" {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|שו"ע שם}}. | ||
====חיוב הקריאה==== | ====חיוב הקריאה==== | ||
נחלקו הראשונים, אם קריאת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, או מדרבנן. | נחלקו הראשונים, אם קריאת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, או מדרבנן. | ||
ע"פ המובא לעיל, רובם של הראשונים, כגון '''תוס'''' וה'''רא"ש''' סוברים, שקיום המצווה מדאורייתא הוא ע"י קריאת פרשת זכור. ה'''רמב"ם''' לעומת זאת אינו מחשיב {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים יג כ|הלכות תפילה יג כ}} את קריאת פרשת זכור מהתורה, אלא מחשיב אותה ככל שאר ארבע הפרשיות, שהם מהתורה. | ע"פ המובא לעיל, רובם של הראשונים, כגון '''תוס'''' וה'''רא"ש''' סוברים, שקיום המצווה מדאורייתא הוא ע"י קריאת פרשת זכור. | ||
ה'''רמב"ם''' לעומת זאת אינו מחשיב {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים יג כ|הלכות תפילה יג כ}} את קריאת פרשת זכור מהתורה, אלא מחשיב אותה ככל שאר ארבע הפרשיות, שהם מהתורה. גם לדעת הרמב"ן (סוף כי תצא), שהחיוב הוא לספר לבניו ולבנותיו את מעשיו של עמלק, הקריאה של פרשת זכור אינה מהתורה. | |||
ב'''שו"ע''' | ב'''שו"ע''' {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ז|תרפה ז}}, נפסק כדעה האומרת שמצווה זו היא מהתורה, היינו על סמך ראשונים אלו, ולכן יש לשמוע את פרשה זו במניין. | ||
====העלת קטן למפטיר זכור==== | ====העלת קטן למפטיר זכור==== | ||