553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קריאת פרשת זכור
(עריכה) |
|||
| שורה 116: | שורה 116: | ||
בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני, ומפטירים (שמואל א טו); "כה אמר ה' צבאות" {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|שו"ע שם}}. | בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע, ולמפטיר, קוראים את פרשת זכור מתוך ספר התורה השני, ומפטירים (שמואל א טו); "כה אמר ה' צבאות" {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרפה ב|שו"ע שם}}. | ||
===חיוב הקריאה=== | |||
נחלקו הראשונים, אם קריאת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, או מדרבנן. | נחלקו הראשונים, אם קריאת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, או מדרבנן. | ||
| שורה 129: | שורה 129: | ||
ה'''ט"ז''' חולק על ה'''ב"ח''' {{דרוש מקור}}, ולדעתו אם יעלה קטן, הקהל יפסידו את הברכה. אך אם הקטן יודע למי מברכין, לדעת הט"ז הוא יכול לעלות כדעת ה'''רמ"א''' (רפב), שקטן היודע למי מברכין יכול לברך, ויוצאים הציבור ידי חובתם. ולא נהגו להעלות קטנים כלל. | ה'''ט"ז''' חולק על ה'''ב"ח''' {{דרוש מקור}}, ולדעתו אם יעלה קטן, הקהל יפסידו את הברכה. אך אם הקטן יודע למי מברכין, לדעת הט"ז הוא יכול לעלות כדעת ה'''רמ"א''' (רפב), שקטן היודע למי מברכין יכול לברך, ויוצאים הציבור ידי חובתם. ולא נהגו להעלות קטנים כלל. | ||
===טעמים והברת הקריאה=== | ====טעמים והברת הקריאה==== | ||
ה'''רמ"א''' כתב (תרפז ז), שגם אם אין למישהו מנין או ספר תורה, לכל הפחות יקרא את הקריאה עם מנגינה וטעמים. | ה'''רמ"א''' כתב (תרפז ז), שגם אם אין למישהו מנין או ספר תורה, לכל הפחות יקרא את הקריאה עם מנגינה וטעמים. | ||
| שורה 137: | שורה 137: | ||
כך כתבו גם בשו"ת '''שרידי אש''' (ב ו), וב'''שו"ת באהלה של תורה''' (חלק ב ט עמ' 36-37). | כך כתבו גם בשו"ת '''שרידי אש''' (ב ו), וב'''שו"ת באהלה של תורה''' (חלק ב ט עמ' 36-37). | ||
===הכפלת המילה "זכר" בקריאה=== | ====הכפלת המילה "זכר" בקריאה==== | ||
ה'''רד"ק''' מעלה ספק האם קוראים את המילה "זכר" בקריאה, עם 'צירה' או 'סגול', ומכריע שיש לקרוא עם סגול. | ה'''רד"ק''' מעלה ספק האם קוראים את המילה "זכר" בקריאה, עם 'צירה' או 'סגול', ומכריע שיש לקרוא עם סגול. | ||
בספר '''מעשה רב''' מובאת עדות, שה'''גר"א''' היה קורא זכר עם סגול. אולם ע"פ עדותו של ר' '''חיים וולוזין''', שה'''גר"א''' קרא בציירה, כך נהגו תלמידי ה'''גר"א''' בירושלים. | בספר '''מעשה רב''' מובאת עדות, שה'''גר"א''' היה קורא זכר עם סגול. אולם ע"פ עדותו של ר' '''חיים וולוזין''', שה'''גר"א''' קרא בציירה, כך נהגו תלמידי ה'''גר"א''' בירושלים. | ||
| שורה 145: | שורה 145: | ||
ר' '''שולם משולם ראטה''', כתב להכריע כעדותו של ר' '''חיים וולוזין'''. אולם ר' '''מרדכי ברויאר''', כתב שיש לקרוא בצירה, כיוון שכך כתוב בכבתי היד העתיקים ובתוכם כתב "ארם צובא". | ר' '''שולם משולם ראטה''', כתב להכריע כעדותו של ר' '''חיים וולוזין'''. אולם ר' '''מרדכי ברויאר''', כתב שיש לקרוא בצירה, כיוון שכך כתוב בכבתי היד העתיקים ובתוכם כתב "ארם צובא". | ||
===מניין לקריאה=== | ====מניין לקריאה==== | ||
ב'''שו”ת תרומת הדשן''' (ק”ח) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין, וכך כתוב ב'''שולחן ערוך''' (תרפה ז). ה'''מהר”ם שיק''' (על תרי”ג מצוות, תר”ה) מסביר שהטעם לכך הוא שמטרת הזכירה היא מחיית עמלק, ומצוות מחיית עמלק היא מצווה המוטלת על הציבור, ולכן גם הזכירה צריכה להיעשות באופן ציבורי. ומכל מקום חובה זו מוטלת על כל יחיד ויחיד, אלא שעליו לקיים את הזכירה בציבור ('''מקראי קודש''' פורים סימן ז). | ב'''שו”ת תרומת הדשן''' (ק”ח) הבין מדברי ה'''רא”ש''', שמהתורה צריך לקרוא את פרשת זכור במניין, וכך כתוב ב'''שולחן ערוך''' (תרפה ז). ה'''מהר”ם שיק''' (על תרי”ג מצוות, תר”ה) מסביר שהטעם לכך הוא שמטרת הזכירה היא מחיית עמלק, ומצוות מחיית עמלק היא מצווה המוטלת על הציבור, ולכן גם הזכירה צריכה להיעשות באופן ציבורי. ומכל מקום חובה זו מוטלת על כל יחיד ויחיד, אלא שעליו לקיים את הזכירה בציבור ('''מקראי קודש''' פורים סימן ז). | ||