הבדלים בין גרסאות בדף "מניית פרפראות ואורחים"

ה'''משנה''' (שבת כג ב) אומרת שמותר לאדם למנות את שמות אורחיו שהזמין והמנות שהכין (על מנת לוודא שאין לו חוסר ביחס לאורחים), אך מסייגת ואומרת שההיתר הוא רק כאשר מונה אותם בעל פה, אבל לקרוא מן הכתב אסור.

וב'''גמרא''' (שבת קמט א) נחלקו האמוראים בטעם האיסור.  

<BR/>לדעת רב ביבי האיסור הוא שמא ימחוק, ופירש '''רש"י''' (ד"ה שמא) שמא יראה שחסרות לו מנות, וימחק אורחים מן הכתב על מנת שלא יזמינם השמש. לעומת זאת אביי שם חולק וסובר שטעם האיסור הוא גזירה שמא יבוא לקרוא בשטרי הדיוטות.<BR/>

ובאמת נחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא וכפי שיתבאר להלן.

ה'''רי"ף''' (סג ב) מבאר את מסקנת הגמרא שחוזרת היא להעמדה הראשונה, שרב ביבי הוא המתיר לפי שבכותל גבוה אינו נוח למחוק. ואף שרבה אמר שה[[איסור לקרוא לאור הנר]] מחשש שמא יטה הוא גם [[כשהנר גבוה שתי קומות]], לפי שלא חילקו חכמים באיסור וא"כ הוא הדין לכאן, מ"מ רב ביבי חולק עליו. לעומת זאת אביי אוסר גם בכותל גבוה, שמא יבוא לקרוא בשטרי הדיוטות. וכתב הרי"ף שהלכה כאביי, לפי שרב ביבי פליג על רבה, ואנן קיי"ל כרבה שאסור לקרוא לאור הנר גם אם הוא גבוה.

<BR/>עוד כתב הרי"ף על פי הברייתא, שכשהכתב חקוק על הכותל, לכולי עלמא מותר לקראו, לפי שלא יבואו להחליף בשטרי הדיוטות. אמנם אם הכתב חקוק על טבלה ופנקס, וכן אם הוא כתוב על כותל אסור, לפי שבזה חיישינן להחלפה.

ב'''תוספות''' (ד"ה לעולם) הביאו דעת '''ה"ר פורת''' שהיא כעין דעת הרי"ף, אלא שכתב שגם אביי לא מסכים עם רבה הנ"ל (וכקושיית בעה"מ), ולא חיישינן לשמא ימחוק, אלא שסובר שאסור לקרוא גם מכותל גבוה משום שמא יבוא לקרוא בשטר. וכן מסביר אביי גם את מחלוקת רבי אחא ורבנן, שלכו"ע אין חשש מחיקה, אלא שלרבי אחא מותר דלא חיישינן להחלפת כותל בשטר, ולרבנן חיישינן. דברים כעין אלו כתב גם ה'''רמב"ן''' בחידושים (קמט א ד"ה לא לעולם), וכתב שם (ד"ה ולענין הלכה) שלפי דרך זו פסק הרי"ף כרבה לענין חשש מחיקה, ולכן בכותל גבוה אסור, ולא כרב ביבי, אבל לענין חשש החלפה בשטרי הדיוטות אין הלכה כאביי שסובר כת"ק שאף בחקוק וגבוה אסור משום קריאה בשטרי הדיוטות, אלא כרב ביבי שמתיר בכותל חקוק, ורק בפנקס וטבלא אוסר.

'''תוספות''' (ד"ה לעולם) פירשו בדעת '''רש"י''' (ד"ה אלא לעולם) שלמסקנה כולי עלמא לא חיישינן שמא יקרא בשטרי הדיוטות, לפי שלא יבואו להחליף כותל בשטר, ולכן לאביי מותר לקרוא אם כתוב בכותל גבוה, ואף שגם הוא חושש לשמא ימחוק, מ"מ זהו דווקא בכותל נמוך שיכול למחוק, אבל בכותל גבוה לא חיישינן. ודעתו היא גם דעת ר' אחא בברייתא. אבל רב ביבי סובר שגם בכותל גבוה חיישינן שמא ימחוק, לפי שהוא סובר כרבה שאומר ש[[האיסור לקרוא לאור הנר]] מחשש שמא יטה, הוא גם אם הנר גבוה שתי קומות, לפי שלא חילקו בין האיסורים. והוא הדין לכאן, שחוששים שמא ימחוק אף בכותל גבוה. ודעתו היא גם דעת ת"ק בברייתא.

על דרך זו הקשה ה'''רמב"ן''' במלחמות, שאין כן פשט הגמרא, להעמיד את המחלוקת שלא כפי שהעמידוה בהתחלה, שהרי לשון 'אלא' מורה שחוזרת הגמרא להעמדה הראשונה. וכעין זה נתקשו גם תוס' שם.

ה'''רשב"א''' בחידושיו (קמט א ד"ה לא לעולם) אחר שהביא דברי הרי"ף וכפי שפירשו הרמב"ן, הקשה עליו כמה קושיות, וביאר בדרך אחרת. שהוא גורס במסקנת הגמרא ' '''לא''' לעולם דכתב אכותל ומידלי', ומפרש שדברי הגמרא לא באו לבאר את ההבדל בין רב ביבי לרבא, אלא רק ליישב דברי הברייתא שחילקה בין כותל לבין טבלא ופנקס. כלומר, הגמרא נשארת בתירוצה השני, שההבדל בין רב ביבי לאביי הוא בכתב חקוק על טבלא ופנקס, שלרב ביבי מותר דאין חשש מחיקה ולאביי אסור מחשש שמא יחליף בשטר. ומה שהקשתה הגמרא מן הברייתא, את זה דוחה הגמרא ואומרת שאפשר להעמיד את הברייתא בכותל גבוה, ולכן אין חשש מחיקה, ורק בכתוב על פנקס וטבלה אסור שמא ימחוק [ובאמת שאפשר היה לחלק בכותל עצמו בין למעלה בכותל לבין למטה בכותל, אלא שרצו להשמיענו חידוש ע"ש].

<BR/>ומבואר מזה שאינו נוגע כלל למחלוקת אביי ורב ביבי, שאפשר ששניהם סוברים כרבה ואוסרים בכותל גבוה , וזהו כדעת ת"ק בברייתא השניה. וכותב הרשב"א שעולה מזה להלכה לאסור כל כתב אפילו בכותל גבוה שמא ימחוק, ואף בחקיקה על טבלה ופנקס אסור, וכדעת אביי כפי שהעמידה הגמרא את הברייתא בתחילה. ורק בחקוק על כותל יהיה מותר. וכל זה יוצא לדינא כדברי הרי"ף.

<BR/>לשיטה זו הסכים גם ה'''ריטב"א''' בחידושיו (קמט א ד"ה גרסת הספרים לא לעולם).

ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב"ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר.

<BR/>מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א"כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר"י הכהן לתמוה על הרמב"ם בזה, ונשאר בצ"ע.

ה'''טור''' (אורח חיים שז) העתיק להלכה כדברי אביו הרא"ש שאסור לקרות אפילו בכותל גבוה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות, ובטבלא ופנקס אסור אף אם חקוק. וכן כתב גם ה'''שלחן ערוך''' (יב) לדינא.

כתב ר' ירוחם (ז יב) שדווקא חקוק בכותל מותר, אבל בולט כלפי חוץ אסור לפי שחיישינן שמא ימחוק. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (יז) והוסיף שאפילו הוא גבוה הרבה משום דלא פלוג רבנן.