10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 21: | שורה 21: | ||
להלן יתבארו שיטות הראשונים על פי ההבנות השונות בדברי רבא. | להלן יתבארו שיטות הראשונים על פי ההבנות השונות בדברי רבא. | ||
==שיטת רש"י== | |||
'''רש"י''' (ד"ה לא שנו) כתב שדברי רבא מתייחסים לסיפא של המשנה, כלומר על בן כרך שהלך לעיר, שאם בליל י"ד נשאר בעיר, נתחייב בקריאה לפי זמנם, וזהו נקרא פרוז בן יומו, ורק אם חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו כמקומו. | |||
<BR/>וכן הדין (ד"ה אבל) לבן עיר שהלך לכרך שדינו נקבע בליל ט"ו, שאם הוא חוזר לעירו קודם עלות השחר של ליל ט"ו הרי הוא כבני עירו, וצריך לקרוא לבדו בכרך, אך אם נשאר הוא בליל ט"ו בכרך, מתחייב הוא בקריאה לפי זמנם, והוא הנקרא מוקף בן יומו. | |||
כשיטה זו מפרש גם '''בעל המאור''' (ו א) וביאר שהטעם שרבא נקט דבריו על בן כרך שהלך לעיר אף שהוא בסיפא, מפני שמהפסוק למדנו דין פרוז בן יומו, ומתוך דין פרוז בן יומו למדנו גם מוקף בן יומו. לכן התייחס רבא למקור הדין שהוא בן כרך שהלך לעיר, שהוא פרוז בן יומו. | |||
הקושי בפירוש זה הוא שיוצא שעיקר חידוש המשנה הוא באם אינו עתיד לחזור למקומו שאז קורא במקום שהוא שם. אבל במשנה משמע שעיקר חידושה הוא במה שאם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו, ולפי פירוש רש"י זהו דבר פשוט שאין צריך לאומרו, שהרי חזר לכרכו קודם ליל י"ד, ופשיטא שיקרא כזמנו. <BR/> | |||
אלא '''רש"י''' נשמר מזה ופירש (ד"ה אלא) שליל י"ד הכוונה לעלות השחר, וממילא חידוש יש בזה, שאף שבזמן קריאת ערב פורים היה בעיר, אינו הוא צריך להיות עמהם בקריאה, כיון שקודם עלות השחר עוד יחזור לכרכו, וכיון שבזמן עלות השחר של י"ד באדר יהיה בכרך, אינו מתחייב בקריאת בני העיר. | |||
יוצא לשיטה זו שזמן הקריאה נקבע לכל אחד לא לפי מקום מגוריו, אלא לפי זמן קריאת המקום שבו הוא שוהה בעלות השחר של יום חיוב הקריאה. שאם הוא בעיר בעלות השחר של י"ד הרי נתחייב כעיר, ואם הוא בכרך בעלות השחר של ט"ו נתחייב ככרך, כך שיוצא שתיתכן אפשרות עקרונית להתחייב פעמיים בקריאת המגילה, או לעקור מעצמו חיוב קריאתה, ויתבאר להלן. | |||
==שיטת הרי"ף והרמב"ם== | ==שיטת הרי"ף והרמב"ם== | ||
ה'''רי"ף''' (ו א) ציטט דברי רבא אלא שאמר 'לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד', אלא שהוסיף הרי"ף 'ונתעכב ולא חזר'. ובפשטות דברי הרי"ף סובלים את כל הפירושים, וכפי שנפרש במשנה כן יש לפרש גם ברי"ף. | ה'''רי"ף''' (ו א) ציטט דברי רבא אלא שאמר 'לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד', אלא שהוסיף הרי"ף 'ונתעכב ולא חזר'. ובפשטות דברי הרי"ף סובלים את כל הפירושים, וכפי שנפרש במשנה כן יש לפרש גם ברי"ף. | ||
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (מגילה א י) העתיק כדברי הרי"ף בשינוי מעט 'אם היתה דעתו לחזור למקומו בזמן הקריאה ונתעכב ולא חזר קורא כמקומו. | |||
בפשט הדברים היה נראה לפרש דעתם, שדברי רבא קאי ארישא, כלומר על בן עיר שהלך לכרך, שזמנו נקבע לפי מקום שהותו בזמן החיוב שלו, היינו בליל י"ד. שאם הוא חוזר למקומו בזמן זה, קורא כמקומו, ואם איננו חוזר למקומו אלא שוהה בליל י"ד בכרך, צריך להמתין וקרוא עמהם בכרך בט"ו. אלא שקשה היה לפירוש זה, שאם כן מה החידוש בדברי רבא שאם חוזר למקומו בליל י"ד קורא כעירו, הרי זהו דבר פשוט דמה אכפת לן שיצא לכרך וחזר, סוף סוף בזמן קריאת העיר הוא בעיר. לכן הוסיף הרי"ף 'ונתעכב ולא חזר' כלומר מש"כ שעתיד לחזור למקומו, אפילו אם רק היתה דעתו לכך, אלא שמאיזו סיבה נתעכב ונאלץ לשהות בכרך בליל י"ד, לא פוקע ממנו חיובו של העיר, אלא קורא בכרך בי"ד. | |||
<BR/>שינוי נוסף שיש ברי"ף הוא בהבאת המקור לדין מוקף בן יומו, שבגמ' דין מוקף בן יומו לא כלול בדברי רבא, אלא שהגמ' שואלת 'אשכחן פרוז מוקף מנא לן' ומתרצת שסברה היא. אך ברי"ף הכל מובא כדיבור אחד, שאחר שמביא מהפסוק שפרוז בן יומו נקרא פרוז, כותב 'ומדפרוז בן יומו נקרא פרוז מוקף בן יומו נקרא מוקף'. | <BR/>שינוי נוסף שיש ברי"ף הוא בהבאת המקור לדין מוקף בן יומו, שבגמ' דין מוקף בן יומו לא כלול בדברי רבא, אלא שהגמ' שואלת 'אשכחן פרוז מוקף מנא לן' ומתרצת שסברה היא. אך ברי"ף הכל מובא כדיבור אחד, שאחר שמביא מהפסוק שפרוז בן יומו נקרא פרוז, כותב 'ומדפרוז בן יומו נקרא פרוז מוקף בן יומו נקרא מוקף'. | ||
==שיטת הרא"ש== | ==שיטת הרא"ש== | ||
==שיטת ההלכה== | ==שיטת ההלכה== | ||
==השעה הקובעת לחיוב== | |||
==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב== | ==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב== | ||
[[קטגוריה:קריאת מגילה]] | [[קטגוריה:קריאת מגילה]] | ||