10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצות יישוב ארץ ישראל"
←ביאור נוסף בשיטת הרמב"ם – שורש המצוה קדושת הארץ
(דף חדש: ==שיטת הרמב"ן== כתוב בפסוק (במדבר לג נב) "והורשתם את הארץ וישבתם בה". ולמד הרמב"ן (השמטות לספר המצוות ד) שז...) |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===ביאור נוסף בשיטת הרמב"ם – שורש המצוה קדושת הארץ=== | ===ביאור נוסף בשיטת הרמב"ם – שורש המצוה קדושת הארץ=== | ||
בביאור נוסף בשיטת הרמב"ם כתב ה'''אבני''' נזר (יורה דעה תנז), שמצות ישוב הארץ נובעת מקדושתה, וסבר הרמב"ם, דמדין תורה כשם שקדושה ראשונה קידשה רק לשעתה ולא לעתיד לבוא כך גם קדושה שניה של עולי בבל. ומה דקימ"ל דקדושה שניה קידשה לשעתה וקידשה לעת"ל זהו רק מדברי חכמים, שהם שחייבו במצוות התלויות בארץ אחר קדושה שניה. וממילא כיון שקדושת הארץ אינה נוהגת מדאוריתא אין מצוה בישיבתה לפי שמצות ישוב הארץ נובעת מקדושתה וכשם שבטלה הקדושה לענין מעשרות כך בטלה לגבי מצות ישיבתה. | |||
אלא שלא משמע כדבריו מדברי בעל ספר '''כפתור ופרח''' (י עמ' רנב–רנו) שהאריך לפרש בראיות רבות שקדושת הארץ בטלה בעת גלות ישראל מארצם רק לגבי מצוות התלויות בארץ, אבל עצם קדושת ומעלת ארץ ישראל לא בטלו מעולם. ופי' בטעם הדבר, שמצוות התלויות בארץ נתחייבו בהן ישראל רק אחר כיבוש וחלוקה, וכיון שתלאן הכתוב בכיבוש כשבטל הכיבוש בטל החיוב, אבל קדושת הארץ קדמה לימות יהושע וקביעא וקיימא מימות האבות הקדושים ולכן כיון שמצות ישוב הארץ אינה נובעת מהמצוות התלויות בה אלא מעוצם קדושתה ומעלתה שפיר יש לה לנהוג גם בזה"ז. ועיין שם שהוכיח דבריו ממדרשים, ולכן קשה לומר שחולק על הרמב"ם בזה. | |||
אלא | |||
ביאור נוסף בשיטת הרמב"ם – שורש מצות ישיבתה כדי שיתקיימו המצוות התלויות בה | ===ביאור נוסף בשיטת הרמב"ם – שורש מצות ישיבתה כדי שיתקיימו המצוות התלויות בה=== | ||
באופן שונה מעט יתכן לומר, | באופן שונה מעט יתכן לומר, שלדעת הרמב"ם מצות ישוב הארץ אינה נובעת מקדושתה ומעלתה אלא מקיום המצוות התלויות בה, שכדי שנוכל לקיים מצוות אלו ולהשלים לן למנין תרי"ג ציותה תורה לירש את הארץ ולישב בה, כן נקט בפשיטות ה'''תשב"ץ''' (ג ר). ואם נאמר כבעל האבנ"ז דמדאוריתא גם קדושה שניה לא קידשה לעתיד לבוא, יצא שמפני זה נקט הרמב"ם שמצוה זו נוהגת רק לעת"ל. לעומ"ז הרמב"ן דפליג עליה סבר שמצות ישוב א"י אינה נובעת מחיוב המצוות התלויות בה, אלא מצוה נפרדת היא מחמת עוצם קדושתה ומעלתה וכמו שלמד הכפתור ופרח, וע"כ נקט שהיא נוהגת גם בזה"ז. | ||
===ביאור נוסף בדברי הרמב"ם – האם מצוה כוללת נמנית במנין המצוות=== | |||
אמנם עיקר דברי המגילת אסתר בדעת הרמב"ם צ"ב, שהרי מנהגו של הרמב"ם מיניה לא יזוע למנות גם מצוות שאינן נוהגות בזה"ז, שעל כן מנה את מצות בנית בית הבחירה והקרבת הקרבנות (עשין לט – עח) ועוד רבות, וא"כ אף אם מצות ישוב א"י אינה נוהגת עד בוא הגואל עדיין יש להבין מדוע לא מנאה הרמב"ם. | אמנם עיקר דברי המגילת אסתר בדעת הרמב"ם צ"ב, שהרי מנהגו של הרמב"ם מיניה לא יזוע למנות גם מצוות שאינן נוהגות בזה"ז, שעל כן מנה את מצות בנית בית הבחירה והקרבת הקרבנות (עשין לט – עח) ועוד רבות, וא"כ אף אם מצות ישוב א"י אינה נוהגת עד בוא הגואל עדיין יש להבין מדוע לא מנאה הרמב"ם. | ||
ולפי הנ"ל יש שרצו לישב, דמצות ישוב הארץ אינה מצוה פרטית אלא מצוה כוללת, דהיינו שאין צורך במצוה זו לעצם הישיבה אלא כדי שנוכל לקיים עי"ז מצוות אחרות, ומצוות כעין זו שכל תכליתה לאפשר קיום מצוות אחרות אין מדרכו של הרמב"ם למנותם. אולם דברי המגילת אסתר עדיין צ"ע, שהרי לדבריו הטעם לכך שלא מנאה הרמב"ם הוא מפני שמצוה זו אינה נוהגת לדורות אחר שאין אנו מצווים עתה בכיבושה מחמת השבועה, ולא מחמת שהיא מצוה כוללת, וא"כ אכתי קשיא, מדוע לא מנאה הרמב"ם. | ולפי הנ"ל יש שרצו לישב, דמצות ישוב הארץ אינה מצוה פרטית אלא מצוה כוללת, דהיינו שאין צורך במצוה זו לעצם הישיבה אלא כדי שנוכל לקיים עי"ז מצוות אחרות, ומצוות כעין זו שכל תכליתה לאפשר קיום מצוות אחרות אין מדרכו של הרמב"ם למנותם. אולם דברי המגילת אסתר עדיין צ"ע, שהרי לדבריו הטעם לכך שלא מנאה הרמב"ם הוא מפני שמצוה זו אינה נוהגת לדורות אחר שאין אנו מצווים עתה בכיבושה מחמת השבועה, ולא מחמת שהיא מצוה כוללת, וא"כ אכתי קשיא, מדוע לא מנאה הרמב"ם. | ||
מצוות שתכליתן אחת נמנות כמצוה אחת | ===מצוות שתכליתן אחת נמנות כמצוה אחת=== | ||
באופן אחר פי' באבנ"ז שם (סי' תנד) את שיטת הרמב"ם, דהרמב"ם נקט שמצוה זו היא בכלל מצות "החרם תחרימם", לפי שודאי עיקר התכלית באיבוד ז' עממין היא בכדי שאנו נשב בארץ במקומם, ואין דרכו של הרמב"ם למנות בנפרד שתי מצוות המכוונות לתכלית אחת. ולמד כן מהא דלא מנה הרמב"ם עשיית הארון והכפורת למצוה בפני עצמה שהשיג עליו ע"כ בזה הרמב"ן, ופי' טעמו, דכיון שתכלית בנית המקדש כדי לקשר בין קוב"ה וישראל, ועיקר קיום מטרה זו נעשה במקום הכפורת שנאמר "ונועדתי לך שמה", נמצא שתכליתם אחת ולכן כללם הרמב"ם במצוה אחת. | באופן אחר פי' באבנ"ז שם (סי' תנד) את שיטת הרמב"ם, דהרמב"ם נקט שמצוה זו היא בכלל מצות "החרם תחרימם", לפי שודאי עיקר התכלית באיבוד ז' עממין היא בכדי שאנו נשב בארץ במקומם, ואין דרכו של הרמב"ם למנות בנפרד שתי מצוות המכוונות לתכלית אחת. ולמד כן מהא דלא מנה הרמב"ם עשיית הארון והכפורת למצוה בפני עצמה שהשיג עליו ע"כ בזה הרמב"ן, ופי' טעמו, דכיון שתכלית בנית המקדש כדי לקשר בין קוב"ה וישראל, ועיקר קיום מטרה זו נעשה במקום הכפורת שנאמר "ונועדתי לך שמה", נמצא שתכליתם אחת ולכן כללם הרמב"ם במצוה אחת. | ||
אמנם הרמב"ן עצמו שם עמד על אפשרות זו ודחאה מכל וכל, שא"כ הניח הרמב"ם את העיקר ונקט את הטפל, שכן ז' עממין אם ירצו להשלים עמנו או לעזוב את הארץ מעצמם אין אנו מחוייבים להורגם, ואפי' הכי אין אנו רשאים להניח את הארץ ולעוזבה מבלי יושב או למוסרה ביד אומות אחרות, נמצא שלעיתים פטורים אנו ממצות החרם תחרימם ועדיין מחוייבים אנו בישיבתה, עיי"ש בדבריו. | אמנם הרמב"ן עצמו שם עמד על אפשרות זו ודחאה מכל וכל, שא"כ הניח הרמב"ם את העיקר ונקט את הטפל, שכן ז' עממין אם ירצו להשלים עמנו או לעזוב את הארץ מעצמם אין אנו מחוייבים להורגם, ואפי' הכי אין אנו רשאים להניח את הארץ ולעוזבה מבלי יושב או למוסרה ביד אומות אחרות, נמצא שלעיתים פטורים אנו ממצות החרם תחרימם ועדיין מחוייבים אנו בישיבתה, עיי"ש בדבריו. | ||
שיטת רבי חיים כהן | ==שיטת רבי חיים כהן== | ||
ידועים דברי רבי חיים כהן המובא בתוספות בכתובות (קי ב), דנקט בפשיטות דכיון שמצוות התלויות בארץ דיניהם מרובים וקשה לקיימם ועונשים חמורים יש לעובר עליהם אין מצות ישוב הארץ נוהגת בזה"ז. | ידועים דברי רבי חיים כהן המובא בתוספות בכתובות (קי ב), דנקט בפשיטות דכיון שמצוות התלויות בארץ דיניהם מרובים וקשה לקיימם ועונשים חמורים יש לעובר עליהם אין מצות ישוב הארץ נוהגת בזה"ז. | ||
ודברים אלו קשה להולמם כפי שהאריכו בזה גדולי האחרונים, חדא, היכן שמענו דמחמת הקושי שיש בקיום המצוה בני חורין אנו להבטל ממנה, הלא לשם כך נבראו שמים וארץ שיהיו ישראל עובדים את הי"ת בכל נפשם ובכל מאודם וזוהי עיקר התכלית הנרצית, ואפילו במקום פקו"נ גמור לא היינו רשאים להבטל מקיום מצוה אם לא שחידשה לן תורה פטור זה מקרא ד"וחי בהם". | ודברים אלו קשה להולמם כפי שהאריכו בזה גדולי האחרונים, חדא, היכן שמענו דמחמת הקושי שיש בקיום המצוה בני חורין אנו להבטל ממנה, הלא לשם כך נבראו שמים וארץ שיהיו ישראל עובדים את הי"ת בכל נפשם ובכל מאודם וזוהי עיקר התכלית הנרצית, ואפילו במקום פקו"נ גמור לא היינו רשאים להבטל מקיום מצוה אם לא שחידשה לן תורה פטור זה מקרא ד"וחי בהם". | ||