501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "איסור חמץ בערב פסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סיכום מחלוקת הראשונים: כנדצ''ל
(←סיכום מחלוקת הראשונים: כנדצ''ל) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
=== איסור הנאה מחמץ בערב פסח === | === איסור הנאה מחמץ בערב פסח === | ||
ב'''משנה''' (פסחים ב א) כתוב שחמץ משעה שאסור לאוכלו אסור הוא גם בהנאה. ה'''גמרא''' (כא ב) מבארת שכל החידוש בזה אינו אלא לשעות דרבנן<ref>רש"י לא גורס בגמרא 'פשיטא' כיון שודאי חידוש יש בדבר לדעת ר' יוסי הגלילי, הסובר שגם בפסח עצמו החמץ מותר בהנאה. אך תוס' יישבו את גירסת הגמרא וביארו שלאור חובת ההשבתה שיש בערב פסח קודם שעה שישית דווקא בשריפה, פשיטא שאסור בהנאה שהרי צריך לשורפו.</ref>, כלומר שלא רק בפסח עצמו אסור הוא בהנאה, אלא גם בערב פסח משעה שישית ולמעלה, למרות שאין איסור אלא מדרבנן, אפילו הכי אסור בהנאה. וכפי שאמר רב גידל בשם רב, ש[[קידושין באיסורי הנאה|המקדש אשה בערב פסח משש שעות ומעלה בחיטים שיש בהם חשש חמץ, אין חוששין לקידושין כלל]], כי החמץ כבר אינו ברשותו לקדש בו. | ב'''משנה''' (פסחים ב א) כתוב שחמץ משעה שאסור לאוכלו אסור הוא גם בהנאה. ה'''גמרא''' (כא ב) מבארת שכל החידוש בזה אינו אלא לשעות דרבנן<ref>רש"י לא גורס בגמרא 'פשיטא' כיון שודאי חידוש יש בדבר לדעת ר' יוסי הגלילי, הסובר שגם בפסח עצמו החמץ מותר בהנאה. אך תוס' יישבו את גירסת הגמרא וביארו שלאור חובת ההשבתה שיש בערב פסח קודם שעה שישית דווקא בשריפה, פשיטא שאסור בהנאה שהרי צריך לשורפו.</ref>, כלומר שלא רק בפסח עצמו אסור הוא בהנאה, שזה דבר פשוט שאין המשנה צריכה לאומרו, אלא גם בערב פסח משעה שישית ולמעלה, למרות שאין איסור אלא מדרבנן, אפילו הכי אסור בהנאה. וכפי שאמר רב גידל בשם רב, ש[[קידושין באיסורי הנאה|המקדש אשה בערב פסח משש שעות ומעלה בחיטים שיש בהם חשש חמץ, אין חוששין לקידושין כלל]], כי החמץ כבר אינו ברשותו לקדש בו. | ||
<BR/>מגמרא זו מבואר שהאיסור משעה שישית והלאה, אינו רק איסור אכילה אלא גם איסור הנאה. ויש לעיין האם הכוונה למצוות ההשבתה שגורמת ממילא לאיסור הנאה, או שהכוונה לאיסור הלאו שכולל הוא גם איסור הנאה. וייתכן שתלוי הדבר בדעות התנאים שהובאו למעלה. בשאלה זו נחלקו הראשונים כפי שיבואר להלן. | <BR/>מגמרא זו מבואר שהאיסור משעה שישית והלאה, אינו רק איסור אכילה אלא גם איסור הנאה. ויש לעיין האם הכוונה למצוות ההשבתה שגורמת ממילא לאיסור הנאה, או שהכוונה לאיסור הלאו שכולל הוא גם איסור הנאה. וייתכן שתלוי הדבר בדעות התנאים שהובאו למעלה. בשאלה זו נחלקו הראשונים כפי שיבואר להלן. | ||
<BR/>עוד דנו הראשונים על גמרא זו במשמעות כוונתו של רב באומרו 'משש שעות ולמעלה', האם הכוונה מתחילת שעה שישית או מסוף שעה שישית (שכן מדבר הוא על איסור דרבנן בלבד). | <BR/>עוד דנו הראשונים על גמרא זו במשמעות כוונתו של רב באומרו 'משש שעות ולמעלה', האם הכוונה מתחילת שעה שישית או מסוף שעה שישית (שכן מדבר הוא על איסור דרבנן בלבד). | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
=== שיטת הרמב"ם === | === שיטת הרמב"ם === | ||
כדברי רש"י אפשר ללמוד גם מלשון ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה א ח) שאומר במפורש שישנו איסור לאו ומלקות לאוכל חמץ מחצות היום והלאה, שנאמר: "לא תאכל עליו חמץ". דברי הרמב"ם ברורים שפוסק הוא כר' יהודה במחלוקתו עם ר' שמעון, שיש איסור חמץ גם קודם זמנו מלבד מצות עשה דהשבתה, ולכן לוקה עליו מהתורה. וכן כתבו המפרשים בדעתו. | כדברי רש"י אפשר ללמוד גם מלשון ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה א ח) שאומר במפורש שישנו איסור לאו ומלקות לאוכל חמץ מחצות היום והלאה, שנאמר: "לא תאכל עליו חמץ". דברי הרמב"ם ברורים שפוסק הוא כר' יהודה במחלוקתו עם ר' שמעון, שיש איסור חמץ גם קודם זמנו מלבד מצות עשה דהשבתה, ולכן לוקה עליו מהתורה. וכן כתבו המפרשים בדעתו. | ||
<BR/>בהמשך כתב (ט) שמתחילת שעה שישית החמץ אסור מדרבנן, שעשו חכמים הרחקה שלא יגע באיסור תורה, ונמצא | <BR/>בהמשך כתב (ט) שמתחילת שעה שישית החמץ אסור מדרבנן, שעשו חכמים הרחקה שלא יגע באיסור תורה, ונמצא שמתחילת שעה שישית אסור החמץ באכילה ובהנאה. | ||
<BR/>דברים אלו מפורשים גם ב'''ספר המצוות''' (לא תעשה קצט). ויש להעיר שהרמב"ם הזכיר בדבריו מקור רק לאיסור האכילה, אך לא הזכיר מהו המקור לאיסור ההנאה. | <BR/>דברים אלו מפורשים גם ב'''ספר המצוות''' (לא תעשה קצט). ויש להעיר שהרמב"ם הזכיר בדבריו מקור רק לאיסור האכילה, אך לא הזכיר מהו המקור לאיסור ההנאה. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
=== סיכום מחלוקת הראשונים === | === סיכום מחלוקת הראשונים === | ||
נמצא דעת הרמב"ם, הרא"ש, ור"י אבן גיאות שיש איסור לאו באכילת חמץ מחצות והלאה. לפי הרמב"ן, הראב"ד, רבנו תם, בעל העיטור, וכ"נ דעת רש"י אין איסור תורה אלא מצות עשה דהשבתה ואיסור דרבנן. לפי בעה"מ (וכן דעת ר"י אליבא דר' שמעון, אך לא בהכרח שסובר כן להלכה) אין לא איסור תורה ולא איסור דרבנן אלא מותר לאכול | נמצא דעת הרמב"ם, הרא"ש, ור"י אבן גיאות שיש איסור לאו באכילת חמץ מחצות והלאה. לפי הרמב"ן, הראב"ד, רבנו תם, בעל העיטור, וכ"נ דעת רש"י אין איסור תורה אלא מצות עשה דהשבתה ואיסור דרבנן. לפי בעה"מ (וכן דעת ר"י אליבא דר' שמעון, אך לא בהכרח שסובר כן להלכה) אין לא איסור תורה ולא איסור דרבנן אלא מותר לאכול וליהנות מהחמץ בערב פסח אחר חצות, רק עדיף לכתחילה להשביתו קודם לכן. | ||
== טור ושלחן ערוך == | == טור ושלחן ערוך == | ||