הבדלים בין גרסאות בדף "המקדש במלווה"

<BR/>אלא מסבירה הגמרא שמדובר שהרוויח לה זמן, ונחלקו הראשונים בפירוש דברי הגמרא.

'''רש"י''' (ד"ה לא צריכא דארווח) מפרש שמדובר שהלוה לה בעבר, וכעת אומר לה 'התקדשי לי בהנאה זו שאני מרוויח לך זמן לאחר את התשלום', שאמנם אינו מוסיף לה בחוב עצמו, אך כיון שהרווחת הזמן שווה כסף היא, הרי היא מקודשת, וכגון שאמר לה 'התקדשי לי בפרוטה שהיית נותנת לפלוני על מנת שיפייסני שארוויח לך זמן.  

<BR1>אך מכל מקום אסור לעשות כן מפני הערמת ריבית, ומבאר רש"י שאין זה נחשב ריבית גמורה, מפני שלא קצץ לה כלום ולא נטל ממנה שום כסף בתוספת.

=== שיטת התוספות ===

<BR/>ומוסיף רבנו תם לבאר, שאף שקיימא לן ש[[לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלווה למלווה] זהו דווקא כשאין הלווה נותן כלום, וכגון שנתן אדם כסף לפלוני על מנת שילווה לחבירו, ואין חבירו נותן לו כלום, אבל כאן הרי האישה מתרצית להתקדש לנותן והוי הערמת ריבית. ומסיים התוספות שבאותו אופן היתה הגמרא יכולה לדבר על קידושין במלווה עצמה, כגון שהמקדש נותן למלוה פרוטה על מנת שילווה לה, אלא שהנאת מלווה משמע מלווה שהיתה עליו כבר.

== קידושין בהנאת מחילת חוב ==

'''רש"י''' (ד"ה לא צריכא דארווח) כותב שאם אומר לה 'התקדשי לי בהנאת מחילת החוב' כל שכן שמקודשת היא, ואין זה דומה למקדש במלווה, לפי שאין הוא מקדש במעות המלווה עצמן, אלא בהנאה שיש לה בכך שמחל לה על החוב, ואת זה הוא נותן לה כעת.

[[קטגוריה: קידושין]]